אמהות אבודות -ילדים עובדים

סוף הקייטנות הוא סיבה טובה לבוא עם אמא לעבודה. לפחות ליום אחד.

בחורה עם מחשב נייד

זיכרון ילדות של ילדה קטנה.
החופש הגדול. אני הולכת לעבודה. עם אמא.
אם יש ביטוי למילה אושר, זה פשוט זה.
תשאלו כל ילד, תקבלו את אותה תשובה בדמות עיניים נוצצות: ללכת ליום אחד לעבודה עם אמא או אבא? איזה כיף!!!
לשולחן המשרדי שם יש הילה מיוחדת בעיניים של ילד. הסיכות, המהדקים, אפילו לחוברת העבודה יש פתאום טעם אחר…
המפגש ותשומת הלב שמקבלים במרוכז מכל המבוגרים האחרים, חברים לעבודה של אמא, שרק שומעים עליהם כל הזמן.
עצם הנוכחות במקום זר, אבל עם האדם הכי קרוב שרק אפשר (אמא'לה). מרתק ומלהיב.
תשומת הלב שאמא נותנת רק לי (יש! האחים שלי לא באו!!)
הפסקת הצהריים המשותפת בקפיטריה צנועה עם הטעם הטוב בעולם, של הטוסט שאמא קנתה לי.
ועכשיו, אני האמא, לוקחת את הילדה שלי לעבודה. מוזר פתאום להיות בצד השני.
ברוך שלא עשני מורה?
כל מי שאינה מורה נאלצת כל שנה מחדש להתמודד עם חוסר ההתאמה המובהק בין חופשי בתי הספר
לחופשים בשוק העבודה הפרטי.
ולכן, מעין פתרון של יום אחד פה ושם, הוא להביא את הילד לעבודה. המון הורים עושים את זה.
החצי השני של החופש הגדול הוא אכזרי במיוחד לאמהות העובדות, כי ממש מגרדים פתרונות.
לא כולנו, מסתבר, נוסעות לנופש של חודש עם אופציה להארכה.
כי אנחנו אמהות אבודות, בים העמוק של אוגוסט. כי נגמרו לנו הקייטנות.
]

Netta Doron
בלוג על הורות,דילמות בהורות ונשים.אמא. במקצועי: קידום עסקים ברשת הלינקדאין, בניית נוכחות בלינקדאין לחברות ולפרטיים לאתר המקצועי: http://nettadoron.com/ netdor@gmail.com