הבלוג של ליאת לופט-מוריטו

Israpanit

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב... +עוד

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב ביניהן בהרמוניה. הצטרפו לדף הפייסבוק של ישראפנית לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ועוד... http://www.facebook.com/Israpanit

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מאפריל 2013

כיצד למדתי להאמין ביד הגורל? סיפור ההיכרות של מ’ ושלי

21/07/2013

אני חוזרת לנקודת ההתחלה, חמש עשרה שנים אחורה.

שעות ספורות לפני הלילה הגורלי, התקשר למ’ חבר והזמין אותו להצטרף אליו למסיבה במועדון. מ’ ישב בביתו עם שותפתו לדירה שהיא גם חברה ותיקה ושיתף אותה בכך שיש לו תחושה מוזרה, ושאם הוא יצא למסיבה הזו הוא מרגיש שחייו עומדים להשתנות. הוא התלבט מאד אך בסופו של דבר החליט ללכת.

במסיבה במועדון תת קרקעי קטן ואפלולי עם די ג’יי המכונה Synchro, עמדתי בקומה השנייה משקיפה מטה לרחבת הריקודים.  זו היתה הפעם השניה שלי ביפן, הקיץ השני שלי שבו נסעתי שוב לארץ השמש העולה לעבוד בעבודות זמניות כמו דוגמנות ולימוד אנגלית על מנת לחסוך קצת כסף לשנת הלימודים הבאה שלי באוניברסיטה. אולם הפעם זה היה שונה מן הפעם הראשונה. הפעם תכננתי לעשות גם סרט דוקומנטרי על החוויה היפנית שלי, על רקע טוקיו מלאת הניגודים שהפעימה אותי. אך אם לומר את האמת, יותר מהכל, רציתי לברוח הכי רחוק שאפשר, מכל בחינה אפשרית. שנים הרגשתי תלושה, לא שייכת לשום דבר, עם תחושת ריקנות שהלכה והתעצמה ורציתי להאבד קצת. בתוך תוכי ידעתי שרק אם אאבד יש סיכוי שגם אמצא את מה שחיפשתי, רק עדיין לא ידעתי מה. היתה בי מן תחושה פנימית, כמו מן כדור אש חבוי שמשך אותי עד ליפן.

אני זוכרת שבטיסה, בדרכי ליפן בפעם הראשונה, בכיתי. היתה לי מן תחושה כבדה של אי ודאות לקראת מה אני הולכת, הרגשתי עמוק בתוכי שזהו צעד שישנה את חיי, אך עדיין לא היה לי מושג איך זה יקרה ומה מצפה לי.

לפתע ראיתי את מ’ למטה, קלטתי מייד את תנועותיו המיוחדות, זכרתי אותו!

ירדתי במדרגות הלולייניות, התמגנטתי לכיוונו וכבר ידעתי.  הבטתי עמוק בעיניו ורקדנו זה מול זו, תחושה מוזרה של זר אך מוכר, ולא רק מוכר מזיכרון קרוב מכיוון ששנה לפני כן ראיתיו לראשונה, וגם אז רקדתי מולו מבלי להחליף מילה, והאנרגיה שלו המשיכה ללוות אותי במשך כל אותה השנה שאחרי וגרמה לי לרצות בכל מעודי לחזור ליפן שוב. מ’ היה מוכר לי מעולם אחר. אולי גלגול אחר. הוא היה מוכר לי מעולם החלומות, הוא היה מן זכרון עמוק, מסוג של ‘הרבה מאד זמן לא התראינו והנה אתה’. היה משהו בהוויה שלו שהתחברתי אליו ברמות הכי עמוקות, ללא צורך במילים.

הוא מצידו מודה שחשש קצת להתקרב אך מצד שני הרגיש גם הוא שזהו גורלו והוא אינו יכול לחמוק ממנו.

לאחר כמה ימים כשהראיתי לו יומן שכתבתי שבו גם היו איורים שלי, הוא התעכב על איור של ספירלה שבמרכזה כתבתי את המילה focusing , ושם, לדבריו,  הוא מצא חזון משותף וחיבור בינינו.

רקדנו דקות ספורות שנמשכו מעבר לזמן ומקום זה מול זו, מביטים עמוקות זה בתוך עינה של זו תוך כדי, חשתי מהופנטת. שני חברים ישראלים שלי שנכחו במקום הבינו במהרה שמשהו חזק עובר עלי. באותם רגעים התחבר אצלי הכל, החלום מליל אמש בו ראיתי תינוק יפני חזר להופיע והתגלה כבעל משמעות מסתורית וסוד פענוחו נמצא מולי, באותם רגעים התחלתי להבין לראשונה את הסיבה האמיתית להגעתי ליפן.

וכאן אתוודה ואכתוב שבאותם ימים הייתי בזוגיות בת מספר חודשים עם בחור ישראלי ובאותם רגעים ממש שבהם רקדנו מ’ ואני בחשיכה, הוא עלה על מטוס ליפן הרחוקה בכדי לבקר אותי. מכיוון שלא הייתה לי כל דרך לעצור מבעדו להגיע, הוא אכן נחת בטוקיו ולאחר מספר ימים ששהה כאן נאלצתי לספר לו שפגשתי מישהו אחר ושזה איננו סתם עוד מפגש אלא שבאמת פגשתי את האחד. דרכנו נפרדו. היה כעס גדול מצידו, שזה מובן לגמרי, אך מה שעבר עלי היה בלתי נמנע. הפגישה הגורלית קרתה ושום דבר כבר לא יכול היה לעצור אותנו . באותה תקופה לא התחשבתי ולא עניין אותי מה אחרים יגידו או כיצד יגיבו, כולל המשפחה הקרובה, לעניין. חשבו שהתחרפנתי לגמרי, שזו החלטה אימפולסיבית של רגע שבה גם גרמתי לחבר מישראל עוגמת נפש ואכזבה גדולה. כמובן שהייתי מודעת לפגיעה בו, וכעבור שנים יצרתי עימו קשר וביקשתי את סליחתו. אבל לראשונה מזה זמן רב הרגשתי שאני יודעת בדיוק מה אני רוצה והייתי מחוברת לרגשותי ותחושתיי בצורה כל כך מדוייקת וברורה שלא עמדה עבורי שום אופציה אחרת.

מדהים איך השיר ‘טוקיו גדולה’ משתלב בסיפור:

embedded by Embedded Video

כך התחיל לו מסע אהבה חוצה גבולות שראשיתו במפגש עם אדם ותרבות השונים בתכלית השינוי משלי. וייתכן מאד שדווקא המפגש עם השוני הוא זה שהוביל אותי למסע לגילוי עצמי והשורשים שלי.

מ’ אומר שידע תמיד שלאישתו תהיינה עיניים כחולות.

את הציור הזה מ’ צייר הרבה לפני שפגש אותי. חזון ישראפני!

החיבור בין אלמנט האש (אני מזל טלה) , המגן דוד והספירלה עם אלמנט האויר ( שזה הוא- מזל תאומים) ומהחיבור של השניים נוצרים שלושה (הילדים) שכולם

הם למעשה אחד.

כך היינו...

חג אהבה שמח!

שלכם

ישראפנית

הצטרפו לדף הפייסבוק של ישראפנית.

עוד מהבלוג של ליאת לופט-מוריטו

תצוגה מקדימה

הכנה לגן או לאוניברסיטה?

"מיה נכנסת לגן או לאוניברסיטה?" שאלה אותי אימי בביקורה האחרון אצלי בטוקיו, כשהייתי בדרכי לגן לשמוע הרצאה נוספת מהמנהלת ולקבל שוב מעטפה מלאה בטפסים כתובים ביפנית. אני גרה בטוקיו משנת 2001 עם בן זוגי היפני מיצורו ושלושת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

קטן זה הגדול החדש

בקיץ שעבר ביקרנו בישראל ביקור ארוך שנמשך חודשיים וחצי. בתקופה זו הכנסתי את מיה לגן ואת עדן לקייטנה. עדן נהנה מאוד, הוא הכיר חברים חדשים והשתתף בפעילויות אך אחד הדברים שלא מצאו חן בעיניו היה האוכל...הוא התלונן שכמעט מדי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מייד אין ג'פאן

מתוך שלושת ילדיי רק בני הבכור נולד בארץ.  את חווית הלידה הראשונה שלי רציתי לעבור בסביבתי הטבעית עם המשפחה בישראל, קרובה לאימא.  את שתי הלידות הבאות כבר עברתי ביפן. ולמרות ששתי חוויות הלידה ביפן היו מאד שונות זו מזו - את מיה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה