הבלוג של לליב

לליב

ברוכים הבאים לבלוג שלי. על הדברים הטובים בחיים ועוד קצת. אימייל [email protected] פייסבוק https://www.facebook.com/laliv.gal אינסטגרם https://www.instagram.com/laliv.gal/ יוטיוב https://www.youtube.com/user/ismeralda100

עדכונים:

פוסטים: 306

עוקבים: 93

החל מיולי 2011

הסיפור נכתב במסגרת סדנאות כתיבה של סדנאות הביתה, בבית האומנים ביפו. הוא מבוסס על אירועים שהתרחשו, אך כל הדמויות הינן פרי דמיוני. תודה לא’ מסלונה על ההשראה.

08/09/2014

אמא חוזרת היום מוקדם מהעבודה. בשש במקום בשבע בערב. היא התקשרה לאורית המורה שלי בכיתה ו’2, ואמרה לה שהיום אני לא הולכת למועדונית. היום- אני נשארת לחכות לה בבית הספר! אמא אמרה שיש לה הפתעה בשבילי והיא תיקח אותי למקום מיוחד. עוד מעט היום הולדת שלי וחשבתי, שאולי זה קשור. נשארתי בחדר של שרה המזכירה, שהולכת הביתה כל יום בשש. אני חושבת ששרה אוהבת אותי. היא תמיד נותנת לי ביסקוויטים מקופסה עגולה.

אני אוהבת את הימים שאני לא חייבת ללכת למועדונית, למרות שגם שם כיף לי. אלו ימים מיוחדים מאוד בהם אמא חוזרת מוקדם מהעבודה ומישהו אחר שומר על בטי ושייהו הקטנים. וזה רק שתינו. אמא ואני. בשש שרה אמרה: יאללה הולכים! ואני עזרתי לה לסגור את כל החלונות. גם את הגבוהים שצריך לטפס על השולחן של המורה אורית בשביל לסגור אותם. כשסיימנו עם החלונות עברנו בכל הקומה לבדוק שכולם כיבו את האורות ואף אחד לא שכח. שרה אומרת שלא כולם מסודרים כמוה ושאין למדינה הזו יותר מידי חשמל לבזבז.

כשאני שומעת מישהו אומר שאין בישראל מספיק חשמל לבזבז או מים לשתות, אני חושבת לעצמי שיש מקומות אחרים בעולם ששם אין בכלל ברז ובטח שאין מספיק מים.

שרה יוצאת ואני אחריה. הולכת מהר מהר עם הכפכפים הירוקים שלי להספיק את הצעדים המהירים שלה בנעלי העקב השחורות. אני מסתכלת למטה. העיניים שלי תמיד מסתכלות לכיוון הרצפה. אמא תמיד שואלת אם אני חושבת שאמצא ככה כסף ושממטבעות שמוצאים על הרצפה לא נהיים עשירים. סבא שלי היה אומר לי שמי שמסתכל למטה ולא ישר בעיניים שלך – הוא יגיע רחוק בחיים. מרוב שהעיניים שלי תקועות עמוק ברצפה אני לא שמה לב שהגענו כבר לשער והנה אמא מחכה לי ומדברת עם יבגני השומר. אני רצה ומחבקת אותה והיא אומרת לי מהר שאין לנו זמן ואבא לבד עם בטי ושייהו וצריך למהר לפני החושך. לאן הולכים אמא? אני שואלת אותה. הפתעה, היא אומרת. אני אוהבת הפתעות, בייחוד אם זה מסטיק שמגיע מגולגל בקופסה או משהו ללבוש. אנחנו מגיעות לשוק, יש פה המון בגדים ותכשיטים וכל מיני דברים שבחיים לא ראיתי, אבל גם שטיחים כמו שדודה שלי הביאה איתה מסודן. קנינו כמה דברים ואימא קנתה לי הפתעה ליום ההולדת: כיסוי חדש לטלפון שלי. אני כל כך שמחה!! זה כמו חלום.

shutterstock_42992665צילום: Hector Conesa / Shutterstock.com

אני פותחת את העיניים ומבינה שהגיע בבוקר. התעוררתי. עוד שבע בנות איתי בחדר. לפחות אני קרובה לבטי הקטנה. אמא נשארה בדרום סודן.  את אבא אני כבר לא אראה. תיכף צריך לקום לניקיונות ובשבע כבר צריך להיות בכיתה אחרי ארוחת בוקר. רק דייסה לארוחת בוקר. אני באוגנדה בפנימייה מיוחדת. הגעתי לכאן מסודן. מחר יש לי יום הולדת, ואני מתגעגעת לישראל.

נושא הפליטים מסודן ואריתריאה הוא נושא מורכב במציאות הישראלית. במשרד הפנים הם מוגדרים כפליטים אך לא מקבלים את ההכרה והטיפול הראויים לאדם שהוגדר פליט. לפני כשנתיים גורשו מישראל כ 1,100 פליטים בחזרה לדרום סודן, וביניהם 400 ילדים. הם נחתו למציאות בלתי-אפשרית עבורם. בסופו של דבר חלק מהילדים הגיעו לאוגנדה בזכות פעילות של כמה ישראלים שעושים הרבה בשביל לנסות להפוך את חייהם לאפשריים. צפו בתוכנית של מיקי חיימוביץ’, ליפול מגן עדן.

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt

עוד מהבלוג של לליב

תצוגה מקדימה

אהבה - טייק 2

את אסף הכרתי במסגרת העבודה. כשהוא סיפר לי את הסיפור שלו ידעתי שאת זה אני חייבת לכתוב. לחתונות אני בדרך כלל לא הולכת, אבל זו הייתה משהו מיוחד. תשמעו סיפור. אהבה ממבט ראשון ורד ואני הכרנו צעירים, בבית קפה בו היא עבדה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

להפוך לעצמאית ולאהוב את העבודה

אלה זיו היא עצמאית ומקסימה. יש לה מכון יופי ומספרה באווירה ביתית, שזה כולל הכל: איפור ותסרוקות, טיפוח ויופי, פדיקור מניקור, הסרת שיער וכל מה שקשור בזה. ...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פרויקט הדייטים הגדול: חלק א' - חוקי הזהב

לפני כמה ימים צדה את עיניי מודעה באחת מקבוצות הפייסבוק בהן אני חברה. הנושא: כתבה בנושא דייטים. דרושים: אנשי מקצוע היכולים לתרום ממשנתם בעניין, ודייטרים המעוניינים לתרום מניסיונם בעניין. דייטרית אה!! אני דייטרית....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה