ביקור ה"ג'נאנה"

יש כל מיני שיגעונות שחשיבותם בעיני ברומו של עולם, אבל בעיני הסובבים אותי בטוח נראים מוזרים ביותר.

הכול מריח לא טוב………

בצעירותי, משפט זה היה הסימן, לפני כל הסימנים האחרים, לכך שאני בהיריון. הבית הבריק בניקיונו, המקרר היה כמו חדר ניתוח סטרילי, ואני לא הפסקתי לקטר על כי הכול מסריח.

טוב, אז היום אני לא בהיריון ושום דבר לא מסריח לי, אבל הכול נראה לי מלוכלך. ליתר דיוק לא מספיק נקי.

המנקה שלי ממש לא מבינה מה אני רוצה ממנה, מבחינתה היא באה ומנקה בית נקי ואני לא מפסיקה לקטר, הפעם על הלכלוך.

cleaner

כבר מספר שנים שאני ממש לא בכושר לטפס, להתכופף, ולנקות, אבל עדיין חיה בתחושה שמה שאני לא נגעתי ולא ניקיתי, נשאר לא נקי.

אז מידי פעם אני מקבלת את ה"ג'נאנה", וכמו נרקומנית מרגישה צורך לקחת סמרטוט ליד ולנקות את מה שלדעתי "אף אחד לא יודעה לעשות טוב כמוני".

אני לא יודעת מי מכם יודע על מה אני מדברת, אבל אני, תוך כדי ישיבה בכורסה, מרגישה שאם רק אקום, אוכל לכבוש את העולם, ללכת רחוק, לרקוד, לטפס ולנקות כל מה שלמעלה, להתכופף ולנגב כל מה שלמטה, והשמיים הם הגבול.

ברגע שאני מתרוממת מישיבה, המציאות טופחת לי בפנים והגב ישר זועק "היי, אני כאן".

אחרי הבישולים לחג, המטבח נראה לי סובל מנתזים של תבשילים ומכתמי אדים של המרק, הרגשתי שאני לא יכולה לחכות לבואה של המנקה וחייבת – דחוף – לתת ניגוב לדלתות הארון. דחיתי את המשימה למחרת, כדי לנוח קצת אחרי האירוח, ובזמן המנוחה רעיון ניגוב הדלתות הפך וטפח לניקוין יסודי של הארון, מבפנים ומבחוץ.

 ה"ג'נאנה" ביקרה אותי שוב, השתקתי את צעקות הגב הדואב, כי הצורך בסמרטוט גבר על הכאב.

הבאתי למטבח את סולם המדרגות, רוקנתי את ארונות המטבח, והתחלתי לנקות את המדפים הנקיים.

מהר מאוד הרגשתי שהגב מתחיל לקחת את ההובלה בפרויקט, הכאב השתלט על הג'נאנה, אבל כל הכלים היו על השיש ולא הייתה שום ברירה למעט לסיים את שהתחלתי ולהחזיר הכול למקום.

כדור נגד כאבים וקצת מנוחה החזירו אותי למצב סביר, ואת הלקח הפנמתי….. זמנית.

מתארת לעצמי שבעוד זמן מה אעשה שוב איזה ניגוב מיותר, הרי אתם בטח מבינים את הצורך להזין את הנפש במשהו טוב……. בסמרטוט למשל.

הסוף ממש משמח כי המטבח מבריק בניקיונו ואני מאושרת שניצחתי את הכאב בגב.

יהודית קרן
אני אמא לשלושה בנים ושלוש כלות, סבתא לתשעה נכדים, פנסיונרית שמשתדלת בכל יום ויום לעשות משהו שעוד לא עשיתי, מגשימה חלום ישן לכתוב על אנשים, על חוויות ורגשות, בקיצור על החיים.