הבלוג של לליב

לליב

ברוכים הבאים לבלוג שלי. על הדברים הטובים בחיים ועוד קצת. אימייל [email protected] פייסבוק https://www.facebook.com/laliv.gal אינסטגרם https://www.instagram.com/laliv.gal/ יוטיוב https://www.youtube.com/user/ismeralda100

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מיולי 2011

אמא שלי תמיד אומרת לי: אותי את עוד אף פעם לא לקחת איתך למסעדה. מעניין למה. אני כבר הבנתי מזמן. מיד תבינו גם אתם.

11/01/2014

ערב אחד הודעתי לאמא שאני הולכת למסעדה החדשה, ושבחרתי להזמין אותה. “מה, קנית קופון? אולי אחותך גם תבוא איתנו?

הסברתי לה שלא קניתי קופון ושרק שתינו מוזמנות.

התקשרתי למסעדה. לאדם בצידו השני של הקו אמרתי “תשמע, אני יודעת שהיה לכם לא מזמן ביקור של אישיות חשובה ושאפילו סגרתם את המקום במיוחד עבורו, אבל אני מגיעה עם אמא שלי. כדאי שתתכוננו”. אין בעיה, אנחנו אוהבים אתגרים.

הא! הם עוד לא יודעים, חשבתי לעצמי. היום המיוחל הגיע. התקשרתי לאמא ואמרתי לה שאני כמעט מוכנה. “אני מגיעה עוד 5 דקות” היא אמרה. כשאמא שלי אומרת שהיא מוכנה עוד 5 דקות זה אומר שבדקות אלו היא צריכה לסיים להתאפר, לבחור תכשיטים, לארוז תיק, למצוא את המשקפיים ולזרוק פח (כי פח, לפי אמא, זורקים כמה פעמים ביום).

במסעדה קיבלו את פנינו בחיוכים ובלחם וחמאה “זה לא סתם לחם. זה לחם-לחם“. היא פסקה ומיד הסתכלה על השולחן ואמרה “הצלחת מטונפת” ואני חשבתי לעצמי שמזה כמה שנים אני הולכת למסעדות, כל פעם עם מישהו אחר, ועוד לא קרה שמישהו אמר שהצלחת מלוכלכת עוד לפני שהוריד את המעיל.

הלכתי לשירותים. בכיור המעוצב של המסעדה נחו גרגירי חול ים. אולי בשביל האווירה. אבל לא נרדמתי בשמירה! פתחתי את הברז ודאגתי שכל גרגיר חול יישטף.

כשהיא חזרה מהשירותים, היא אמרה: “וה-וה-וי-ווא!” (סטייל דובלה גליקמן בפרסומת לדפי זהב אי שם בשנות ה 90. היא כנראה היחידה שעדיין זוכרת את זה)

השירותים נקיים כל כך! במיוחד הכיור“. חייכתי לי בשקט.

הזמנתי יין, סודה בשבילה. כשהגיע היין היא אמרה שהיא רוצה שפריץ כי זה מזכיר לה את הבית. “אני אקח קצת יין מהכוס שלך ואשפוך לסודה“.

לא, אמרתי לה, את לא. נבקש מהמלצר שיביא לך יין. “אל תבקשי. הוא יביא הרבה וחבל כי אני לא אשתה את כל זה ועדיף שרק אקח קצת ממך“. קראתי למלצר, תוך כדי שאני נוזפת בעצמי בלב “למה את מעירה לה כל הזמן ואם זו הייתה מישהי אחרת ולא אמא לא היית אומרת כלום”. קצת יין לסודה? שאל המלצר, אין בעיה. הביא בקבוק ומזג לה קצת.

המלצר שאל אם יש עוד משהו שאנחנו רוצות, והיא אמרה לו “אני מכירה היטב מסעדות ו….” אופס! המלצר כמעט הסגיר אותי כשאמר לאמא: “אני יודע. אנחנו התכוננו לבואך”. למזלי זה עבר בשלום. “מה את חושבת על הסלטים?” היא שאלה אותי. עניתי שסבבה.

את בטח תתעצבני שאני אומרת את זה, אבל אצל (…) כל הסלטים הרבה יותר מיוחדים“. לא אני ממש לא מתעצבנת.

כשהמלצר סיים את ה”הכל בסדר?” של אמצע הארוחה ועוד לפני שסובב את גבו היא אמרה “את יודעת שאצל (…) המנות הרבה יותר-?” נו באמת אמא, את חייבת להגיד את זה ליד המלצר?  ”לך זה מפריע. הוא כבר בכלל לא פה. את כל כך רגישה“. הראיתי לה את המלצר שעדיין עמד בגבו אלינו.

אני חייבת להיות יותר סלחנית! אני אומרת לעצמי, זו אמא ואני אוהבת אותה כל כך, מה קורה לי?

ואז הגיע המלצר לפנות לנו והיא שאלה אותו לגבי ארוחות הבוקר ואם אפשר להגיע זוג ולחלוק ארוחת בוקר אחת כי ככה אנחנו* תמיד עושים (*היא והחבר).

בסוף שאלתי אותה איך היה האוכל. “מכל מה שהביאו לנו, הכי טעם לי הלחם והחמאה“.

ומה לגבי האוכל, אתם וודאי שואלים. נו, זה באמת משנה?

עוד מהבלוג של לליב

תצוגה מקדימה

אהבה - טייק 2

את אסף הכרתי במסגרת העבודה. כשהוא סיפר לי את הסיפור שלו ידעתי שאת זה אני חייבת לכתוב. לחתונות אני בדרך כלל לא הולכת, אבל זו הייתה משהו מיוחד. תשמעו סיפור. אהבה ממבט ראשון ורד ואני הכרנו צעירים, בבית קפה בו היא עבדה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

להפוך לעצמאית ולאהוב את העבודה

אלה זיו היא עצמאית ומקסימה. יש לה מכון יופי ומספרה באווירה ביתית, שזה כולל הכל: איפור ותסרוקות, טיפוח ויופי, פדיקור מניקור, הסרת שיער וכל מה שקשור בזה. ...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פרויקט הדייטים הגדול: חלק א' - חוקי הזהב

לפני כמה ימים צדה את עיניי מודעה באחת מקבוצות הפייסבוק בהן אני חברה. הנושא: כתבה בנושא דייטים. דרושים: אנשי מקצוע היכולים לתרום ממשנתם בעניין, ודייטרים המעוניינים לתרום מניסיונם בעניין. דייטרית אה!! אני דייטרית....

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה