תוצאת ביניים: פיברו 1 : אורלי 0

האם זה מזג האוויר? האם זה לחץ העבודה?
לפיברו הפתרונים

בחורה עם מחשב נייד

היום הוא יום הפאי הבינלאומי. מין בדיחה כזו של מתמטיקאים.
פאי זה 3.14, וכך כותבים באמריקה את התאריך (קודם חודש ואח״כ יום).
ואני תכננתי להכין ולהעלות פוסט עם מתכון לפאי חגיגי.

אך כמו שאומרים תכנונים לחוד ומעשים לחוד.

כבר יומיים שאני שבר כלי, הפיברו הרים ראש.
שוכבת לי עם כאבים בכל הגוף, רגישות בכל הפרקים ורגישות יתר של העור. לא סובלת מגע של בד, תפרים בבגדים שלא להזכיר גרביים – להלן מלחציים. אני מרגישה כאילו כל השרירים הגידים והוורידים בשוקיים עשו יד אחת (או רגל, במקרה הזה) נגדי ומונעים ממני לעמוד. אני מותשת ומרבה בשינה. אין מה לדבר על עבודה.
אני מבלה את היומיים האחרונים בשכיבה. שכיבה, קריאה וכתיבה.
בטח מרגישים זאת לפי קצב העלאת הפוסטים בימים האחרונים. ברוך בורא האייפד, האימייל והפייסבוק.
את הבוקר שלי פתחתי בזחילה למקלחת החמה. לקפה והמאפה של הבוקר הוספתי קוקטייל תרופות (כלומר, מעבר לתרופות היומיות שלי, הוספתי גם אטופן נגד כאבים, כדור מגנזיום שמועיל להרפיית שרירים ומשחת ארניקה אותה מרחתי על השוקיים). אולי הכאבים ידעכו…
תוצאת ביניים: פיברו 1 : אורלי 0
מזכירה לעצמי. זו תוצאת ביניים בלבד.

ולמה אני כותבת את זה? כי הורדתי את המסיכה. אני לא רק בליינית הדוניסטית, שחוגגת ממסעדה למסעדה, מכינה ארוחות מפוארות והכל בקלילות ו״פאן פאן פאן״. יש לי פיברו שמרים לעיתים את ראשו המכוער ומשבית אותי וממרר לי את החיים. שם אותם בהולד ונותן לי הזדמנות להיכנס לפרופורציות, לראות את התמונה הכוללת.
לראות שמה שבאמת חשוב בחיים זה המשפחה, החברים האמיתיים התומכים והעוזרים. כל אלה שאכפת להם ולא נעלמים כשיש קושי. האהבה והרצון לתת ולקבל. להבין שלהגיד ״העיקר הבריאות״ זו לא קלישאה.

בקרב היום הפסדתי, אבל במערכה כולה, אני מנצחת! בטוח!

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.