דבר אליי בשפת גי’רף

מה זה בכלל Non Violent Communication? למה קוראים לזה שפת הג'ירף? איך מפתחים מיומנוית וסגנונות תקשורת שיעזרו לנו לפתור קונפליקטים בחיים, ובכלל – פשוט להיות ברורים יותר? ואיך אפשר לדעת על זה יותר? תשובות לכל השאלות, כמעט, תמצאו בפוסט הזה.

בחורה עם מחשב נייד

תקשורת מקרבת
שפת הג'ירף
תקשורת לא-אלימה – Non Violent Communication או בקיצור NVC
יכול להיות שכבר שמעתם את אחד מהמושגים האלו, ולא ידעתם בדיוק למה הכוונה.
אז מה זה בעצם שפת הגי'רף? מדובר בתהליך תקשורת שפותח בתחילת שנות ה 60' על ידי מרשל רוזנברג. לעיתים קרובות צורת תקשורת זו משמשת בפיתרון קונפליקטים. השפה מבוססת על הרעיון שלכל יצור אנושי (כן, גם לך!!) יש את היכולות לחמלה אנושית. הצורך באלימות או בהתנהגות שפוגעת ומזיקה לאחרים –  מתעורר רק כאשר אדם אינו מסוגל לזהות אסטרטגיות יעילות יותר שאינן אלימות, כדי לענות על הצרכים שלו. אסטרטגיות אלו נרכשות דרך התרבות שלנו. בבסיס התיאוריה עומדת ההנחה כי כל התנהגות אנושית נובעת מהצורך לענות על צרכים אנושיים  אוניברסאליים. צרכים בסיסיים אלו לעולם לא יהיו בקונפליקט אחד עם השני. הקונפליקטים בחיינו עולים כאשר אסטרטגיות שונות למילוי הצרכים הנ"ל – מתנגשות. תקשורת לא-אלימה מציעה שאם אנשים יכולים לזהות את הצרכים שלהם, לזהות את צרכיו של האחר ואת הרגשות הקשורים לצרכים אלו – נוכל להשיג הרמוניה.
נפל בחלקי העונג הגדול לקחת חלק בסדנת היכרות עם השפה, בהנחיית ליאורה גנדלמן  ורם אפרת. ההיכרות שלי עם השפה הייתה בסיסית ביותר, וכללה בעיקר סדנה שתיכננתי להשתתף בה בזמן שהותי בהודו, אך פיספסתי אותה עקב עיכובים בלתי צפויים. כצפוי בהודו. הגעתי למפגש השבוע בלי לדעת כמעט כלום, ויצאתי מוקסמת.
ערב תל אביבי חם ולח, מעגל של כיסאות, ומגוון של אנשים – כאלו שיודעים בדיוק מה זה שפת-ג'ירף ובעלי ניסיון בתחום, ואחרים ממש כמוני. על כיסא בובות יד של ג'ירף וקרנף. מאוחר יותר יתברר לי שמדובר בתן ולא בקרנף, כמובן. ליאורה מספרת שהיא כל הזמן בלמידה ועשייה, עוסקת בתקשורת לא-אלימה כבר זמן רב, ומאוד קרובה לנושא. רם קרא ספר של מפתח המודל מרשל רוזנברג, והדרך שלו משם לעיסוק בתחום הייתה קצרה. הם מסבירים שהמודל בעצם מנסה לקחת את השפה בה אנו משתמשים, ודרך זה להשפיע על התודעה שלנו. נשמע מסובך? ממש לא. בערב הזה, הייתה לי הזדמנות לחוות את המודל ולא רק לשמוע עליו. קיבלתי הצעה להשתחרר מהדפוסים שקיימים בי כדי לדעת טוב יותר מה אני רוצה, לתקשר טוב יותר ולמנוע קונפליקטים.
בובות החיות שעל הכיסא בעצם מסמלות את ההבחנה בין שני מצבי מודעות שאנו נעים ביניהם:
התן (אוקיי זה לא קרנף…) מסמל את המודעות המרחיקה – הוא מיילל, נמוך קומה ומכך נקודת ההשקפה שלו על מצבים היא צרה מלכתחילה, הוא תוקף את האויב באלכסונים ומעשיו אינם צפויים.
הג'ירף מסמל את המודעות המקרבת – יש לו לב גדול (השני בגודלו מבין הינוקים – הידעת?), יש לו יכולת הקשבה, הוא גבוה, מסוגל לצפות סיטואציות מראש מנקודת מבט רחבה.
השפה התנית פוגעת במערכות היחסים שלנו, שאנחנו מדבירם תנית אנחנו לא לוקחים אחריות על מה שאנחנו אומרים, זורקים הכל החוצה. בשפה הג'ירפית לעומת זאת יש הרבה מקום לביטוי הצרכים שלנו, הרגשות שלנו. שפה זו מאפשרת יכולת הקשבה ואמפתיה ללא תגובה מיידית.
דרך תרגול של משפטים שמשקפים סיטואציות מחיי היומיום, היינו צריכים לזהות באיזו שפה מדובר: תנית או ג'ירפית. המשפטים העבירו בדיוק את אותו המסר, רק בשפה שונה. אני למשל קיבלתי את המשפט "איך אתה נוהג? תגיד אתה נורמלי? כמעט הרגת אותי" והמשפט המקביל היה "אני מרגישה מאוד לא בטוחה כשאני נוסעת איתך". נסו לחשוב איזה מהמשפטים הוא תני ואיזה ג'ירפי.
תבינו: אני לא יצאתי מהסדנה ג'ירפה מושלמת, וגם לא זו הכוונה. התן הוא חלק בלתי-נפרד מכל אחד מאיתנו. מצד שני, יש לנו גם את המודעות הג'ירפית ואותה כדאי לנו מאוג לפתח. תשאלו את עצמכם כמה פעמים ביום אתם עושים הכללות, מניחים משהו לגבי אדם אחר, מתכחשים לאחריות על מה שאנו אומרים.
לדבר ג'ירפית זה אומר להקשיב לאחר. לא רק לשמוע אותו, אלא לנסות להקשיב לרגש שלו. איך בדיוק עושים את זה? בשביל זה תצטרכו להגיע לסדנא.
ליאורה ורם מעבירים סדנאות מבוא לשפה, שנותנות טעימה על קצה המזלג מהשפה. קורס בהדרכתם של רם וליאורה צפוי להיפתח בסתיו הקרוב. הסדנה הקרובה תתקיים בתל-אביב ביום שלישי בערב, בתאריך ה 7 לאוגוסט.
להרשמה למפגש הקרוב, לקבלת פרטים נוספים, ושאר שאלות גי'רפיות  ואחרות ניתן לפנות במייל:
liora_g@zahav.net.il