הבלוג של ליאת לופט-מוריטו

Israpanit

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב... +עוד

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב ביניהן בהרמוניה. הצטרפו לדף הפייסבוק של ישראפנית לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ועוד... http://www.facebook.com/Israpanit

עדכונים:

פוסטים: 45

עוקבים: 137

החל מאפריל 2013

מה זה גמאן ביפנית? ואיך מילה קטנה מעצבת אומה שלמה? איך בונים סדר, עצמאות ואיפוק אצל ילדים ביפן כבר בגיל שלוש?

26/04/2013

בעקבות התגובות לפוסט הקודם הכנה לגן או לאוניברסיטה נראה לי כי נוצר רושם שכל הסיפור הזה של הגן הוא כאב ראש אחד גדול , שהחוקים רבים ונוקשים מידי וילדים בטח לא יכולים ליהנות בתוך כל הסדר המופתי הזה והפרטים הקטנים. חברה מישראל שאלה אותי בדאגה איך מיה מסתדרת עם כל זה. עניתי לה שדווקא בתוך הגבולות הברורים מאפשרים לילדים לזרום ונותנים להם חופש פעולה, כי כשהגבולות ידועים הגננות לא צריכות להסביר כל דבר כמה פעמים, והן כמעט אף פעם לא כועסות או מרימות את הקול. (מתוך ניסיוני עם הגן של בני עדן ומסיפורים של חברות). הגננות ביפן משקיעות מחשבה ומאמצים נעלים בפעילויות לילדים וקשובות להם עד הסוף.

ועל כך אפרט בהמשך.

שאלו אותי גם איך יש לי סבלנות לכל ההכנות ולכל הכאב ראש הזה הכרוך בגן יפני.

אני מוצאת לכך שתי תשובות. הראשונה - Gaman. והשנייה - כי יש תמורה בעד האגרה

נתחיל עם ה-’Gaman’. המילה הקטנה הזו טומנת בחובה פילוסופיה שלמה ~ ערך עליון וקוד תרבותי מהחשובים והעיקריים ביותר בתרבות היפנית. מילה אחת המכילה בתוכה פירושים רבים המשלימים זה את זה, תלוי בהקשר שבו מופיעה ובאיזו סיטואציה. פירוש המילה בגדול זה להתאפק. איפוק מהסוג המצריך פעמים רבות סבלנות, סיבולת, כוח סבל, התמדה, שליטה עצמית וגםביטול עצמי.

בחיי היום יום שומעים את המילה הזו כשצריך להתמודד עם מצב שאתה לא אוהב, אך אתה חייב לעמוד בו בדרך הראויה ביותר, בשקט וללא תלונות. כי עליך להתחשב באחרים ולחשוב עליהם לפני שאתה חושב על עצמך, וכשאתה מתלונן בפני מישהו, אתה מפר את ההרמוניה והאחדות אליה שואף היפני.

ולכן כשהיפני עובד או מבצע כל מטלה אחרת, הרעיון הוא לעשות את זה עד הסוף, בתשומת לב מלאה ובהתמסרות מוחלטת, גם אם זה קשה, צריך להיות Gaman.

ל - Gaman יש גם מקור היסטורי וגאוגרפי ולכן הוא מושרש חזק בתרבותם ובאופים של היפנים.

הסיבה לכך קשורה לנתוניה הגאוגרפיים כאי, שבעבר הייתה הגישה אליו בעייתית מה שהגביל את יבוא המזון מבחוץ וחיזק את התלות בתוצרת המקומית המוגבלת על האי. לכך יש להוסיף את האקלים הקיצוני, הטייפונים, החורף הקר והארוך ואסונות הטבע שגרמו ליפנים להתמודד לאורך ההסטוריה עם קשיים הישרדותיים, מה שפיתח אצלם כושר סיבולת ואמונה בגורל, שהסבל הוא חלק ממנו וההתמודדות השקטה עם הסבל -מקודשת.

אז איך כל זה קשור אליי? אני חיה פה כבר 12 שנים, וכמו שהזכרתי בפוסט הראשון, קצת התיפנתיוהושפעתי -כנראה יותר ממה שאני חושבת - מהתרבות סביבי. אבל שלא יהיו טעויותבבסיסי אני אדם חסר סבלנות, זקוקה לסיפוקים מידיים,קוטרית מושבעת ורואה שחורות טיפוסית, כיאה לפולנייה טובהאך בשלב כלשהו כנראה שהבנתי שאם לא איישר קצת קו עם בעלי, משפחתי וסביבתי, ואם לא אפתח קצת Gaman לא אוכל להשתלב במרחב ולמצוא איכשהו ואיזשהו איזון הרמוני. בקיצור, שלום בית לא יהיה פה. למדתי, ובעצם אני לומדת יום יום, להכיל ולקבל דרכים שונות ולעיתים משונות, בלי יותר מידי תלונות, וגם אם כן, שיהיה בהומור ובחן, ולא מתוך שיפוט וזילזול; וגם לקחת את ההתנסויות הבאות אליי כדי  שאלמד, אשתדרג ואשתפר כאדם.

בקיצור, לא רק ילדיי מתחנכים פה….

ו- Gaman הוא אחד הדברים שאני לומדת וזה חשוב לי.

במיוחד לאור העובדה שהגעתי מבית כמעט ללא גבולות, נראה שחיפשתי ללמוד סדר ומשמעת, ויפן היא מקום מושלם להשלמת החסר. אך למרות זאת לא רגילה לזה וצריכה המון Gaman.

וכאן אני מגיעה לתמורה שאני מקבלת לכל ההשקעה המטורפת הזו של זמני ומרצי היקרים.

גננות ומורים ביפן לוקחים את עבודתם ברצינות רבה ומושקעים שם חשיבה אינסופית, תכנון ומאמצים רבים. גננת יפנית ממוצעת היא ברוכת כישורים. היא יודעת לנגן על כלי נגינה רבים, לשיר, לרקוד ולהראות תמיד אנרגטית ומלאת חיים ומרץ. סוג של מרי פופינס, המדברת לילד בגובה העיניים אך בסמכותיות, בקול רך ונעים. גם כשהילדים במשחק חופשי, הגננות בדרך כלל משחקות איתם. בתיק יש יומן בו מדווח כל יום מה עשה הילד, מצבו היומי, דבר מיוחד שאמר או למד. היומן הוא דו כיווני והאם מוזמנת לכתוב ולשאול על ילדה.

דוגמא קטנה מהגן שעדן (בני הבכור) למד בו. עדן למד בגן ספורט שנקרא BUDDY, גן מאוד לא שגרתי עם מורים ומורות צעירים, אתלטיים, חלקם השתתפו באולימפיאדה בעבר או בקבוצות ספורט מקצועיות ביפן. גם שם, למרות שהסגנון מאוד שונה, פתוח וחופשי, נשמר סדר מופתי, כמו צבא קטן של חיילים במדי תלבושת ספורט. חלק מפעילויות הגן, כלל יציאה לטיולים (ללא ההורים) כמו הייקינג בהר הפוגי (יומיים), טיול לשדות אורז- שתילה וכעבור מספר חודשים קצירה - סקי בחורף (ארבעה ימים), החלקה על הקרח ועוד ועוד (להזכירכם מדובר בילדים בני 3-4).

גן או מחנה אימונים לאולימפיאדה? BUDDY

גם לוז החוגים לא היה מבייש שום ספורטאי מקצוען. כשעדן היה בן 3 הוא השתתף בחוג כדורגל - קורס כדורגל מקצועי שלוש פעמים בשבוע, כל אימון נמשך שלוש שעות, פעמיים מתוך השלוש בסוף השבוע, בשעות בוקר מוקדמות (7:00-10:00!!).

במשך השבוע הילדים לומדים התעמלות קרקע, שחייה, שיעורי אמנות והצגה בתערוכה ענקית ומושקעת  בגן, מסיבת סופשנה באולם תאטרון ענק, חזרות, הכנות - כמו הכנת תלבושות ועוד ועוד

אני זוכרת את הפעם הראשונה ששלחתי את עדן לטיול לסקי בניגטה, עיר במרחק כמה שעות טובות מטוקיו. ילד בן שלוש, יוצא לטיול בלי ההורים, זה נראה לי מטורףאיך שני מורים ישתלטו על כיתה של יותר משלושים ילדים קטנטנים? ואז, כשהכנו יחד את התיקים, שוב, על פי הוראות מדוקדקות ומאויירות שקיבלנו מראש, התחלתי להבין איך עושים את זה. הכל ברור מראש ומסודר להפליא. הילד לומד להיות עצמאי ואחראי כבר בגיל הזה, זה מאוד הרשים אותי.

ידענו בדיוק מה יש בכיס השמאלי והימני והאמצעי של התיק ובדיוק מה יש בתוכו.

את הבגדים לכל יום ארזנו בשקיות זיפלוק עם מדבקות, עליהם מצוין מספר השקית, ואם זה לבוקר, צהריים או ערב, ושם הילד. וכך הכנסנו אותם לפי הסדר כך שהילד צריך רק לשמוע להוראות המורה ולשלוף את השקית העליונה בכל פעם. לכביסה המלוכלכת הוקצתה שקית גדולה נפרדת. ובכל פעם שהתבקשו להוציא משהו מהתיק כמו את מברשת השיניים, המורה רק היה צריך לתת את ההוראה. לדוגמה: תוציאו את שקית מספר 3 ואת המברשת מהכיס הימני

זו דוגמא אחת קטנה, אבל נראה לי שדי ממחישה איך יוצרים ובונים סדר ומשמעת, יפן סטייל.

ימין למעלה: שקית מספר שש/ החלפה שנייה/ ערב. הכנות ליציאה לטיול סקי

ועדכונים מהגן של מיה:

בפגישה האחרונה בגן הכרנו זו את זו, כל אימא הציגה את עצמה, ישראפנית גמגמה כמה מילים והתנצלה על שפתה המוגבלת. שידעו מראש לא לספור אותי מן המניין לכל עבודות ההתנדבות שהאימהות צריכות לקחת חלק בהם בהמשך, וההמשך לא אחר לבוא, כי כבר לקראת סוף המפגש חולקו התפקידים בפעילויות הגן, כמו התנדבות לעזור ביום ספורט, ובפסטיבל ועוד כל מיני.

הגננות דיברו קצת על שיטת מונטיסורי שבה הגן עובד והדגימו זאת כששתיהן שיחקו במשחק על פי השיטה. הגננת הצחיקה אותי כשדיברה כמו ילדה קטנה כחלק מההדגמהאבל ביפן כמו ביפןהדגמה עד הסוף

ימין למעלה: התלמידים החדשים בתמונה רשמית מטקס הפתיחה. ימין למטה: הגננות של מיה. משמאל: מפגש האמהות

מה שכן הרשים אותי, ואפילו די נהניתי ממנו וגם הייתי ממושמעת ועשיתי את שיעורי הבית, היתה הפעילות, בה המנהלת ביקשה מכל אימא שתשב מול האימא שמולה ותמצא שלושה דברים חיוביים שהיא רואה בה ותאמר לה אותם. את הפעילות הזו עשיתי עם המנהלת, והיא היתה מבסוטה מאד שהחמאתי לה על הגן (חנפנית שכמותי, נו אולי יצא לי מזה משהו..חחח) ועל חיוכה היפה והאנרגיה הטובה שלה. בסוף הפעילות היא ביקשה מכל האימהות שיעשו אותו הדבר עם הילדים שלהם וגם עם הבעל! וכך נילמד לראות תמיד את החיובי.

ישראפנית עשתה שיעורי בית לבעל ב-SMS, שהיה מבסוט לשמוע אחרי הרבה זמן איזה בעל מדהים הוא, ואני בכלל הייתי מאושרת עד סוף העולם לשמוע שלושה דברים טובים עלי מעדן, שלא מרבה במחמאותלשמוע שיש לו אימא יפה, נחמדה, בהדגשה על לפעמיםאוהבת להצחיק ולהשתטות בשונה מאימהות יפניות.

עדכון 2: השבוע נודע לי שעלינו לתפור את שמה של מיה (Miya) גם על כל חולצות הספורט שלה ולא היה לי נעים לראות איך מיצורו נאבק עם החוט והמחט, אמר שזה קשה לו עם העיניים, וכך מצאתי את עצמי יושבת ותופרת את שמה על ארבע חולצות  בשקט ובריכוז כמו תרפיה מרגיעה. גיליתי מיומנות שלא ידעתי שקיימת בי, וגם שאין דבר כזה לא יכולה , יש לא רוצה.. אז עשיתי זאת, השקעתי בסבלנות ובמסירות , ואני גאה על כך

והנה ההוכחה שאני תופרת

תהנו מאווירת השבת בארץ, שאין לה תחליף בשום מקום אחר בעולם….

שלכם

ישראפנית.

עוד מהבלוג של ליאת לופט-מוריטו

תצוגה מקדימה

הכנה לגן או לאוניברסיטה?

"מיה נכנסת לגן או לאוניברסיטה?" שאלה אותי אימי בביקורה האחרון אצלי בטוקיו, כשהייתי בדרכי לגן לשמוע הרצאה נוספת מהמנהלת ולקבל שוב מעטפה מלאה בטפסים כתובים ביפנית. אני גרה בטוקיו משנת 2001 עם בן זוגי היפני מיצורו ושלושת...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

קטן זה הגדול החדש

בקיץ שעבר ביקרנו בישראל ביקור ארוך שנמשך חודשיים וחצי. בתקופה זו הכנסתי את מיה לגן ואת עדן לקייטנה. עדן נהנה מאוד, הוא הכיר חברים חדשים והשתתף בפעילויות אך אחד הדברים שלא מצאו חן בעיניו היה האוכל...הוא התלונן שכמעט מדי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מייד אין ג'פאן

מתוך שלושת ילדיי רק בני הבכור נולד בארץ.  את חווית הלידה הראשונה שלי רציתי לעבור בסביבתי הטבעית עם המשפחה בישראל, קרובה לאימא.  את שתי הלידות הבאות כבר עברתי ביפן. ולמרות ששתי חוויות הלידה ביפן היו מאד שונות זו מזו - את מיה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה