הבלוג של איתי יהל Itay yahel

itayy

לחיות ולתת לחיות עושה עולם נפלא LIVE AND LET OTHER LIVE TOO

עדכונים:

פוסטים: 422

החל מאוקטובר 2012

די, עזבתי את המדינה הזאת, לא היה לי כוח לשאת את הרקבון, מה גם שלא הבנתי עד כמה הוא משהו מובנה ומושרש, בכל רבד או שכבה שאתה בודק, אבל, מה שהרגיז יותר מכל, זאת המורה שלי מיסודי, במיוחד היא, שאמרה לי שמי שמתנהג יפה, לומד, עזור, אוהב, הוא בסופו של עניין זה שקוצר הפירות, אז הייתי מהתלמידים הטובים ביותר, אז מה? גם הייתי חייל מהטובים שיש, אז מה? גם הייתי אזרח ישן ונאמן, אז מה? גם אהבתי את החברים שלי, או יותר נכון את אלו שחשבתי שהם חברים שלי, אבל הם היו רקבון מושרש, אז מה? אז האמנתי שמוסדות המדינה נקיים מכל רקבון, אז מה?  גם האמנתי שאם אני צודק, אזי אין לי מה לחשוש, הרי השופטים בישראל כולם יודעים להבדיל בין ישר לרמאי, אז מה? גם חסכתי לעת מצוקה, אבל כמה שלא חסכתי, מסתבר שאם אתה לא נבחר, מקורב, מקושר, עשיר, מושחת לא יספיק לך כלום, אז מה?  גם העסקתי עובדים אשר באמת דאגתי להם בחרדת קודש, אז מה? גם הייתי מאוגד ומאורגן ויותר מכל ממשומע, כלפי מה שקוראים לו בישראל ההסתדרות, בחו”ל השם של זה זה יוניון, או בלשון שלנו איגוד מקצועי, אז מה? גם תמיד ידעתי שבישראל קיימים היצורים הכי אחים, הכי יפים, הכי טובים, הכי ישרים, הכי הכי, אז מה? אבל כאשר הגעתי לחו”ל, גיליתי שהרקבון הזה הוא מושרש מאד, במיוחד בעם שלנו, כלומר בעצם אפשר להבין גם מדוע לא כל כך אוהבים אותנו בכל העולם, אז מה?

אז מה ? הנה לכם אז מה… כי בכל העולם הזה שהפכו אותו לכפר גלובלי קטן, מסתבר שהכל אותו דבר… הרקבון הזה כבר לא רקבון, הוא פשוט חלק מהחיים. מי שלא מבין את זה בכיתה א, מסתבר שיהיה לו מאד קשה בהמשך החיים, אבל בעצם מה כל זה חשוב, גם את מי זה מעניין? הרי זה לא סיפור על אונס, או רכילות על “כוכבים” זוהרים, או על נבחרים שכולם עבורינו עובדים, אבל מסתבר, שההמון אוהב שהוא המון, השכל שהיה היום מלא ברקבון, אבל אלו החיים, אשר לעולם לא ארצה להפרד מהם, לעולם, למרות שהימים והחיים מהר מאד עוברים, אז מה אתם אומרים, אולי טוב יותר לחיות ולאפשר לאחרים לחיות ואת הרשע והרכילות להשאיר לאחרים,

הכי טוב שמהיום נתרכז רק במעשים טובים…אבל…

די עזבתי את המדינה הזאת לחו”ל, לא היה לי כוח לסבול רקבון, אבל לעת זקנה…הבנתי את מה שבבית הספר לא אמרו לי, שככה זה בעולם, אבל למרות הכל, החיים יפים ואני היום בחו”ל, מבלי שרציתי ומבלי לקבל שכר, או החזר הוצאות, הפכתי לשגריר, שמגן יום ולילה, על מעשיה, שקשה אותם להסביר…

מסתבר, שיש כמוני עוד כמה מאות אלפי ישראלים, החיים בחו”ל, מאד מאורגנות ומסודרות, אפילו יש בינייהם, שבחו”ל, גילו את בורא עולמים,  אבל רק שלא תקנאו ותבואו גם אתם לחו”ל, למרות שישראלים גם החו”ל, דופקים זה את זה, אבל תמיד רוצים לגור זה ליד זה, אבל אל תבואו לחו”ל, כי לא יהייה בארץ את מי להשמיץ ובחו”ל כלפי מי להשוויץ…אבל בעצם, להשוויץ, זה לא משהו ישראלי, זה משהו המוני-עולמי, אז מה אתם אומרים?

עוד מהבלוג של איתי יהל Itay yahel

תצוגה מקדימה

לו הייתי יכול לאהוב את כולן, עדיין הייתי בוחר בך

. לו יכולתי להיות לידיך עכשיו, לא רחוק דרך האינטרנט ממש מאוהב לו יכולתי להיות צעיר,בעל בלורית ושיער, עם עיני תכלת נוצצות לעד לו יכולתי להתמודד, על לבך הטוב והרחב, להיות בן זוגך, הייתי שואף לזה עכשיו, לו יכולתי לעצור...

תגובות

פורסם לפני 7 years

למען הסמים הקלים, להצביע למפלגות שבסמים תומכות

אם להודות על האמת, אין בעצם עבור מי להצביע, אבל גם אין על מה לבכות, הרי לאורך החיים לומדים, כי בעצם, אין שינוי גדול עם השנים, באופי חיות האדם, בעולם, שנקראים בני אדם, אבל בעצם רובם ככולם חיות, קשה להבין זאת, גם אין הרבה מה...

כמה מטופש לשנוא את אלון חסן, יו"ר ועד נמל אשדוד

פשוט לא להאמין, אבל ההמון בחר לשנוא את מי שיודע וראוי להלחם ולשרוד. את מי שעדיין מאמין שמותר לו לחיות, בדיוק כמו מנהיגי העם הדגולים.... יאיר לפיד, ביבי נתניהו, אהוד ברק ועוד כמה יוצאי קיבוצים...  חברה אטומה איננה רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה