הבלוג של לליב

לליב

ברוכים הבאים לבלוג שלי. על הדברים הטובים בחיים ועוד קצת. אימייל [email protected] פייסבוק https://www.facebook.com/laliv.gal אינסטגרם https://www.instagram.com/laliv.gal/ יוטיוב https://www.youtube.com/user/ismeralda100

עדכונים:

פוסטים: 328

החל מיולי 2011

מפעל הפיס. כבר שישים שנה עושים טוב? לא ממש. מפעל הפיס הוא מפעל הורס, ומקלקל. הם אולי טוענים שהם תורמים לחברה. בעצם הם גורמים נזק עצום. מדובר במפעל הרסני שמעודד התמכרויות ואף מייצר אותן. במו-ידיו.

17/02/2012

בפרסומות הם שואלים אותנו – מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?

מתגאים בכך שלמעלה משישים שנה הם רק עושים טוב. כי צריך פיס בחיים.

בפריים טיים הם מראים לנו, בגאווה! תלמידים מאושרים שקיבלו מדליה בזכותם. אולמות חדשים ומפוארים במוסדות חינוך. איצטדיונים משופצים.

הכל בזכותם. כי אילו לא מפעל הפיס – מי היה דואג למסכנים? מי היה עושה את יומם למאושר בזכות אולם חדש או מסיבת פורים נהדרת במתנ”ס? ומה לגבי תוכנית מצטיינים שמעניקה מדליות בסוף סימסטר? רק מפעל הפיס. נכון?

לא. בעצם לא.

תשמעו מה שאני אומרת לכם: מפעל הפיס הוא מפעל הורס, ומקלקל. הם אולי טוענים שהם תורמים לחברה. בעצם הם גורמים נזק עצום. מדובר במפעל הרסני שמעודד התמכרוית ואף מייצר אותן. במו-ידיו.

מדובר בגורם משחית. הם מזיקים ומקלקלים. אלפי אנשים בישראל כיום מכורים לכרטיסי גירוד, לווינר, למשחק היומי, השבועי. לטורים בטוטו. אותם אנשים מוציאים סכומים שאינם יכולים לעמוד בהם. ואף אחד לא פוצה את פיו.

למה אף אחד לא קם ואומר את זה בקול רם? לא ברור.

מעדיפים לראות את מגרש הכדורסל החדש בבית ספר השכונתי ולא להוציא מילה מהפה. כי יש לנו מפעל פיס להתגאות בו. מפעל נהדר, מעודד. כל זה בשביל מה?

בשביל התקווה. הם נוטעים תקוות שווא בליבותיהם של כל אותם מסכנים.

מי שצריך ורוצה לזכות –  זה דווקא מי שאין לו.

עם שקיות על הראש הם היו מופיעים, אותם מתי מעט ששיחק להם מזלם. הם שהצליחו, שעשו את זה בגדול. אבל רגע – כמה לא הצליח אך ממשיכים ללכת יום יום ולבזבז כסף? את הנתונים האלו אף אחד לא מראה לנו.

וכי למה שיראו בעצם? במפעל הפיס עסוקים בדברים אחרים. אין זמן! הם דוחקים בך. מאיצים.

יודע מי תנצח? שואלים אותך ברדיו מידי שעה. מילאת כבר ווינר להערב? מה שבטוח זה, שאם שכחת אז לא תזכה. אם לא שכחת, בטוח שתזכה, נכון?

אני רואה את אותם אנשים, עומדים בסך עם כרטיסי הגירוד בידם. ממלאים ווינר. הם מקווים ומצפים, וזה טוב! אני לא אומרת שלא. למה לקחת מהם את התקווה, התקווה הזו שיהיה יותר טוב. שיום אחד.

רגע, אני שואלת. מה יקרה בעצם ביום האחד הזה?

הזכייה. היום שישנה את חייהם לעד.

כרטיס זוכה. המספרים שלהם, הטפסים, הם אלו שיעלו בגורל ויבטיחו עתיד מעושר. ככל הנראה, עד שזה יקרה, כל אותם מסכנים ימשיכו לקוות. מידי יום הם יקומו בבוקר. יצחצחו שיניים, יכינו סנדוויץ’, ולעולם לא יאבדו תקווה. הם ימשיכו לקוות, שהנה – תיכף זה קורה. אולי היום או מחר הם יתעשרו. בזכות מפעל הפיס.

מה מפעל הפיס עושים בעצם?  בפועל – הם מעודדים הימורים. אז אין לנו קאזינו. פעם מזמן, היה לנו אחד וגם הוא הופצץ. טוב, לא בדיוק לנו. אבל זה כבר סיפור אחר.

אנחנו לא לאס- ווגאס ולא אטלנטיק סיטי. לטוס לשם זה סיפור מאוד יקר, ולא נוח.

ללכת שני רחובות וחצי ולקנות כרטיס גירוד, זה כבר קצת יותר קל. גם הרבה יותר זול. כאילו למטרה טובה…מה, לא?

אם תשאלו אותי - המטרה אינה טובה. מחקרים מראים בבירור שההתמכרות להימורים היא הקשה ביותר לטיפול מבין ההתמכרויות. אנשים מגיעים למצבים שאינם יכולים לצאת מהם.

זה לא טוב. זו תופעה שצריך לעקור מהשורש, ויפה שעה אחת קודם. בטח שאסור לעודד אותה.

ומפעל הפיס? הם בשלהם. הבכירים בארגון לא דואגים. הכסף ימשיך לזרום ולממן את המשכורות המנופחות שלהם. הם דואגים להראות לציבור כמה טוב הם עושים. בפועל, הם ממנים לעצמם את החיים מכספי ציבור. לדעתי, בכך שהם מפרסמים ומתגאים במה שהם עושים – הם רק מוסיפים חטא על פשע.

מה אני בעצם מציעה?

1. הוראות שימוש:

בפרסומות הם חוזרים ומדגישים שההשתתפות מגיל 18 ומעלה. בשטח זה לא נראה ככה. אצל חלק מהתלמידים שלי, חלקם בכיתה ז’ ולא נראים דקה מעל גיל 13, הווינר למשל הוא נושא שיחה יומי. מי מוכר להם את זה? מישהו מוודא שהם בגיל החוקי? מבקש תעודת זהות? לא נראה לי. כמו-כן ראוי שמפעל הפיס יציין בפני המשתתפים שמדובר בהימורים לכל עניין ודבר. גם אם זה מוגדר בחוק.

2. מי הבוס

מפעל הפיס לא אמור להיות מוסד למטרות רווח. אם אכן כפי שהם מציגים עצמם טובת הציבור היא נר לרגליהם וזו המטרה – בבקשה. שיעשו משהו בנידון, ויועילו לוותר על משכורותיהם המנופחות. אם הם לא מתכוונים להרוויח על חשבון המהמרים המסכנים – שיהיו מלכ”ר. מלכ”ר הוא כל אירגון או מוסד ללא כוונת רווח, וכך צריך להיות גם מפעל הפיס.

3. רואים רחוק רואים שקוף

הפיתרון צריך להיות קודם כל הפסקת פעילותו של המפעל הזה כפי שהיא כיום, וכמובן מיד לאחר מכן לבצע חשיבה מחודשת לגבי מאיפה להביא את המימון לדברים האלו. תוך כדי יש לוודא שקיפות בפעילות האירגון. מגיע לציבור לדעת לאן הולך ממונו ומי בדיוק נהנה מזה.  ברור הרי שאנשים מוציאים כסף על כרטיס גירוד, מסיבה פשוטה: זה אולי מה שיגרום להם להתעשר. סביר להניח שאלו האחרונים לא היו מוציאים את אותו הכסף אם היו מבקשים מהם תרומה לבניית שירותים במתנ”ס של מושב לצים. נכון?

שלח טופס ובוא להרוויח. הם אומרים. סליחה, אבל אני לא רואה איך אתה מרוויח, אלא בעיקר איך אתה מפסיד.

איזמרלדה.

עוד מהבלוג של לליב

תצוגה מקדימה

אהבה - טייק 2

את אסף הכרתי במסגרת העבודה. כשהוא סיפר לי את הסיפור שלו ידעתי שאת זה אני חייבת לכתוב. לחתונות אני בדרך כלל לא הולכת, אבל זו הייתה משהו מיוחד. תשמעו סיפור. אהבה ממבט ראשון ורד ואני הכרנו צעירים, בבית קפה בו היא עבדה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

להפוך לעצמאית ולאהוב את העבודה

אלה זיו היא עצמאית ומקסימה. יש לה מכון יופי ומספרה באווירה ביתית, שזה כולל הכל: איפור ותסרוקות, טיפוח ויופי, פדיקור מניקור, הסרת שיער וכל מה שקשור בזה. ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פרויקט הדייטים הגדול: חלק א' - חוקי הזהב

לפני כמה ימים צדה את עיניי מודעה באחת מקבוצות הפייסבוק בהן אני חברה. הנושא: כתבה בנושא דייטים. דרושים: אנשי מקצוע היכולים לתרום ממשנתם בעניין, ודייטרים המעוניינים לתרום מניסיונם בעניין. דייטרית אה!! אני דייטרית....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה