תחפושות או לא להיות

פורים הגיע, התחפושת שהילד רצה מוכנה וההתרגשות גואה ואז קמים בבוקר והילד לא מוכן להתחפש. מה עושים?

מאת: שירלי אגמי-תורג'מן

ילד לא רוצה להתחפש (צילום: שאטרסטוק)

פורים הגיע!
חודשים שאנחנו מחכים…
הזמנו תחפושות ואביזרים כבר לפני 4 חודשים
(בכל זאת, דרך ארוכה מסין…)
התלבטנו יחד, חשבנו, החלטנו!
ואז התחרטנו והחלטנו שוב… ההזמנה יצאה לדרך ואפילו הגיעה בזמן…
והנה סוף סוף מגיע היום המיוחל!
לילה ארוך עבר על כוחותינו,
שיפצורים והתאמות אחרונות, קצת מתח באוויר…
עם זריחת השמש כולנו מזנקים –
בכל זאת להכין שלושה ילדים זו משימה מורכבת.
ואז, כשאנחנו כורעים על ברכינו עם האוברול של קפטן אמריקה בידינו, (מתפללים שהילד לא גבה במהלך הלילה)
מחכים שיואיל בטובו… אבל הרגל שלו מסרבת להכנס לתלבושת
והוא מודיע לנו חגיגית – אני לא מתחפש!
אנחנו מחייכים בעדינות ובסבלנות
(אבל תכלס מתים מפחד בלב)
"נו קדימה צריכים לצאת לדרך עוד 10 דקות"
אבל הילד ננעץ עמוק יותר בעמדתו…
לפני ה – "מה עושים / לא עושים"
בואו נדבר רגע על מה מדאיג אותנו:
שהוא היחיד שלא יהיה מחופש?
שירגיש חריג?
שיתחרט?
שלא ישמח?
האם אלו דברים שיש לנו שליטה עליהם? סביר להניח שלא.

מה אנחנו עושים בדרך כלל:

1. ממשיכים לשכנע – רוב הסיכויים שזה לא יעבוד כיוון שילדים לא מסתדרים טוב עם לחץ ולרוב זה משיג בדיוק את ההיפך ממה שרצינו.

2. מפעילים לחץ רגשי –

"אתה תהיה היחיד בלי תחפושת"
"פעם אחרונה שאנחנו משקיעים ככה"
"כולם יצחקו עליך" / "מה תגיד המורה?"
" למה את עושה דווקא?"
"התחפושת שלך מהממת, תראי איזה יפה את"
ועוד כל מיני פנינים הוריים כאלה שרק מוסיפים להרגשה השלילית, שיש ממילא לילד שלנו.

הנקודה היא שכדאי לנסות להבין מה נמצא מתחת לסירוב של הילד.
נכון שרבים מאיתנו אוהבים את פורים –  האם בהכרח גם הילד שלנו?
אולי בלב ליבו הוא חושש שילעגו לו, פוחד שלא יעמוד בציפיות או שכלל לא מתחבר לרעיון ומרגיש הכי נוח בעורו שלו. יש השערות רבות, לא בטוח שנוכל לגלות את האמת.

אז מה עושים?

קודם כל להבין שהוא לא עושה את זה דווקא נגדכם אלא בעד ההרגשה שלו – וכרגע הוא לא רוצה להתחפש (זכותו הבסיסית ביותר!)
כשאנחנו מבינים שזה יושב על קושי או חשש, קל יותר להתחבר אליו – ולזה בדיוק הוא זקוק כרגע –  שתראו את הקושי שלו ותכירו בכך!
אפשר לומר לו:
אני רואה קשה לך עכשיו
זה בסדר גמור שכרגע אתה לא רוצה
אפשר להציע לו להחזיק רק את החרב או לחבוש את הכובע ואת יתר התחפושת לקחת בשקית – כדי שתהיה אפשרות בחירה למקרה ויתחרט.
והכי חשוב לזכור! בלי לחץ ועם המון קבלה של רצון הילד.
שיהיה חג שמח.

.

** הכותבת  היא מנחת קבוצות הורים ומלווה משפחות בתהליכי שינוי במכון אדלר.