הבלוג של איריס שטרק

iris21

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בפירמת שטרק את שטרק רו"ח, סגנית נשיא לשכת רו"ח בישראל ופעילה בעמותת כ"ן.

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מדצמבר 2012

בכוחן של ציבור הנשים לקחת חלק ביצירת השינוי. נשים שתצבענה לטובת נשים אחרות, נשים שיאמרו בקול את דעתן למען המתמודדות,נשים שתיקחנה חלק ותתמוכנה במסעות הקשים והיקרים בדרך להצלחה, יהיו אלה שיחוללו את השינוי המבורך שיחזק את הרשת הנשית וייתן לנו כוח לדאוג לנושאים החשובים לנו כל כך, לחינוך ילדנו ולשיפור כלכלת המשפחה.

29/09/2013

באוקטובר הקרוב צפויות להתקיים הבחירות לרשויות המקומיות. אנו עדים לכך שבמשך השנים, רבים מקרב ציבור הבוחרים, אינם מייחסים להן חשיבות, וחבל שכך. הרשות המקומית היא בעלת השפעה ישירה על איכות חיינו כתושבי העיר או מועצה אזורית או מקומית. בין אם מדובר בחינוך לילדנו, נושאי רווחה, ניקיון הרחובות, פיתוח סביבה ירוקה, תשתיות עירוניות ותחבורה, איכות מי השתייה,עלויות ארנונה ומים וכל קשת הנושאים, שהינם באחריות הרשויות העירוניות המטפלות ברווחת התושבים בממשק היומיומי. כמו כן, ישנה השפעה של עלויות המיסוי העירוניות על התקציב המשפחתי.

במישור המוניציפאלי, אחוז הנשים הלוקחות חלק פעיל הוא מועט ביותר. כיום מכהנות חמש נשים בלבד בתפקידי ראשות ערים ומועצות איזוריות. פלורה שושן במצפה רמון, טלי פלוסקוב בערד, מטי צרפתי-הרכבי במועצת יואב, סיגל מורן בבני שמעון ומרים פיירברג, ראש עיריית נתניה. האתגר הוא להגדיל באופן משמעותי את מספר הנשים בראש הרשות ובמועצות האזוריות והמקומיות.

השינוי המשמעותי אותו מקדמת עמותת כ”ן –כוח נשים, הוא בעידוד נשים להתמודד על תפקידי מפתח בבחירות הקרובות. העמותה סייעה בהכשרה מקצועית לנשים המתמודדות,כאשר בבחירות הקרובות צפויות להתמודד 38 נשים על ראשות העיריות והרשויות. זהו מספר הגבוה פי ארבעה ממערכת הבחירות הקודמת לרשויות המקומיות,שהתקיימה לפני חמש שנים.

על מנת שהשינוי יישא פרי, נשים אלו צריכות וחייבות לנצח בבחירות. חשיבותו של הקול הנשי, באה לידי ביטוי בבחירות הארציות לכנסת התשע עשרה, בהן נרשם מספר שיא של 27 חברות כנסת, כרבע מכלל חברי הכנסת. אמנם כברת הדרך על מנת להגיע לשוויון, עדין ארוכה, אך אין ספק שזהו הישג מרשים. שילוב הכוחות של הנשים בכנסת, גם במסגרת שדולת הנשים בכנסת, החוצה מפלגות, תקדם חקיקה שוויונית בעלת השפעה חיובית לאורך זמן, הן בשינוי התודעה החברתית והן בפתיחות רבה יותר בבחירת נשים לתפקידים בכירים.

על המתמודדות לרשויות חובת ההוכחה למקצועיות וליכולת ליזום ולקדם נושאים לטובת התושבים. על ציבור הבוחרים, לבחון את הצורך האמיתי בשילובן של יותר נשים בעלות יכולת וכישורים בתפקידים אלה, ולתמוך בכך. לקול הנשי של הבוחרות, יש משקל רב. מתמודדים ומתמודדות, אשר יזהו את הכוח של הקול הנשי ירוויחו מכך, הן בבחירות והן ביכולת לרתום אותן להמשך מעורבות ותמיכה בפעילות השוטפת.

הרתיעה של נשים מפוליטיקה בכלל ומפוליטיקה מקומית בפרט, קשורה בעיקר למאבקי הכוח הנקשרים לניהול הרשויות. אם נבחן את מידת התאמתן של נשים לתפקידים ברשויות מקומיות,נראה שעולמות התוכן של ניהול עירוני מאד קרובים לנשים. אלו נושאים שנשים הן המעורבות בהן במשפחה ובקהילה, והן עושות זאת על הצד הטוב ביותר. כך שאין סיבה ,שעשייה זו לא תמונף למנהיגות וכולנו נהנה מהערך המוסף, בשילוב ובגיוון של הנשים בראש הפירמידה העירונית. עמידה של יותר נשים בראשות ערים גם תקרב אותן למוקדי השפעה בבית המחוקקים ובממשלה ובעתיד תסייע גם להשתלבותן בזירה הפוליטית הארצית.

היבט חשוב נוסף, בכניסתם של פנים חדשות לפוליטיקה המקומית הוא על רקע החשדות הכבדים המעיבים כעננה על ראשי רשויות רבים, אשר כנגדם מתנהלות חקירות. האווירה הציבורית היא קשה, מערערת עוד יותר את אמון הציבור בנבחרים ומחייבת שינוי ורענון של נושאי המשרה. לכן, גם בהיבט זה ראוי לשלב פנים חדשות, ללא קופת שרצים, ובכלל זה נשים, הקוראות לניקיון כפיים בהנהגה, המתחhיבות ליישם זאת בשקיפות ובטוהר מידות תוך חתירה לצדק חברתי, ולנתק ולו במעט את החיבור של הון ושלטון.

לאחרונה, התייחס שר הפנים גדעון סער לבחירות הקרובות ברשויות המקומיות וקרא לציבור לא להצביע למפלגות שלא הציבו נשים במקומות ריאליים, זאת, על מנת לשנות את המצב כיום של תת ייצוג לנשים.

בישראל של שנות השבעים, לא היה זה חריג לפנות לראש הממשלה בתואר גבירתי, והכוונה כמובן לגב’ גולדה מאיר. אני מקווה שבבחירות הקרובות לרשויות נוכל לפנות לנשים רבות יותר בתואר גבירתי ראש העיר.

בכוחן של ציבור הנשים לקחת חלק ביצירת השינוי. נשים שתצבענה לטובת נשים אחרות,  נשים שיאמרו בקול את דעתן למען המתמודדות,נשים שתיקחנה חלק  ותתמוכנה במסעות הקשים והיקרים בדרך להצלחה, יהיו אלה שיחוללו את השינוי המבורך שיחזק את הרשת הנשית וייתן לנו  כוח לדאוג לנושאים החשובים לנו כל כך, לחינוך ילדנו ולשיפור כלכלת המשפחה.

עוד מהבלוג של איריס שטרק

השוואת דמי לידה בין שכירות לעצמאיות

     שלום רב, נשים שמנהלות עסק עצמאי זכאיות לדמי לידה מהביטוח הלאומי. כיום, דמי הלידה מחושבים על פי הכנסותיהן ב- 3 החודשים שקדמו ללידה. חלק ניכר מהנשים נפגע קשות משיטת חישוב זו שמקנה זכאות לפי חודשים, שמטבעם קשה לעבוד בהם...