הבלוג של לליב

לליב

ברוכים הבאים לבלוג שלי. על הדברים הטובים בחיים ועוד קצת. אימייל [email protected] פייסבוק https://www.facebook.com/laliv.gal אינסטגרם https://www.instagram.com/laliv.gal/ יוטיוב https://www.youtube.com/user/ismeralda100

עדכונים:

פוסטים: 329

החל מיולי 2011

פוסט חדש ובו תועלה השאלה למה קשה לנו להחמיא, ואולי אם אומרים לך מספיק פעמים שאת מדהימה את מתחילה באמת להאמין בזה? הפוסט הזה מוקדש למ. שהיה הראשון שאמר לי את כל הדברים שאף אחד לא אמר.

11/08/2011

מי לא אוהב מחמאות? שיקום. שיעמוד מהר או שיידום מעכשיו לתמיד.

טוב הרי לא בחתונה קתולית עסקינן אבל מה לעשות שגם אני, בדיוק כמוכם, אוהבת שמחמיאים לי לפעמים.

כנראה שהכל התחיל ביום אחד באוגוסט לפני המון שנים. לא שוכחת את היום החם במיוחד אי שם בשנות ה 80′, בו עמדתי נרגשת בחולצה לבנה חדשה מהקומונה ומכנסי ספורט עם פסים בצד וקיבלתי בידיים נרגשות את התעודה.

תעודת בוגר גן.

כשההורים פתחו בגאווה את התעודה החומה להקריא לי מה כתוב בפנים ציפיתי כמובן למחמאות. הייתי בטוחה שהגננת כתבה כמה אני נהדרת, כמה כל ילדי הגן נהנים לשחק איתי וללמוד ממני דברים חדשים כל יום, ואיך בוודאות כל הגן יתגעגע אליי וירגיש בחסרוני כאשר אעזוב בקרוב לטובת ספסלי כיתה א’.

מה רבה הייתה אכזבתי. הגננת אומנם כן ציינה בהתחלה שאני נהדרת וחברותית, אך מיד המשיכה בדברים אחרים. כתבה על המסע המפרך שלי בגן וכמה עברתי מהיום הראשון שהצטרפתי לשורותיו ועד היום. היא מצידה כתבה על ההתקדמות המופלאה שלי, ואני לא יכולתי שלא לשמוע את מה שהיה בין השורות. נכון, על פי הגננת נכון להיום אני “כבר גדולה ועולה לכיתה א’ ויודעת לכפתר חולצות פלנל  עד הכפתור האחרון כולל”. אבל כשהצטרפתי לגן, מה רבה הבושה, לא ידעתי לכפתר. בתור בוגרת גן אני יודעת לשרוך את הנעליים כמו שצריך בלי להתבלבל. אבל לא תמיד זההיה המצב! כאשר התחלתי את שנותיי בגן תמיד הייתי בשרוכי-נעליים פתוחים. ועוד ועוד ועוד. המחמאות שלכאורה ניתנו לי שם רבצו להן על כשלונות העבר שלי. אגב התעודה ההיא עדיין קיימת בבית של אמא שלי, מנציחה את העובדה הנוראית שבגיל 3 וקצת לא ידעתי לקשור את שרוכי נעליי.

עם השנים התברר לי שגם לתת מחמאות צריך לדעת איך. אני בטוחה שכל אחד מרגיש נפלא כשמישהו אחר במקרה מציין עובדה חיובית שבמקרה נכונה לגביו. אני למשל אוהבת שאומרים לי שיש לי גישה נכונה לחיים, שאני בעלת אינטליגנציה ריגשית מפותחת, שיער יפה ורגליים ארוכות. אפשר גם משהו על החזה. אבל מה אני יעשה שאני לא אוהבת שאומרים לי שדווקא עכשיו אני נראית טוב, או שרזיתי וזה נורא יפה לי או שהשמנתי לאחרונה וזה מאוד מחמיא לי לעור הפנים או שהשיער שלי הרבה יותר יפה לי דווקא ככה.

רוצה לספר לכם על חברה שלי. היא מאוד חכמה בעיניי וכשחשבתי על נושא המחמאות היא ישר עלתה לי לראש. החברה הזו מחלקת את מחמאותיה בתבונה.

לפעמים נראה שהיא מחלקת את המחמאות המחמיאות באמת שלה רק למי שהיא מרגישה שהוא באמת ממש זקוק להן. זאת אומרת שאם את מפגינה ביטחון עצמי באיך שאת נראית ואם אתה בטוח שאתה אלוף העולם בגילגול או בהכנת מאפים ביתיים, וכולם אומרים לכם את זה השכם והערב – ממנה לא תקבלו שום מחמאה, תשכחו מזה. מקסימום היא תהנה בשקט.

למה לה לבזבז מחמאה עליכם אם במילא אתם תקבלו ממקומות אחרים? או אם אתם גם ככה יודעים מה אתם שווים, ולא צריכים שמישהו יאמר לכם שיש לכם טורזו מהמם, המראה שם בשביל לעשות את העבודה הזו. נכון אמרתי לכם שהיא חכמה?

כשחושבים על זה עוד טיפה מגלים שבעצם גם לקבל מחמאה זה לא תמיד קל. צריך לפעמים פשוט לקבל בלי לתת בחזרה. תחייכו, תגידו תודה. בצבא הכרתי מישהי שעל כל מחמאה שנתנו לה היא הייתה אומרת: תודה, אני יודעת. יכול להיות ש גם זו דרך לקבל מחמאה. בכל אופן זו לא הדרך שלי.

אז לפני שאני שוב חוזרת לצטט את הידיד שלי שאומר שאנחנו הבנות אשמות בהכל  – כולל בעובדה שאף אחד כבר לא טורח יותר מידי להחמיא לנו בשביל שלא נתפוס מעצמנו יותר מידי – אני אזכיר לעצמי שמעולם לא ביקשתי לאף אחד שלא ייתן לי מחמאות.

ואל תשכחו שאתם הרי הכי מקסימים

מדהימים

חכמים ומוכשרים

והכי יפים ונהדרים.

עוד מהבלוג של לליב

תצוגה מקדימה

אהבה - טייק 2

את אסף הכרתי במסגרת העבודה. כשהוא סיפר לי את הסיפור שלו ידעתי שאת זה אני חייבת לכתוב. לחתונות אני בדרך כלל לא הולכת, אבל זו הייתה משהו מיוחד. תשמעו סיפור. אהבה ממבט ראשון ורד ואני הכרנו צעירים, בבית קפה בו היא עבדה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

להפוך לעצמאית ולאהוב את העבודה

אלה זיו היא עצמאית ומקסימה. יש לה מכון יופי ומספרה באווירה ביתית, שזה כולל הכל: איפור ותסרוקות, טיפוח ויופי, פדיקור מניקור, הסרת שיער וכל מה שקשור בזה. ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פרויקט הדייטים הגדול: חלק א' - חוקי הזהב

לפני כמה ימים צדה את עיניי מודעה באחת מקבוצות הפייסבוק בהן אני חברה. הנושא: כתבה בנושא דייטים. דרושים: אנשי מקצוע היכולים לתרום ממשנתם בעניין, ודייטרים המעוניינים לתרום מניסיונם בעניין. דייטרית אה!! אני דייטרית....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה