דניאל

לזיכרו של דניאל שירן שנהרג בקרב במרכבה, דרום לבנון, אוגוסט 2006.

לפני שבוע וחצי שאלתי את האחיינית שלי אלונה, אם הסבירו בגן על יום השואה. היא הסתכלה עליי במבט שואל.
הסברתי במילים פשוטות, שהיום הזה הוא לזכרם של כל אותם אלו שהיו שם, במלחמת העולם השנייה.
אה כן אני יודעת! לי יש שם שני. קוראים לי אלונה-דניאל נגלר. זה כי דניאל הוא היה במשפחה, והוא נהרג במלחמת העולם השנייה, ואז ההורים בחרו לי את השם כשאני נולדתי אחרי זה.
אמרה אלונה.
לא, אלונה חמודה. דניאל נהרג במלחמת לבנון השנייה, לא במלחמת העולם השנייה. ואת צודקת, זה היה לפני שנולדת.
הסברתי לה.
אה נכון אני כבר יודעת. הוא היה בלבנון והייתה מלחמה. והרעים –  הם ירו בחיילים.
ואלונה רוצה לדעת עוד, ואני מספרת לה רק את מה שאפשר. רק קצת. החיילים שלנו נלחמו בלבנון.
אבל למה החיילים מתו? למה הרגו אותו? והרעים בסוף הם ניצחו?
אלונה שואלת ולי נגמרות התשובות.
אני זוכרת את ברית-המילה של דניאל. תינוק מקסים על כרית גדולה על הברכיים של הדוד שלי סנדו. סנדו מתרגש ושמח, אבל מקרוב אפשר לראות שהפרצוף שלו לבן כמו הקיר.
אמא שלי דואגת לאחיה, לדוד סנדו, ואומרת שרואים כמה הוא גאה בנכד הראשון שזה עתה נולד אבל הוא לא מורגל במצבים כאלו.  ורק שלא יתעלף.
אני זוכרת את דניאל הילד המבריק כשבאנו לבקר אותם בבית.
ההורים שלו אמרו: תראו איזה גאון הילד הזה! נתקע לנו קש בתוך בקבוק שתייה גדול, לא הצלחנו להוציא, ופתאום דניאל אומר לנו: למה שלא פשוט תמלאו את הבקבוק במים? הקש ככה יצא!
אני זוכרת את העיר הריקה מגברים. 2006, וקיץ. המלחמה הזו שהתחילה ואני והבעל הטרי בבית הקפה השכונתי, ובכל בתי הקפה בעצם, ובברים – רק בנות. כולם במילואים.
אני זוכרת את הטלפון של אמא שבגרון מלא בדמעות אמרה לי "דודה חנה התקשרה". זה דניאל. אני ישר הבנתי.
ואני זוכרת איך נסענו להלוויה ובדרך אמרתי לעצמי שחבל על כל הפעמים בהן אמא אמרה שהיא יודעת שדניאל גם בלבנון והיא דואגת, ואני אמרתי לה שאני יודעת שהיא אוהבת לדאוג אבל הרי עכשיו כמעט כולם בלבנון. יהיה בסדר ותיכף כל זה נגמר.
בדרך אמא אמרה כמה פעמים שאם דוד סנדו לא היה מת זה בטח היה הורג אותו מצער. כל כך הוא אהב את הנכד שלו דניאל. המוכשר האהוב החכם היפה מכל.
ואני חושבת על השאלות של אלונה-דניאל:
אבל למה החיילים מתו? למה הרגו אותו? והרעים בסוף הם ניצחו?
דניאל שירן. יהי זיכרו ברוך. התמונה מאתר ההנצחה.