קיץ אנגלי

המלצה על ספרו החדש של אורי רום, קיץ אנגלי.

בחורה עם מחשב נייד

כשקיבלתי את הספר הבטיחו לי שמדובר ברומן שמתאר את ארץ ישראל כמו שהיתה פה פעם. מנדטורית-כפרית, בין שתי מלחמות עולם, זרועה במושבות קטנות, חקלאים וחיילים.
התחלתי לקרוא בשמחה. אני אוהבת לקרוא על התקופה הזו ועל כמה מה שהיה פה פעם.
לקח לי קצת זמן, אני מודה, להתחבר אליו. להיכנס לספר, כמו שאומרים. לזרום עם העלילה, להבין את השפה.

על מה הספר?

הקיץ האנגלי מתרחש בעצם כולו ממש כאן בארץ ישראל. שמשון נולד וגדל לתוך משפחה מורכבת בכפר קטן, שעם השנים הולכת ונהיית מורכבת יותר.
חצאי-אמיתות, אהבות גנובות ועניינים לא פתורים מקיפים אותם מבפנים.
כפרים ערבים, חיילים בריטים ומי כינרת מקיפים אותם מבחוץ.
"ואחר הצהריים אני יושב בחצר מול הכן ומצייר. את הכינרת אני מצייר, את נופה הפשוק בשפתיה, את מזח האבנים השחורות ועשבי המים הבוקעים ממנה ליד החוף, וידי שמחה. יום אחרי יום אני מצייר אותה. יש ימים של גשם ויש ימים של אור אחר, וכל הימים וכל הגשמים והשמשות והאדים והאווירים, כולם יוצאים בתמונה. ואני מכניס שם את אהבתי אליה ואת אהבתי אל אמא וחושב על רליה ומצייר. חושב על רליה ומצייר. ועתניאל."

למה אהבתי אותו?

בגלל השפה, העלילה שלוקחת אותך תיכף ומיד למקום רחוק מכאן. הגיבור שאי אפשר לא להתחבר אליו. הדמויות הסובבות אותו שהמחבר מיטיב לכתוב אותן.
"בערב המוקדם אנחנו יושבים לשולחן בתוך סופת רעמים וברקים. המנורה מתנדנדת ברוח הפרצים והחשמל מהבהב אחרי הברק, והחלה חלה והיין יין. אבא מביט בכסאה הריק של אמא וממשיך ללעוס.
פעם היא ציירה דגים עם הבטן בצבע כסף, הוא אומר בקול עייף. אתה זוכר את הציור הזה, שמשון? הוא בטח במחסן. הדגים נראו כל כך חיים עד שהיית משוכנע שהם תכף יקפצו אליך מתוך הבד."
בקיצור, ממליצה.
לעוד המלצות ודיונים מעניינים: קליק למועדון הקוראות.