הבלוג של ליאת לופט-מוריטו

Israpanit

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב... +עוד

ישראלית ביפן. נשואה ליפני, אימא לשלושה, חיה בטוקיו מ-2001. חוויוות, רשמים ומתכונים ממסע חיים: אימהות, זוגיות, תרבות וקולינריה. לומדת מחיי היום יום כיצד ליצור סינרגיה מוצלחת בין ניגודי התרבויות השונות: ישראל- יפן, ולשלב ביניהן בהרמוניה. הצטרפו לדף הפייסבוק של ישראפנית לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים ועוד... http://www.facebook.com/Israpanit

עדכונים:

פוסטים: 48

החל מאפריל 2013

מהו הסוד היפני לחסכון? מי המנהל האמיתי של הבית? קבלו כמה טיפים להתנהלות פיננסית חכמה של אימהות יפניות

06/07/2017

 

אימהות יפניות

 ׳נמאס לי מהקמצנות שלהן׳ אני רוטנת בפני היפני שלי. ׳אפילו על קפה יחד הן רוצות שנתחלק על קוצו של ין׳.

׳מה את רוצה׳, הוא מנסה לגונן על בנות עמו, יש להן תקציב, לא כמו אצלנו בבית שאין סדר ואת חושבת שאת יכולה לבזבז כאילו אין מחר, אולי תלמדי מהן קצת.׳

אז ללמוד קצת אני מוכנה, כי יש מה, ואני חושבת שהתמתנתי מאד עם השנים ואני אפילו שוקלת לאחרונה לזרום עם התנועה שעושה קאמבק ענק ביפן ובעולם ולהפוך למינימליסטית, אבל התקצוב המדויק שלהם לכל דבר עולה לי על העצבים. אני גדלתי אחרת וטוב שכך.

מיקה היא שכנה שלי בטוקיו. אישה צעירה בתחילת שנות השלושים לחייה, נשואה עם ילד בן שלוש. אני אוהבת את הסטייל המדליק שלה, לבושה תמיד טיפ טופ בלבוש איכותי לפי צו האופנה ומצוידת בהתאם בתיק מעצבים, כמו לואי ויטון או פרדה. בעלה החמוד, לעומת זאת, נראה לבוש כמעט תמיד עם אותם בגדים, במכנסי חאקי רחבים וטי שרט פשוטה.

׳׳יש לי בעל חסכוני, הוא כמעט לא עולה לי״, היא אומרת לי בשמחה ובגאווה. לא מזמן הם הצטרפו אלינו לסושייה מקומית זולה, שבה בוחרים צלחות סושי הנעות על מסוע. במעמד הזה חטפתי שוק כשבעלה של שכנתי האופנתית ביקש ממנה רשות להזמין קולה. ואם אתם שואלים את עצמכם מי מכניס משכורת הביתה, אז דעו שלא מדובר בה, אלא בבעלה שיחיה. היא סיפרה לי שהוא מרוויח משכורת מינימום של כ-200,000 ין (כ-1,800$) ובכל זאת היא מצליחה לחסוך וגם לפנק את עצמה מדי פעם בבגד או בתכשיט יקר וזאת מבלי לעשות שימוש בכרטיס אשראי או הלוואות.

והיא לא היחידה. זהו הלך הרוח ביפן שהולך וצובר תאוצה  מאז המשבר הכלכלי בשנות ה-90. איך הן עושות את זה?

קבלו כמה טיפים לחסכון מאימהות יפניות:

1.מינוי מנהל כספים של הבית.ביפן מחצית ממשקי הבית מנוהלים על ידי האישה. היא מקבלת את המשכורת של הבעל, ומנהלת אותה בחוכמה, על ידי תקצוב חודשי מראש לכל ההוצאות. כל הוצאה מתועדת בטבלאות אקסל או במחברות מיוחדות אותן ניתן לרכוש בכל חנות ספרים ומגזינים ברחבי יפן.

2. דמי כיס (okozukai) לילדים ולבעל.האישה מקציבה לבעלה 396$ דמי כיס בממוצע בחודש. לא פלא שהיפנים אוכלים יותר בבית בשנים האחרונות. דמי הכיס האלו כוללים הוצאות על סיגריות, מסעדות וכל דבר שהם רוצים לקנות לעצמם, מעבר לתקציב המשפחתי החודשי. המחמירות שולחות את הבעל עם קופסת בנטו לעבודה וכך הוא חוסך את ארוחת הצהריים כשנמנע לאכול בחוץ.

3. “מוטאינאי“. (motainai) מושג שאני לא מוצאת לו פירוש מדויק במילה אחת, אך הכי קרוב שיכולתי למצוא בשתי מילים: חבל לבזבז. זהו המוטו הרווח ביפן היום. אין יום שאני לא שומעת את המילה הזו לפחות פעמיים - שלוש מכל עבר. חבל על אוכל שלא נאכל, על בגד שלא משתמשים וכו׳. ולכן על פי גישה זו היפנים לא יקנו יותר ממה שצריך. העגלות בסופר מיניאטוריות, ביחס לאלו שבארץ המדרבנות אותך לקנות הרבה יותר מדי. היפניות קונות אוכל ליום יומיים הקרובים ובודקות מידי יום את מצב תכולת המקרר.

4. חיים ממה שיש.היפנים כמעט ולא משתמשים בכרטיסי אשראי. הם דוגלים במידת ״אין נאמן ככסף מזומן״. חלקן אף מחלקות את התקציב לפי נושאים במעטפות שבועיות. בסוף החודש במשפחות רבות מצטמצמים מאוד ואוכלים שאריות.

5. תפריט שבועי. אימהות רבות שיצא לי להכיר מכינות תפריט שבועי והן עושות קניות בהתאם לתפריט. כך לא קונים אוכל מיותר שילך לפח. הקניות עצמן נעשות בסופרים זולים עם מבצעים.

6. לינה משותפת. זהו אמנם עניין תרבותי, אך חברותיי היפניות גילו לי שיש ללינה המשותפת יתרון חסכוני. הם ממשיכים בלינה המשותפת בימי הקיץ החמים או בימי החורף גם כשהילדים גדלים, כדי לחסוך על חשמל מיותר בשני חדרים. ועל זה נאמר ׳מוטאיינאי׳ (ראו סעיף 3).

7.חינוך: אין דבר חשוב יותר ליפנים מאשר חינוך. נהוג לפתוח חשבונות חיסכון ללימודים גבוהים כבר מהרגע שילד נולד. מי שאין ברשותו אמצעים לכך לוקח הלוואה אותה הילד מחזיר בסיום לימודיו, כשהוא מתחיל לעבוד ויכול לכלכל עצמו.

8. היפנים כמעט ולא מארחים אצלם בבית, ויש לכך מספר סיבות. יש כבוד וגבולות למרחב האישי, הם אנשים פרטיים מאוד. הבתים לרוב קטנים ואם הבית לא נקי באופן מושלם, הם יתביישו להכניס אליהם הביתה אורחים. אך כמובן שגם פה מסתתרת אי שם סיבה חסכונית. הרי לארח עולה כסף. כשהיפנים מתארחים אצל אחרים הם תמיד ידאגו להביא איתם מתנה מתכלה, אוכל או שתייה. מסיבות אלו כשחברים רוצים להיפגש זה נעשה לרוב בחוץ, בפארק או במסעדה.

יפן עדיין נחשבת למעצמה השלישית בגודלה בעולם, אך מאז התפוצצה הבועה הכלכלית בתחילת שנות התשעים, המשבר במדינה הולך ומחריף והיפנים מנסים מאז להתאים עצמם למציאות שבה הפער בין מעמד העשירים והעניים הולך ומתרחב. זאת בנוסף לכך שהאוכלוסייה מזדקנת, הילודה בירידה והמסים עולים. הם נאלצים להיות מחושבים ולתכנן בזהירות את התנהלותם הפיננסית. היפנים יודעים להסתגל למצבים חדשים, במיוחד כאלו הדורשים איפוק וצמצום.

ביפן יותר מ-50% מהנשים אינן חוזרות למעגל העבודה אחרי שנולדים להן ילדים. הממשלה איננה מעודדת את האישה לצאת למעגל העבודה, פעמים רבות היא נתקלת בתקרות זכוכית  (הגורמות לה להרגיש שלא שווה לה לצאת לעבודה או לפתח קריירה עצמאית. אישה ביפן הנשואה לעובד חברה (מה שמכונה ׳סלרי מן׳ - איש משכורת בפירושו המילולי) זכאית לקבל ביטוח בריאות ופנסיה דרכו. כשהילדים קצת גדלים, כדי לא למות משעמום או כדי לסייע במעט לתקציב המשפחתי היא יוצאת לעבוד בחצי משרה, מה שנקרא Arubaito מושג הלקוח מגרמנית. אם בשנה אחת היא תשתכר למעלה מ-12,000$ תילקח ממנה הזכאות לפנסיה ולביטוח דרך בעלה, והיא תאלץ לשלם את כל אלו ואת המסים בעצמה. לכן נשים רבות מעדיפות להיות מאופקות עם ההוצאות ולהשאר בבית עם ילדיהן.

בשנה שעברה נבחרה לראשונה אישה למושלת טוקיו. ליוריקו קויקה רקע מרתק, היא למדה באוניברסיטת קהיר ודוברת אנגלית וערבית על בוריין.

אחת ממטרותיה החשובות היא לשבור את קירות הזכוכית שהנשים היפניות נתקלות בהן )מצופה מהן להיות עקרות בית מסורות והן מרוויחות בכ-30% פחות מהגברים( ולעודד אותן לחזור למעגל העבודה. היא מתכננת למשל, הקמת מעונות יום נוספים לגיל הרך ברחבי טוקיו, שכרגע יש בהן מחסור ענק ורשימות המתנה אינסופיות.

איך זה אצלנו? לנו אין מנהל כספים, אין סיכוי שאתעד הכל בטבלאות אקסל, או שאפסיק להזמין חברה לקפה או לארוחת צהריים ובטח שלא רוצה לחסוך על אירוח אצלי בבית. חסכנות יתר סוגרת אנשים בתוך הבועה שלהם.

אך אני כן לומדת מהן דבר או שניים על התנהלות כלכלית ומשתדלת לבקר אותן פחות ולהעריך את ההתגייסות שלהם למציאות החסכונית ואולי גם לשאוב מעט השראה.

מחברות לניהול כלכלת הבית

מחברות לניהול כלכלת הבית/צילום: ליאת לופט מוריטו

רוצים ללמוד ממני עוד על התרבות היפנית? מגיעים לטוקיו ומעוניינים בסיורים פרטיים? צרו קשר: [email protected]

עוד מהבלוג של ליאת לופט-מוריטו

תצוגה מקדימה

הכנה לגן או לאוניברסיטה?

"מיה נכנסת לגן או לאוניברסיטה?" שאלה אותי אימי בביקורה האחרון אצלי בטוקיו, כשהייתי בדרכי לגן לשמוע הרצאה נוספת מהמנהלת ולקבל שוב מעטפה מלאה בטפסים כתובים ביפנית. אני גרה בטוקיו משנת 2001 עם בן זוגי היפני מיצורו ושלושת...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

קטן זה הגדול החדש

בקיץ שעבר ביקרנו בישראל ביקור ארוך שנמשך חודשיים וחצי. בתקופה זו הכנסתי את מיה לגן ואת עדן לקייטנה. עדן נהנה מאוד, הוא הכיר חברים חדשים והשתתף בפעילויות אך אחד הדברים שלא מצאו חן בעיניו היה האוכל...הוא התלונן שכמעט מדי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מייד אין ג'פאן

מתוך שלושת ילדיי רק בני הבכור נולד בארץ.  את חווית הלידה הראשונה שלי רציתי לעבור בסביבתי הטבעית עם המשפחה בישראל, קרובה לאימא.  את שתי הלידות הבאות כבר עברתי ביפן. ולמרות ששתי חוויות הלידה ביפן היו מאד שונות זו מזו - את מיה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה