מבעד לרוח

מרכז "נא לגעת" הוא אחד המקומות הקסומים בעולם. צפיתי בהצגה החדשה: מבעד לרוח.

בחורה עם מחשב נייד

כשסיפרתי לאימא שלי שאני מוזמנת להצגה חדשה במרכז "נא לגעת", בה כל השחקנים הם חירשים אילמים ועיוורים, היא שאלה: רגע, אז מי בדיוק מדבר שם?
גם אני שאלתי את עצמי את אותה השאלה. כשיצאתי מההצגה הבנתי כמה כוח יש גם למילים שלא נאמרות בקול.

כמה מילים על מרכז נא לגעת

מרכז נא לגעת, הוא תאטרון חדשני ובין אתרי התרבות המובילים בארץ. אם תחפשו ב"טריפ אדוויזר" תראו שהמקום מדורג כאתר בילוי מספר אחת בישראל.  נא לגעת הוא מרכז ללא מטרות רווח, מקום מיוחד שמפגיש בין חירשים – עיוורים ומספק להם אפשרות תעסוקה, וכמו כן מפגיש ביניהם לבין הקהל הרחב. המקום הוקם מתוך האמונה שכל בני האדם שווים ולכל אחד יש הזכות לקבל על עצמו את החובה לתרום לחברה.
בנוסף לתאטרון במקום פועלים גם מסעדת החושך בלאקאאוט ומתחם האירועים קפיש .
20151027_195928

כמה מילים על השחקנים

מסתבר ש"מבעד לרוח” היא ההצגה היחידה בעולם שמשלבת אנסמבל של שבעה שחקנים חירשים – עיוורים לצד שני שחקנים שומעים – רואים. בנוסף לשחקנים אלו ישנם שחקנים המסייעים במהלך ההצגה, לבושים בשחור, ומסייעים לשחקנים מידי פעם לשנות מיקום או לבצע את הצעד הבא.  המקום הוא לא רק אי של שפיות ויחס שוויוני לאנשים עם מוגבלויות, אלא גם מרכז לדו-קיום.
20151027_202333_HDR

דביר בנדק מנחה את הפרימיירה, עם מתורגמנים

ארבעה מתוך צוות השחקנים הם ערבים ישראלים, והבמאי, משה מלכא, אמר בסוף ההצגה שכשהוא שם הוא שוכח מהכל, ובכלל מקיומן של בעיות ביחסי יהודים-ערבים. זה מקסים בעיניי. בסיומה של ההצגה הזמין הצוות את הקהל לצאת ללובי ולשאול את השחקנים שאלות. ליד הבר הם נעמדו, במבט גאה, גם אם מותש מעט ממאמץ המשחק, וענו כל כך בסבלנות על כל שאלה. שאלתי אותם איך נעשתה העבודה על ההצגה, ומי לימד אותם את מהלך הדברים. הם סיפרו לי שלאט לאט הם למדו, בעזרת המתורגמנים האישיים שעזרו להם. הבמאי אמר שבמיוחד חשוב היה לו לא לקחת את ההצגה למקומות מוכרים, אותם מקומות המדגישים את הקושי שמביאים איתם החיים עם מוגבלות, אלא לעבוד עם צוות השחקנים ככל צוות אחר. ללמד אותם קונפליקט, ויצירת דרמה, ושאר כלים תיאטרליים שכל שחקן צריך ללמוד.
20151027_213641_HDR

מה חשבתי על ההצגה

העלילה של ההצגה עוסקת בשאלה: מה יקרה כאשר הממשלה לפתע תחליט שאנשים עם מוגבלויות הם ככל אדם, ועליהם "להתגייס" – לצאת לעבוד במפעל יצרני, שלא בהכרח מותאם לצרכים שלהם.
בסופה של ההצגה הייתי עם דמעות בעיניים. המוזיקה המרגשת העוטפת מכל הכיוונים, המשחק המרגש שהוא כל כך אמיתי, העלילה שנוגעת במקומות האלו אנחנו לא רוצים להתבונן. אני הבנתי ומבינה תוך כדי ההתנדבות שלי בעמותת "אתגרים", עד כמה החברה שלנו לא מקבלת אנשים עם מוגבלויות, לא מפנה להם מקום. היחס שהם מקבלים אינו שיווני, לעיתים אין יחס, יש פשוט התעלמות.
בערב הזה הבמה ניתנה לאנשים המיוחדים האלו להראות את הייחוד שלהם. הצגה מרגשת ביותר.
ההצגה הראשונה ב 4 לנובמבר 2015. לפירוט תאריכים נוספים והזמנת כרטיסים לחצו כאן
קליק לאתר של נא לגעת

DSC_0496תמונה: יח"צ