כוכבים משובצים ברצפה עם שמות של שחקנים תוצרת הארץ חלקם כבר אינם וחלקם עדין מגלמים תפקידים שייקה אופיר, רונית אלקבץ, חיים טופול ועוד ועוד. המקום, “שדרת כוכבי הקולנוע הישראלי” ברחבה שלפני האודיטוריום בחיפה, מתרגשת ומצלמת.
די חשוך, האור היחיד הוא זה שגולש מבעד לשמשות המבנה. ניגש אלי אדם לא צעיר בסביבות גיל החמישים,
מעיל דובון כיפה שחורה ומצביע על כוכב שטרם כבשתי “צלמי גם אותה”. ניגשתי לראות מי החשובה שפספסתי.
כבר לא באמת חשוב!!! הבן אדם אומר לי “כולם הטרידו מינית, בעצם כל אחד שיראו לו בחורה בת 24 ירצה לגעת לה בחזה”
והוא מדגים במקצועיות עם היד תנועה של משמוש. הוא ממשיך “תראי את הגבר שם” והוא מצביע על מוישה בעלי ששקוע בנייד,
מחכה שאסיים לצלם “יראו לו בחורה יפה הוא ירצה אותה”.
לרגע, נזרקה מחשבתי לאירועי היום בכנסת “כוכב” קיבל שם פרס, ברוב הוד והדר.
התאשתתי ואמרתי לו ” הגבר שם זה בעלי והוא רוצה אותי. (נקודה) בגלל מי שאני”.
הברנש, הופתע ואמר “את חכמה”.
המשכתי בדרכי בלב כבד חושבת, איזו דרך ומקום מצא לו ה”כוכב” הזה לפתוח בשיחה עם נשים אולי גם ילדות.
ואז נזכרתי ברגע הזה שאמא שלי הלביאה, נתנה לו סטירת לחי מצלצלת. לבחור שבאמצע שוק הומה אדם העז לשלוח את ידו
לציץ שלי שטרם הבשיל בגוף של ילדה בת 12.
הודתי לה על זה עד יומה האחרון.
כוכבים יש בשמים, כוכבים יש בקולנוע ו”כוכבים” יש בנינו שמהלכים חופשי.
תגובות