מא מא

סרטה החדש של פנלופה קרוז, מה הוא יותר? עצוב, מדוייק ומרגש או שטחי ועמוס במחוות מוגזמות?

עם תחילת הסרט אנחנו פוגשים את מגדה,. מגדה, גיבורת הסרט המגולמת על ידי פנלופה קרוז, מחליפה פה סגנון, מראה חיצוני ומצב נפשי ואף תספורת מספר פעמים לא ידוע במהלך הסרט. ההתחלה מראה לנו אותה במה שנראה כאחד מרגעי חייה הקשים: היא מאובחנת כחולה בסרטן השד ומתבשרת כמעט באותו הרגע על כך שתיאלץ לעבור תקופה קשה של טיפולים וכריתת שד מלאה. אך לא די בזה. כל זה קורה בערך בעת ובעונה בה היא מאבדת את משרתה,  כאשר ברקע המשבר הכלכלי הגואה ואחוזי האבטלה המטפסים בספרד, ומגדה כלל אינה בטוחה מה יהיה איתה עכשיו והאם תוכל לקבל את משרת ההוראה שלה אי פעם בחזרה. גם זה לא מספיק כנראה, ובדיוק באותם הרגעים היא מבינה שגם נישואיה מתפרקים והיא ומתבשרת על כך שבעלה עזב אותה לטובת אחת הסטודנטיות הצעירות שלו. תוך כדי כך כל ההתמודדויות האלו ובמהלך הטיפולים הקשים היא זוכה להכיר גבר מזדקן שזה עתה איבד את אשתו וביתו היחידה בתאונת דרכים קשה. הרומן ביניהם הולך ומתפתח במהירות תוך כדי כל הבלאגן מסביב, וכמובן, גם קצת כדורגל. הרי מדובר בעם הספרדי. בגדול מדובר בסוג של מלודרמה במרכזה אישה במעגל טראגי לחלוטין מוצאת את עצמה מוקפת במקורות תקווה חדשים ומפתיעים ובחיים חדשים לגמרי. Penélope_Cruz

פנלופה קרוז ב LA, קליפורניה. צילום: CC BY-SA 3.0Joelle Maslaton, ויקישיתוף

הדברים היפים בסרט הזה

מדובר בסרט רגיש שעוסק בדברים של החיים: אהבה, אכזבה, בריאות, ילדות ועוד. כמו הישראלים גם הספרדים חולי-כדורגל (למרות שהם קצת יותר טובים בזה מאיתנו….באופן לא מפתיע בכלל), ומכורים לדרמות הקטנות של החיים. השחקנים בסרט טובים ועושים עבודה יפה בלהראות אמינים, גם קרוז עצמה וגם מי שמשחק את בן זוגה בסרט (לואיס טוסאר, שיהיה לכם מוכר אם צפיתם ב"ימי שני בשמש", "לילה במקסיקו הישנה", או באחד מפרקי הסדרה המיתולוגית "מיאמי וייס"). גם שאר השחקנים נראה שנבחרו בקפידה, והצילומים מעבירים את התחושות שהבמאי כנראה רצה להעביר לנו. הסיפור בגדול הוא משהו שאפשר להתחבר אליו, למרות שלעיתים הוא משאיר אותך תוהה האם כך באמת קורים דברים בחיים ומערבב עצב גדול עם שיאי שמחה מוזרים. בפינת "הידעת?" – מסתבר שהתסריטאי כתב את התסריט כשמונה שנים לפני תחילת העבודה על הסרט, הוא פשוט חיכה לרגע המתאים להפכו לסרט. והרגע הזה הגיע כאשר קרוז פנתה אליו שברצונה לעשות איתו סרט.

הדברים הלא ברורים בסרט הזה

האם כל אישה בסיכון למחלת סרטן שד תיתן לעצמה להסתובב כמה חודשים עם גוש חשוד בשד מבלי לבדוק? האם לאחר מכן היא תימנע מביקורות? ובמקרה כזה, האם סביר שהגניקולוג שלה יבוא אליה היישר הביתה ויקרא לה לחזור לשגרת הבדיקות? למה ילד בגילאי בית הספר היסודי, שיודע בדיוק איך עובד העולם, על מה אחראי אלוהים ולמה אין עוד חיים אחרי שמתים, לא שם לב שאמא שלו בהיריון עד יומיים לפני הלידה בערך? ולמה, עם כל החוכמה שלו, הוא חושב שילדים באים לעולם מחסידות (או סוג של חסידות)? וכל רופא אכפת לו עד כדי כך מהמטופלות שלו עד כדי כך שהוא מצטרף אליהן ולבני זוגן לחופשה משפחתית, ועוד כותב ומבצע עבורן שירים? נראה שלא רק אני הרגשתי כך ותהיתי את כל התהיות האלו…קולות הצחוק באולם הסינמטק ברגעים בהם הסרט אמור להיות דרמטי ועצוב, לימדו כי שאר הקהל גם הוא תהה על האלמנטים המוגזמים בסרט הזה, וזה קצת חבל.
את הסרט תוכלו לראות בבתי הקלונוע ברחבי הארץ החל מסוף השבוע הקרוב, 16 ביוני 2016.
 
לצפייה בקדימון [youtube pz5lVWWXLss]