הבלוג של ליאת לופט-מוריטו

Israpanit

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב... +עוד

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב ביניהן בהרמוניה. הצטרפו לדף הפייסבוק של ישראפנית לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ועוד... http://www.facebook.com/Israpanit

עדכונים:

פוסטים: 46

עוקבים: 137

החל מאפריל 2013

מה אוכלים הילדים בבית ספר ובגן ביפן?

03/05/2013

בקיץ שעבר ביקרנו בישראל ביקור ארוך שנמשך חודשיים וחצי. בתקופה זו הכנסתי את מיה לגן ואת עדן לקייטנה. עדן נהנה מאוד, הוא הכיר חברים חדשים והשתתף בפעילויות אך אחד הדברים שלא מצאו חן בעיניו היה האוכל…הוא התלונן שכמעט מדי יום מגישים את אותו התפריט. נקניקיות, שניצלים, צ’יפס, עגבניה ומלפפון…ושאין גיוון וגם לא ממש טעים… ושאחד הדברים שהוא הכי מתגעגע אליהם ביפן, מלבד לחברים שלו, זה לאוכל.

היום אספק לכם הצצה קטנה על התזונה בבית הספר ובגן,

‘Gakko Kyushoku’ -ארוחת צהריים בבית ספר.

לאחרונה פנתה אליי נעמה תורן, עורכת המגזין ‘קידס’, גרסת הצעירים של נשיונל ג’אוגרפיק וביקשה שאכתוב עם עדן על חייו בטוקיו.

במסגרת המשימה ביקשתי מהמורה שלו אישור לבוא ולצלם בזמן ארוחת הצהריים. אחרי מספר התכתבויות איתו, בהן הסברתי מהי המטרה, נתן המורה את אישורו ואני הגעתי לצלם.

ביפן מוגשות ארוחות צהריים לתלמידי היסודיים והחטיבות. ההורים משלמים סכום חודשי סמלי ומקבלים בתחילת כל חודש תפריט עם פירוט הארוחות, תוכנן, כמות הקלוריות ומיון המרכיבים לשלוש קבוצות: קבוצה צהובה-פחמימות, קבוצה אדומה- סידן וברזל, וקבוצה ירוקה- ירקות, ומאז אסון רעידת אדמה/צונאמי/דליפת קרינה, מקפידים לציין גם את האזור ממנו מגיע כל מרכיב.

ארוחות הצהריים ביפן הן חלק בלתי נפרד מהפעילויות החינוכיות, ומתוכננות כך שהתלמידים יבינו ממה מורכבת ארוחה בריאה ומאוזנת, יסודות אכילה נכונה ונימוסי שולחן. הילדים גם לומדים על מקורות המזון, מהיכן הגיע  ותהליך ייצורו. את הארוחות מכינים טבחים וטבחיות מקצועיים במטבח בית הספר.

אני מגיעה לבית הספר בשעה שעדן הורה לי, חולצת את נעליי בכניסה ומחליפה לנעלי בית שהכינותי מראש, כנהוג ביפן…

בכניסה לבית הספר מוצגת דוגמת הארוחה היומית בתוך ארון זכוכית.

היום בתפריט: תבשיל קארי ירקות עם אורז, סלט וחלב

המורה מציג אותי ואת מטרת ביקורי ומבקש מהתלמידים להתנהג בטבעיות. הם חמודים ומחייכים אליי, ועדן נראה לי קצת מפודח  מאימו המוזרה  שהגיעה לצלם את הכיתה.

הילדים מגישים את הארוחות בעצמם ואוכלים בכיתה יחד עם המורה. כל שבוע מתחלפת  קבוצה של שישה תלמידים לתורנות הגשת האוכל. התורנים  לובשים סינר וכובע, (הנשלחים הביתה בתום אותו שבוע ואותם אנו מתבקשים להחזירם מכובסים ומגוהצים). בנוסף, חובשים התורנים מסכה לבנה על פניהם כדי לשמור על סטריליות ולמנוע העברת חיידקים או השד יודע מה. הם גוררים מהמטבח עגלה גדולה ועליה סירים, מגשים, צלחות וסכום.

בכלל, כל התהליך של לקיחת האחריות בארגון, בהגשה ובניקיון אחרי מאפשרים לילדים להתנסות בעבודה וזה נהדר בעיניי.

כל הפרוצדורה נעשית בשקט, בסדר ובהרמוניה.

הילדים חוזרים מנטילת ידיים, מתיישבים בשקט ופורסים מפית בד אישית עליה הם יניחו בקרוב את מגש האוכל שיקחו כשיגיע תורם.

ברקע מתנגנת מוזיקה קלאסית הבוקעת מרמקולים שיש בכל כיתה. בזמן שהתורנים מתכוננים ומורידים מעגלת האוכל את הסירים, הילדים קוראים ספר. המוזיקה נפסקת וקולו של תלמיד נשמע מהרמקולים כשהוא שואל שאלות דוגמת: האם שטפת כבר ידיים? האם פרסת את המפית? ואז הוא מתאר את תפריט היום על כל מרכיביו והרכביו התזונתיים, כולל כניסה לדקויות כמו הכמות בגרמים והקלוריות של כל מרכיב (!!).

תורני המטבח מגישים את הארוחה. עדן משמאל

אני עומדת בצד ועוקבת בעיני אחרי עדן התורן השבועי שמגיש היום תבשיל קארי עם ירקות.  כולם  מודים על האוכל ומתחילים לאכול. ואני מודה להם ומבטיחה למורה שאבוא שוב ואראה להם את המגזין אחרי שהכתבה תתפרסם.

בתאבון! Itadaikimasu!

OBENTO קופסא קטנה ומטריפה

מאז ימי הגן של עדן לא התעסקתי יותר מידי באובנטו, מלבד בימי יציאה לטיול בהם האימהות מתבקשות לשלוח את הארוחה הארוזה, ועכשיו עם הצטרפותה של מיה לגן, מצטרפת לה במקביל עוד חתיכת משימה עליה אצטרך לעמול בקפידה כל בוקר.

למרות שהיפנים הם יחסית לא אנשים תחרותיים, נראה לי שמתרחשת לה תחרות שקטה בין האימהות על האובנטו המושקע והחמוד ביותר.

בקופסא הקומפקטית הזו מנסים לדחוף ולגוון בכמה שיותר סוגים, צבעים וטקסטורות של אוכל.

בשבוע שעבר יצאנו האימהות והילדים מהגן לגיבושון בפארק שכלל טיול קצר, משחקים משותפים עם האימהות, משחק חופשי של הילדים ולבסוף קינחנו באובנטו שהכינונו מראש.

הרגשתי צורך להשקיע ולפתוח את עונת האובנטואים ברגל ימין ולעשות את זה כמו שׁצריך, כדי שמיה תהיה שמחה וגאה בי.

אז שמתי פעמיי לחנות הספרים ומצאתי בין שלל מגזינים מיוחדים עם יצירות אובנטו גם חוברת באנגלית. אחר כך קניתי אביזרים נלוים שיסייעו לי ליצור דמויות מנקניקיות, וצורות של לבבות ופרחים מירקות.

אביזרי עזר לבניית האובנטו המושלם

איך להכין אובנטו מושקע?

היפניות עושות מהאובנטו הזה סיפור כאילו כל מחשבותיהן והאנרגיות שלהן מופנות אליו. ואני, שבאה מבית שאת הסנדויץ’ הכינה אמא בערב שלפני, עוברת כאן בית ספר אמיתי… וכשאני אומרת סיפור, אני מתכוונת לא רק לזה שהן לוקחות את העניין מעבר לקצה כמו כל דבר כאן (רק אתמול סיפרה לי חברה שהיא משכימה  בחמש בבוקר כדי להכין לבתה ולבעלה אובנטו) אלא  שהן יוצרות סיפור שלם בתוך הקופסא הקטנה  הזו שגם ככה לא יישאר ממנה זכר עוד חצי שעה.  יש המחמירות יותר בפרטים ויש פחות, אך כולן סוגדות לאלוהי הפרטים הקטנים וגם המחפפות יותר מביניהן שדוחפות  לאובנטו  משאריות ארוחת הערב של אתמול, לכל הפחות מסדרות אותה בצורה מושלמת.

הקפדניות (ולדעתי המשועממות ביותר, כנראה שאין להן ריגוש גדול מזה בחיים)   נותנות דרור לדימיון ומנסות ליצור מחתיכות אצות, ירקות ואורז כל מיני יצורים ודמויות מהקומיקס או מסדרת אנימציה,  או ליצור סיפור בעצמן כמו רכבת שנוסעת ביער מוקף פרחים בשלל צבעים…

מלאת מוטיבציה ורצון טוב,  עמלתי, יחסית, לא צריך להסחף, על הכנת אובנטו, אמנם בלי סיפור מיוחד ויקיצה עם ציוץ הציפורים הראשון, אבל הכנסתי שם קצת דמויות וצורות של ירקות.   והאובנטו החמוד עשה את העבודה, מיה היתה מאושרת והתלהבה בטירוף, הראתה לילדים  ולאמותיהם איזה אובנטו מקסים אימא הכינה לה וכמה הוא טעים, פזלתי לצדדים להשוות קצת  ושמחתי על ההשקעה, הרגשתי גאה לגמרי ושהאובנטו שלי עמד בכבוד בסטנדרטים. דאגתי לחיצוניותו כמו גם לפנימיותו -שיכיל את כל אבות המזון באופן מאוזן. מיה חיסלה ה-כ-ל והמשיכה להשוויץ באובנטו שלה עד הערב ולהודות לי. אין לתאר את שמחתי באותו יום.

האובנטו של מיה

החל ממחר ועד יום חמישי הבא זהו שבוע מיוחד ביפן הנקרא “גולדן וויק”, שבוע הזהב בו כולם יוצאים לחופשה. אחרי השבוע הזה  מיה תתחיל לבלות בגן קצת יותר שעות ואני אתחיל לתקתק אובנטו כל בוקר.  אם יהיה שם סיפור מעניין, אדווח לכם.

שבת שלום בארץ הקודש מארץ השמש העולה

שלכם

ישראפנית

עוד מהבלוג של ליאת לופט-מוריטו

תצוגה מקדימה

הכנה לגן או לאוניברסיטה?

"מיה נכנסת לגן או לאוניברסיטה?" שאלה אותי אימי בביקורה האחרון אצלי בטוקיו, כשהייתי בדרכי לגן לשמוע הרצאה נוספת מהמנהלת ולקבל שוב מעטפה מלאה בטפסים כתובים ביפנית. אני גרה בטוקיו משנת 2001 עם בן זוגי היפני מיצורו ושלושת...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מייד אין ג'פאן

מתוך שלושת ילדיי רק בני הבכור נולד בארץ.  את חווית הלידה הראשונה שלי רציתי לעבור בסביבתי הטבעית עם המשפחה בישראל, קרובה לאימא.  את שתי הלידות הבאות כבר עברתי ביפן. ולמרות ששתי חוויות הלידה ביפן היו מאד שונות זו מזו - את מיה...

תצוגה מקדימה

שלח לי רעש מארץ רחוקה...

יפן היא מהרבה בחינות מדינה עם איכות חיים גבוהה מאד ומקום שנח לחיות בו. ולמרות שלדברים רבים התרגלתי ממש בקלות, זה עדיין לא אומר שתמיד נח לי לחיות פה. לאחרונה כתבתי רשימה באתר של ישראלים בחו"ל בנושא  ...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה