הבלוג של לליב

לליב

ברוכים הבאים לבלוג שלי. על הדברים הטובים בחיים ועוד קצת. אימייל [email protected] פייסבוק https://www.facebook.com/laliv.gal אינסטגרם https://www.instagram.com/laliv.gal/ יוטיוב https://www.youtube.com/user/ismeralda100

עדכונים:

פוסטים: 313

החל מיולי 2011

שמעתי על הפרויקט המקסים הזה לרגל יום העצמאות. אז הרמתי את הכפפה ואת הדגל והנה הרשימה שלי: חמישה דברים אהובים, אחד שלא. סליחה אם אני נתפסת לקלישאות, פעם בשנה מותר. ומתי אם לא ביום העצמאות?

11/04/2013

האוויר

כי איפה עוד יש ים כזה, ושמש כזו, ושמיים כאלו?

מסכימה עם אלו שאומרים שבקיץ אי אפשר לזוז פה מרוב חום ולחות.

יודעת שהאבק המעצבן בכל פינה ימשיך להצטבר. הוא מוכיח לי בכל פעם מחדש שעד לא מזמן היה פה רק מדבר וחול ושממה.

אבל אין עוד כזה אוויר, או מזג אוויר או איך שלא יקראו לזה. בישראל אפשר לעשות כמעט הכל בחוץ. תאמינו לי – בחורף של מינוס קפוא ושלג וקרח – יש כמה דברים שקשה לעשות אותם בחוץ.

האוכל

פלאפל זה לא הכדור החביב עליי. לא סובלת סביח. לא אוהבת שווארמה. איך את ישראלית בכלל? שואלים אותי. כן אני ישראלית, ואני טוענת בתוקף

שיש פה ירקות ופירות שכמותם לא טעמתי באף מקום אחר בעולם. ויש פה מגוון של צבעים וטעמים ומרקמים.

ויש פה מנות מקוריות וטעימות, וחומוס אלוהי, וגלידות מאלפות. ואת הממולאים של סבתא. גם אם זו לא הסבתא שלי.

האנשים

יש פה את האנשים שלא מחזיקים לי את הדלת פתוחה בכניסה. יש פה את אלו שלא נותנים לי לרדת מהאוטובוס/הרכבת כי הם חייבים לעלו ראשונים. האנשים ששוכחים להגיד שלום.

אבל יש פה גם את האנשים שתמיד עוזרים, ועונים בחיוך לכל שאלה, ושואלים מה קרה ואיך אפשר לעזור, ומה שלומך ומחכים לתשובה אמיתית.
ויש פה את החברים המדהימים ביותר, ואת המשפחה הקסומה עלי אדמות. ותמיד יש עם מי ללכת לקטוף שסק, לצייר על מדרכות בגירי-כביש, לרכב באופניים עד הים ובחזרה, להתקשר כשקצת עצוב, לשבת על כוס משקה.

השפה

כי רק בעברית אפשר לקרוא את הספרים ואת השפה שלא מתורגמת ולא מתנצלת, ולכתוב, ולשתף ולספר. תגידו לי- באיזו שפה בעולם עוד אפשר לכתוב דברים כאלו?

האתגרים

הגעתי להתנדבות בעמותת אתגרים דרך האהבה לספורט, והרצון לתרום ולסייע. ונשארתי בגלל הרעיון המקסים, הביצוע, ובגלל זו שאתם רואים בתמונה מאחור.

בזכותה נשארתי כי אני אוהבת לשמוע אותה, ואת הסיפורים שלה, ולשוחח איתה על מוזיקה קלאסית ועל מלחינים מודרניים – וכל זה תוך כדי רכיבה.

ואחד שאני לא אוהבת – המזהמים

אמצע היום, מרכז תל אביב. כל הרחוב כבר מלוכלך אבל הוא ממשיך. כל כמה שניות עוצר, זורק ערימת כרטיסי ביקור שמציעים באופן ברור שירותי ליווי, וממשיך.

למה אתה זורק את זה על הארץ? שאלתי אותו.

ככה זה, עבודה. תשמע, אמרתי לו, גם אני לעיתים עושה דברים שאני לא אוהבת כדי להתפרנס, אבל אתה סתם מלכלך את הרחוב. שימו את זה בתיבות דואר, למה ככה?

לא, הוא הסביר לי בכובד ראש. זה לא לדואר! או באוטו או ברצפה. לאחר מכן דיברתי עם גורם מוסמך בעירייה שסיפר לי שבדרך כלל אותם מזהמים לוקחים ילדים לביצוע המשימה, כך שגם אם ייתפסו אין הרבה מה לעשות.

עוד מהבלוג של לליב

תצוגה מקדימה

אהבה - טייק 2

את אסף הכרתי במסגרת העבודה. כשהוא סיפר לי את הסיפור שלו ידעתי שאת זה אני חייבת לכתוב. לחתונות אני בדרך כלל לא הולכת, אבל זו הייתה משהו מיוחד. תשמעו סיפור. אהבה ממבט ראשון ורד ואני הכרנו צעירים, בבית קפה בו היא עבדה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

להפוך לעצמאית ולאהוב את העבודה

אלה זיו היא עצמאית ומקסימה. יש לה מכון יופי ומספרה באווירה ביתית, שזה כולל הכל: איפור ותסרוקות, טיפוח ויופי, פדיקור מניקור, הסרת שיער וכל מה שקשור בזה. ...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

פרויקט הדייטים הגדול: חלק א' - חוקי הזהב

לפני כמה ימים צדה את עיניי מודעה באחת מקבוצות הפייסבוק בהן אני חברה. הנושא: כתבה בנושא דייטים. דרושים: אנשי מקצוע היכולים לתרום ממשנתם בעניין, ודייטרים המעוניינים לתרום מניסיונם בעניין. דייטרית אה!! אני דייטרית....

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה