האישיות הדיגיטאלית שלי
נעים מאוד, אני איזמרלדה. יש לי יותר משש תיבות דואר אלקטרוני:
- אחת בוואלה, להודעות, חסויות ושאר ירקות.
- שתיים בג'ימייל, כל אחת והודעותיה.
- אחת מהאוניברסיטה, לזכר שיעורי הבית והמבחנים.
- אחת בעבודה, שהיא גם עבודה מהבית וגם בית מהעבודה.
- אחת בעבודה השנייה.
- עוד אחת ביאהו
יש לי פרופיל בפייסבוק ועכשיו גם חשבון בלינקדין, כמו לכולם. אני מנהלת כמה דפי פייסבוק ופעילה בכמה קבוצות, כולל אחת בניהולי.
וכל שבוע, החל מכניסת השבת ולא דקה אחרי, עד צאת השבת ולא שנייה לפני, אני מתנתקת מהכל.
איך הכל התחיל?
בתקופת לימודי בארצות הברית עשיתי את ההתמחות שלי בבית-ספר יהודי. הייתי קמה כל יום בחמש (זה במקרה שלא צריך לפנות את השלג שירד במהלך הלילה על הרכב שהמתין ללא חניה מקורה), ויוצאת ליום שנגמר מאוחר. בוויקאנד הייתי יושבת על האינטרנט. נכנסת לפורומים, שולחת תמונות, מסדרת עניינים, שולחת אימיילים. בין היתר גם לחונכת שלי בבית הספר.
קצת אחרי שהתחילה השנה קיבלתי מייל חוזר מהחונכת. בעדינות היא כתבה לי שמדובר בבית-ספר יהודי ולא ממש מקובל לשלוח הודעות במהלך השבת,
והיא תשמח מאוד אם אוכל בבקשה להשתדל מאוד לא לעשות את זה. ברגע הראשון לא ממש הבנתי, קצת כעסתי. התחלתי בלכתוב מיילים ארוכים, לשמור כטיוטות ולשגר ברגע יציאת השבת.
פתאום קלטתי! האקס שלי ואני, בזמן המועט שנשאר לנו לבלות יחד בסוף השבוע, עדיין מאוהבים, יושבים בבית ועסוקים. כל אחד במחשבו הוא.
אז החלטתי להתנתק. כל השבת. מכניסה ועד צאת.
חזרתי לארץ וחזרתי לסוּרי. פתאום ערב שישי אחד, אני קולטת שאח שלי אותו לא ראיתי כמה שבועות יושב לידי ואני במחשב,
לא ממש מחוברת לנעשה מסביב.
לא עוד!! אמרתי לעצמי. חוזרת להתנתקות השבועית שלי. מאז אני ככה.
מה אני כן עושה בשבת?
אז במקום לדבר עם החברים שלי בצ'אט אני נפגשת איתם או מדברת איתם בטלפון.
במקום לשלוח אימיילים אני מבלה עם חברים במעיין הסודי של אילן, שהוא אחד המקומות המקסימים בארץ שעדיין נשאר חשאי מעט,
ומאחוריו סיפור מאוד מעניין וחיבור אנושי קסום.
במקום לשבת בפייסבוק,
אני עושה ספורט: הליכה עם חברות, שחייה בבריכה.
במקום להתעדכן במשרות חדשות, הודעות, התראות וקריצות,
אני מבלה עם האחיינים המקסימים שלי. בים, בנמל, בכל מקום.
במקום לקרוא מתכונים של מאכלים שבחיים לא אכין ולענות לטוקבקיסטים על כתבות שלא ממש מעניינות אותי בלמה-נט,
אני מטיילת עם החוג המקסים שלנו בעמותת אתגרים.
אני אמשיך כנראה לענות לשאלות מוזרות שהתשובה עליהן שלילית (את גם לא נוסעת בשבת? את גם מכבה את הסלולארי?) ואתם גם תתנתקו קצת. לפחות פעם בשבוע. זה יעשה לכם טוב. מבטיחה.