הבלוג של להיות אמא.

irisb

בת 30. סוף סוף בנאדם מבוגר. כבר אמא. בינתיים זה בסדר.

עדכונים:

פוסטים: 28

החל מיולי 2013

10/09/2015

קצת כאבים. שום דבר רציני. אבל אני לחוצה, וקצת כואב לי, וכבר יום חמישי, ויוצאים לסוף שבוע ארוך, וחו”ל, והכל.

האחיות מרגיעות אותי שזה נורמלי, ושטוב שבאתי לעשות אולטרהסאונד כדי להירגע. “הכי חשוב שתהיי רגועה”.

הנה שני השקים. רואים אותם מייד. הרופאה מחפשת דופק. ומוצאת. “אי אפשר לפספס אותו” היא אומרת “עכשיו נחפש את השני.”

זה לוקח נצח נצחים. חצי דקה שנגררת על פני החיים כולם. אני כבר מבינה. “זה לוקח הרבה זמן” אני אומרת. “כן. אני רגע אקרא לרופאה השניה, שתביט גם היא.”

אי אפשר לעצור את הדמעות. פסגות האושר הופכות לתהום בשניות.

הרופאה השניה נכנסת בחיוך, מקבלת עדכון לקוני ומתחילה את הבדיקה. “נו, יש דופק מצויין” היא אומרת. “כן, אבל השני” מזכירה לה הרופאה שלי. “לא. נו, הוא גם יותר קטן.”

היקום קורס לתוך עצמו. אי אפשר. אין מילים. אין כלום. רק עצב נוראי שאי אפשר בכלל להכיל.

הרופאה שלי מסתכלת עליי במבט הזה שלה. חצי בוחן, חצי דואג. היא מכירה את כל הסיפור. את כל הדמעות של לפני.  היא אומרת משהו על חצי הכוס המלאה. “את עדיין בהריון” היא אומרת “אפילו אם מפלס החרדה עלה כרגע משמעותית.”

אני בקושי שומעת אותה.

“אין מילים” אני אומרת “אני לא יודעת מה להגיד”.

“אין מה להגיד. זה פשוט קורה, וממשיכים”.

ממשיכים. אני צריכה לקום והרגליים שלי שוקלות מאה טון.

“שתהיה שנה טובה” אני מצליחה למלמל איכשהו.

יש דברים שיודעים. יש דברים שאפשר לצפות אותם. יש דברים שאפילו אפשר לשער איך תרגישי אם הם יקרו. אבל לא. אין שום דבר שמכין אותך לזה.

סוף העולם היום.

מחר יהיה מחר.

עוד מהבלוג של להיות אמא.

התמודדות, חלק 2 ; מכתב לאמא שלי

אמא יקרה שלי, אני ואבא עמדנו היום בסלון של הדירה החדשה ופתאום הוא אמר "את יודעת שאני גאה בך, נכון?" ואז השתתק "אבל גם עצוב. קשה לי שאמא שלך לא פה בשביל לראות אותך." גם לי זה קשה, שתדעי. יש לי מיליון שאלות. אבא אומר שהוא תמיד רצה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

לא מאשרים, או: משוכת הועדה.

"בוקר טוב" "בוקר טוב, מדברת צ' מהכללית. רציתי לעדכן שהטיפול לא מאושר" "מה..?" "לא מאושר. אתם צריכים לעשות [שם של פרוצדורה יקרה, שלא מכוסה בסל הבריאות] קודם, ואז נראה" "אבל הרופאה אמרה שאין טעם וחבל על הזמן" "אני לא יודעת,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תחושות לא מוכרות

זו תקופה של תחושות לא מוכרות.   הילדה מהעבודה הודיעה שהיא בהריון. גם אני עדיין ילדה, לפחות בעיני עצמי, לפחות כך נדמה לי. אין לחץ, אני אומרת לעצמי. אמרתי לה מזל טוב, שמחה בשבילה, היא נראית מאושרת. ופתאום הרגשתי ריקנות...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה