הבלוג של ליאת לופט-מוריטו

Israpanit

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב... +עוד

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב ביניהן בהרמוניה. הצטרפו לדף הפייסבוק של ישראפנית לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ועוד... http://www.facebook.com/Israpanit

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מאפריל 2013

איך מכינים גיוזה בסגנון יפני? שני מתכונים מנצחים: האחד עם עוף והשני טבעוני. ומהו הבדל התרבות שיצר אצלי הכי הרבה אי הבנות ובלבולים מול החברה היפנית?

14/06/2013

בפוסט הקודם הבטחתי לענות על השאלה מדוע היפנים לא מביעים רגשות באופן ישיר. התשובה טמונה בתופעה שהיא למעשה הבדל התרבות שהביא אותי להכי הרבה בלבולים, אי הבנות ואף פרנויות בהתקלויותיי עם החברה והחבר’ה היפנים במשך השנים שאני פה. כמעט אף אחד לא טרח להסביר לי את פשר העניין כי עבורם זה ברור מאליו. שנים לא הבנתי מה רוצים ממני, למה לא מדברים איתי תכלס’ באופן ישיר. וגם אם תאורטית הסבירו לי, כשנתקלתי בתופעה הלכה למעשה הכל נשכח. לא הבנתי שהעמדת פנים זה אחד מאבני היסוד בנורמות ההתנהגות בחברה וזה דבר שמתקבל באופן חיובי פה, ויותר מזה- מי שלא יודע להעמיד פנים כמו שצריך נחשב לאדם לא מחונך וחכם במיוחד. הוא יכול לחשוב ולרצות משהו אחר לחלוטין, אך כלפי חוץ יציג בדיוק את ההיפך. זרים רבים שגרים פה מתקשים, גם אחרי שנים, להבין איך הראש היפני עובד. מה שעוד מקשה על התיקשור איתם זה שהם עצמם מאמינים שניחנו ביכולת טלפתית והם יודעים לקרוא את השתיקות ומה מסתתר בין ומאחורי המילים, והדברים החשובים ביותר לא נאמרים אלא מורגשים. הסגנון הישיר שלנו נראה להם בוטה מידי והם לא מצפים מאיתנו שנבין את רגישותם החברתית, ומאחר ואנו זרים, לעולם נהיה מחוץ למערכת הזו ולכן גם סולחים לנו ומקבלים אותנו כמו שאנחנו.

אצלנו, על פי מיטב ז’אנר החוצפה הישראלית, נהוג הרי לקדש את הכנות והישירות, לעיתים על חשבון פגיעה באחר, העיקר שאמרנו את שעל ליבנו ואנחנו אמיתיים. וזה לא שביפן לא מעריכים את האמת, אך מביעים אותה בדרכים נסתרות ועמומות…ומה שנראה בעיני כצביעות, הוא למעשה הפוליטיקלי קורקט סטייל יפן.

לתופעה הזו יש שם. צמד מילים הפוכות הנקראות Honne ו-Tatemae.

Honne פירושה הרצונות האמיתיים, מה שאדם באמת חושב ומרגיש.

Tatemae פירושה החזות בציבור, הדעות וההתנהגות שמציגים בחברה.

זו התנהגות שבולטת במיוחד בתקשורת עם אנשים בעמדות גבוהות בסולם ההיררכי מבחינת גיל ומעמד בעבודה, בין נותן שרות-לקוח ועובד-בוס. עם חברים ובבית מתנהגים בחופשיות וזה לא תקף שם.

אתן כמה דוגמאות קטנות מחיי היום יום שלי:

אני עומדת ומדברת עם אימא יפנית שפגשתי בגן, היא מהנהנת בלי סוף ומסכימה בהתלהבות על כל פיפס שאני מוציאה מפי.

בפעם ראשונה זה כייף ומחמיא, בפעם השנייה זה נסבל, אחר כך הופך תמוה, ובפעם הרביעית זה כבר מרגיז, שלא לומר משעמם. איפה האי הסכמה? קצת ויכוחים והתפלפלות עם בנות שיחי היפניות?

או בהזדמנות אחרת כשהגעתי לפארק עם בני, לפני עשר שנים, עוד לא בקיאה בסודות המשחק, אימא אחרת מחמיאה לי על בני המתוק ואני מחזירה לה שהתינוק שלה חמוד, היא עונה “שהוא ממש לא חמוד…”. הורים נוטים לדבר שלילי על ילדיהם בחברה, כדי להפחית בערך עצמך ולרומם את האדם שאיתך.

הם לא מפגינים בדרך כלל רגשות כלפי הילדים ובני זוגם בחברת אנשים אחרים, אין כמעט נשיקות וחיבוקים בחוץ. (יש לציין שאצל הדור הצעיר זה כבר לא ממש כך, התנהגותם הרבה יותר פתוחה.)

או למשל כשנותנים לי מתנה תמיד תגיע אותה הקדמה של: המתנה הזו חסרת ערך ומשעממת, אך בכל זאת…

עוד סיטואציה: אני מגיעה לקנות כרטיסים להצגה. המוכר לא אומר לי שאזלו הכרטיסים ומשמיע במקום מן קולות של תסכול בצירוף המילים: צ’וטו מוזוקשי… (קצת קשה…).

יש מליוני סיטואציות כאלה… כמו למשל שעובד בחברה אחרי 13 שעות כבר מת לחזור הביתה ולהזרק במיטתו, אך הבוס מודיע שהולכים לאיזקיה היום, העובד יראה התלהבות ויעמיד פנים שהוא נהנה בטירוף למרות שעוד רגע הוא נופל מהכיסא מעייפות…

את הסיבות לתופעה מניתי גם בפוסטים הקודמים כשסיפרתי על השקט והגמאן, נוספת לכך גם תופעת ה’גירי’- שירות האחר תוך ביטול עצמי, וכמובן השאיפה להרמוניה, לא להתבלט, להיות מאופק ובשליטה, כנראה שזה חלק נכבד מסוד ההצלחה היפני, וזו דרכם לשיתוף פעולה כחברה מאוחדת והתקדמות ללא הפרעות.

השפה היפנית היא דוגמא מובהקת המשקפת את הטבע ההיררכי של החברה. אוצר המילים משתנה לחלוטין כשאדם מדבר עם הבוס, עם לקוח, או עם אשתו. עם אדם גבוה ממנו בסולם ההיררכי הוא ידבר בנימוס יתר. מי שלומד את השפה היפנית, מבין יותר לעומק את תרבות הטטמאה-הונה.

כששלחתי את עדן לקייטנה בארץ הוא נדהם מהישירות של הילדים הישראלים. למשל, כשילד אחד התלונן שמשעמם לו בקול רם לפני המדריכים, או שנאמר להם שהם יוצאים לסיור בטבע ואחד הילדים אמר למדריכים שאין שם שום טבע, זה מאוד הצחיק והפתיע את עדן שילדים מרשים לעצמם לדבר כך למדריכים שלהם.

ואגב, לפני מספר ימים כשהייתי בפארק עם הילדים ואמרו לי כמה הם חמודים, עניתי כמיטב המסורת: הם לא חמודים והם גם שובבים מידי. הרגשתי שתפסתי שתי ציפורים, גם פעלתי בטטמאה שלהם וגם כמו אצלנו שלא מפארים את הילדים כנגד עין הרע.

ולעניין אחר. השבוע העליתי לפייסבוק את התמונה הזו של מיצורו ומיה מכינים גיוזה.

חברים ביקשו מתכון אז החלטתי לצרף אותו לפוסט זה כי הוא מזכיר לי את ההונה-טטמאה..הגיוזה מורכב ממילוי ומעטפת. כלפי חוץ הוא מוצג כבעל ארשת חלקה ואחידה, והמילוי בתוכו שונה ומורכב מחומרים שונים. יש אינספור סוגי מילויים לגיוזה.

את הגיוזה שמקורה בסין, אני מביאה לכם בשתי גרסאות, עם עוף וירקות, והשנייה בגרסא הטבעונית.

מנה טעימה ומרשימה להפליא, וזו הגרסא הקלה יחסית לאנשים עסוקים ולמהירי החלטה כי את הכיסונים עצמם לא נכין היום אלא נרכוש אותם באחד המכולות או הסופרים האסייתים. נאמר לי שיש אך אם לא תמצאו, הכנת הבצק לא מסובכת, מורכבת רק מקמח ומים.  כנסו ללינק הזה: כיסוני גיוזה טבעוניים

וגילוי נאות: זו אולי הפעם השנייה או השלישית שאני מכינה גיוזה, הפעם האחרונה היתה כל כך מזמן ששכחתי ומיצורו הזכיר לי את המתכון, הייתי חייבת להכין שוב בשביל הצילומים שהיו חסרים לי ובכלל, זו הרי מנה טעימה בטירוף. הילדים זללו אותה והייתי צריכה להתחנן שישאירו משהו לאבא, שאגב אישר את המנה :-).

יצא מעולה. אתם מכירים את המשפט הסיני שאומר שאם אתה רוצה ללמוד משהו, למד אותו? כך הרגשתי אתמול כשהכנתי את הגיוזה.

זה גם לא חייב להראות מושלם מבחוץ, אל תסתכל בגיוזה אלא במה שיש בו.

בהצלחה! קצת הכנות, אבל זה בהחלט שווה את המאמצים.

2 מתכוני גיוזה:

גיוזה עם עוף וירקות

חומרים: (ל-20 כיסונים)

מלית:

180 ג’ עוף טחון

2 גבעולי בצל ירוק קצוצים דק(משתמשים בחלק הירוק)

5-6 עלי כרוב חתוכים לחתיכות קטנות (פזרו את חתיכות הכרוב במסננת, פזרו כחצי כפית מלח וחכו כרבע שעה, לאחר מכן סחטו את המים מהכרוב כך שיהיה רך אך לא מימי)

2 שיני שום כתושות

כפית שורש ג’ינג’ר כתוש

½ כפית מלח

כפית שמן שומשום

2 כפיות רוטב סויה

מעט צ’ילי כתוש

20 כיסוני גיוזה

גיוזה טבעונית עם פטריות שיטקה וטחינה גולמית:

מלית:

אותו המתכון, רק במקום העוף משתמשים ב:

6-7 פטריות שיטקה גדולות מיובשות מושרות במים כחצי שעה עד ריכוך

אחרי שהפטריות מתרככות לקצוץ אותן לחתיכות קטנטנות.

כף וחצי טחינה גולמית.

הערה: הכיסונים הקנויים עלולים להכיל ביצים. הנה קישור למתכון כיסונים מעולה וטבעוני:

כיסוני גיוזה טבעוניים

למטבל:

5 כפות רוטב סויה

2 כפות חומץ אורז

כפית שמן שומשום

½ כפית סוכר

½ כפית רוטב צ’ילי מתוק (לא חובה)

מערבבים את חומרי המתבל ומניחים בצד.

אופן ההכנה:

1. אחרי שסחטנו את הכרוב, קוצצים אותו במעבד מזוֹן לחתיכות קטנטנות.

2. מערבבים בקערה את חומרי המלית. במתכון של העוף יש ללוש כמה דקות את המרכיבים בתוכו ולתת לתערובת לנוח כחצי שעה.

3. פורסים את הכיסונים ומכינים קערית עם מים בצד שתסייע לנו לסגירת הכיסונים.

4. שמים כפית לא מלאה של מלית במרכז הכיסונים.

5. סגירת הכיסונים- מרטיבים במים עם האצבע את קצוות הכיסון.

לוקחים ביד ומקפלים לחצי.

הצד הרחוק ממך נתמך ובאגדולים מקפלים כל פעם חתיכה מהחצי הקרוב אליך ומקפלים לחצי.

אם זה נראה מסובך ולא ממש מצליח לכם לסגור אותם יפה, צפו בסרטון הזה , גם אני צפיתי בו והוא עזר לי מאד:

6. בישול הגיוזה: הכינו מראש מחבת עם מכסה, כרבע כוס מים ושמן שומשום.

מחממים שתי כפות שמן שומשום במחבת, מניחים חלק מהגיוזה על המחבת, מטגנים כדקה על אש בינונית על הצד השטוח של הגיוזה, בודקים שהגיוזה הזהיבה/נהייתה חומה מלמטה ואחרי כן מוסיפים את המים וסוגרים במהירות את המחבת ומבשלים כ-3 דקות, עד שהמים מתאדים. מסירים את המכסה, וממשיכים לטגן כדקה, כדי ליצור את הקריספיות. יש להזהר שהגיוזה לא נשרפת מלמטה.

שימו לב שלא הופכים את הגיוזה כלל במהלך הבישול.

7. מוציאים את הגיוזה המוכנה מהמחבת ומעבירים לכלי הגשה עם המטבל ליד שהכינונו מראש.

בתאבון!

בשבוע הבא מגיעים אליי אורחים מיוחדים מהארץ ולכן לא בטוח שאצליח למצוא זמן לכתוב פוסט, אז תדעו שלא נעלמתי ובטח אדווח על הביקור שלהם בשבוע שאחרי.

שבת שלום ומחכה לשמוע איך יצא לכם הגיוזה :-)

שלכם

ישראפנית

עוד מהבלוג של ליאת לופט-מוריטו

תצוגה מקדימה

הכנה לגן או לאוניברסיטה?

"מיה נכנסת לגן או לאוניברסיטה?" שאלה אותי אימי בביקורה האחרון אצלי בטוקיו, כשהייתי בדרכי לגן לשמוע הרצאה נוספת מהמנהלת ולקבל שוב מעטפה מלאה בטפסים כתובים ביפנית. אני גרה בטוקיו משנת 2001 עם בן זוגי היפני מיצורו ושלושת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

קטן זה הגדול החדש

בקיץ שעבר ביקרנו בישראל ביקור ארוך שנמשך חודשיים וחצי. בתקופה זו הכנסתי את מיה לגן ואת עדן לקייטנה. עדן נהנה מאוד, הוא הכיר חברים חדשים והשתתף בפעילויות אך אחד הדברים שלא מצאו חן בעיניו היה האוכל...הוא התלונן שכמעט מדי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מייד אין ג'פאן

מתוך שלושת ילדיי רק בני הבכור נולד בארץ.  את חווית הלידה הראשונה שלי רציתי לעבור בסביבתי הטבעית עם המשפחה בישראל, קרובה לאימא.  את שתי הלידות הבאות כבר עברתי ביפן. ולמרות ששתי חוויות הלידה ביפן היו מאד שונות זו מזו - את מיה...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה