ממשלת הוד מלכותו….

כל מי שקרוב להוראת היסטוריה או לבחינת הבגרות בהיסטוריה, נדרך למקרא הכותרת הזו: "ממשלת הוד מלכותו" ויודע מיד שמדובר "בהצהרת בלפור", אני בדרכי, בחיוך רחב על עצמי ועל המציאות, יודעת שגם הצהרת בלפור, היא לא רק הצהרה. רוצים לדעת כל מה שהיא עוד בעבורי? קראו את הפוסט מתחילתו ועד סופו, אפשר גם ללא אלכוהול

השבוע מצטרפים להם כמה אירועים, שרק צרוף של כולם ביחד יכול היה ללדת את הסיפור הזה, כמעט כמו כל אירוע היסטורי אחר, כמו הצהרת בלפור למשל….

ביום שני הזה ( 24.6 ) מתקיימת בחינת הבגרות מועד קיץ בהיסטוריה. בשבוע שעבר (ה- 20.6 ) סיימתי שנת עבודה בהוראה במסגרת שהומצאה במיוחד בעבורי. בגלגול הזה בכלל כמורה לתנ"ך, וגם אני כמו כל תלמידי סוף סוף בחופש הגדול. העובדה שגם בני הצעיר, שמכונה בהמשך הסיפור "הילד", למרות שהוא לא ילד כלל, יצא השבוע ל"חופשת שחרור" לאחר שרות קרבי מלא, מכובד ומשמעותי.

רק צרוף של שלושת גורמים אלו יכול היה לשלוף את הסיפור הזה מהארכיון הפעיל שבמוחי.

250px-Balfour_portrait_and_declaration_1024x712

הרבה שנים אני נותנת לפרנסתי שיעורים פרטיים, לא כחלק ממערכת חינוך מוסדרת, אלא בביתי או במסגרות מיוחדות. הרבה יותר שנים מזה, הייתי מורה ומחנכת בתיכון בו גם זכיתי ללמוד, מכינה מידי שנה כיתות שלמות של תלמידים לבחינות הבגרות בהיסטוריה, או מה שנקרא פעם, "היסטוריה של עם ישראל".

אני יכולה להעיד על עצמי שעשיתי את זה לא רע, ושהצלחתי להביא תלמידים רבים לתוצאות די טובות, וחשוב עוד יותר, גם כיום, כשאנחנו נפגשים בשבילי העמק, הם מחייכים לעומתי.

 יצאתי מהמערכת בגלל כל מיני סיבות, חלקן מאוד אישיות שלא ארחיב עליהן עתה את הדיבור. אחת הסיבות היתה תחושת מיצוי שלוותה באמירה הבאה: "אם עוד פעם אחת אצטרך להסביר על 'הצהרת בלפור' אמות על המקום".

Ben_yehuda_grave_675x1024

לשמחתי הרבה היתה לי את היכולת והזכות לבחור, ולכן התמקדתי בלימודים האקדמיים שהעשירו את עולמי, והקמתי במקביל את העסק שלי "בדים מדברים" בו מימשתי חלום ישן בתחומי היצירה והיזמות.

לחיים יש זרימה משלהם, "חיידק ההוראה" לא עזב אותי, וכך מצאתי את עצמי שבה ללמד, אך הפעם במקום לכיתות גדולות לאורך שנת לימודים ארוכה, לשיעורים אישיים ופרטיים. ולצד העשרת והרחבת הידע האקדמי של תלמידיי, למצוא ולמקד את נקודות החולשה של התלמיד ולאפשר לו לחזק אותן בעזרת נקודות החוזק והמעלות שלו, ולהגיע לתוצאה מיטבית בזמן קצר יחסית. לא התוכן הפך לעיקר, אלא התהליך האישי אותו עובר איתי ובעזרתי התלמיד. כך הפכתי מכורה למקצוע החדש-ישן מלמדת תנ"ך, היסטוריה, אזרחות, וגם עוזרת להתכונן לבחינת התיאוריה אם צריך, במשך שעות רבות, מבלי להרגיש שהזמן עובר. התוכן מעניין ככל שיהיה אינו העיקר, אלא תהליך הלמידה ובניית ההצלחה האישית ותחושת המסוגלות.

אז אתם מבינים ששבתי ללמד גם את "הצהרת בלפור" על תוכנה, הקשיים העולים מדרך מניסוחה, הסיבות לנתינתה, הנוסחים השונים שהוצעו עד לגיבושה, חשיבותה והתגובות כלפיה בכל אחד מהצדדים, כולל התבוננות משותפת במפת העולם כדי להבין למה השליטה ב"תעלת סואץ" כל כך חשובה, למה מצרים היתה משמעותית לבריטניה, למה הבריטים הבטיחו כל כך הרבה דברים לכל כך הרבה גורמים, למרות שבסופו של דבר רק חיפשו איך לא לקיימם. כשההסברים נתקעים, אני מגלה יצירתיות רבה במתן דוגמאות "טיפשיות" כדי להסביר דברים רציניים, עד ש"נופל האסימון". כך אני מצליחה ליצור הקבלה לנערה יפיפייה שהבטיחה לחבר טוב מילדותה שתרקוד כבת זוגו ב"ריקוד הזוגות" במסיבת סיום י"ב, אבל לפתע בשלב ההכנות קיבלה את הצעת חייה מהחתיך של השכבה, וכל הבטחותיה הקודמות התמוססו עד דק. (ככה זה, הכל אינטרסים) הבנתם, הצהרת בלפור לא רק שלא משעממת אותי, היא הפכה למרתקת מאי פעם.

IMG_20190624_135758_768x1024

גיליתי בסבב הזה של עבודתי עד כמה רבים הם התלמידים שיש להם קושי שלא אובחן, דובר או הוגדר, שעוצר הכל. חלקם מאובחנים ומטופלים בכדור כזה או אחר, או בטכניקה כזו או אחרת. רבים מהם לא מצליחים להגדיר אפילו לעצמם מהו הקושי. פעמים רבות לאחר שיחה אינטנסיבית אותה אני מנהלת עם התלמיד במהלך מפגשנו הראשון, שנינו יוצאים מחייכים. הוא מרגיש שהקשיבו לו והבינו לעומק אותו ואת קשייו, ואני מרגישה שאני יודעת מהי דרך העבודה שעליי ליישם איתו כדי לאפשר את הצלחתו.

עם אחד המורים הוותיקים בתיכון המקומי, זאבי דוד, עבדתי בשיתוף פעולה, מתוך הערכה מקצועית הדדית. כשראה לאחר המבחן הכיתתי הראשון שתלמיד מתקשה באופן שעשוי היה לפגוע ביכולת שלו לקבל ציון "עובר בבחינת הבגרות היה מציע לו לפנות לעזרתי, ומגיב בפליאה כאשר התוצאה הסופית של התלמיד בבחינה החיצונית היתה הרבה מעבר לממוצע הכיתתי, או ל"ציון המגן" ההוגן שהעניק לו.

גם לגבי בן הזקונים הפרטי שלי, "הילד" ,ידע לבוא ולהגיד לי: "מירב, כתב היד שלו בלתי קריא בעליל" מה שידעתי שנים , אבל כאמא/מורה ניסיתי להתגבר ולקרוא, כי הרי אין כתב יד של תלמיד שלא "פיצחתי", אז שאת של בני לא אצליח?

האבחון אליו נשלח הילד בעצתו, נתן לו את האפשרות לקבל "הכתבה", ואת הזכות להכתיב את תשובותיו ל"כתבן" אובייקטיבי, ולאפשר לבוחנים לקרוא את דברי הטעם שחשב, שכן קודם לכן, אפילו את שמו לא תמיד הצליחו לקרוא נכון.

וככה, כאשר הבן הפרטי הזה היה ב"שנת שירות" , אחותו הגדולה נישאה לבן-זוגה בחתונת צהריים מתמשכת אל תוך הלילה בחצר ביתנו, "הילד" קיבל ממני "הוראה" שלמרות שיש "בר פעיל" והרבה שתיה טובה בחינם מבחינתו, כדאי שישמור על פיכחות, כי אם יתעורר צורך לטפל בבעיה דחופה, רצוי שתהיה עוד יד לעזור לאבא, שתיפקד כמפיק -על. "בטח" הבטיח לי הבן, ויצא לחגוג הרחק מעיניה של אמא במרחבי החצר, המוזיקה והגן.

בסביבות עשר בלילה, הוא צץ פתאום בסביבתי, כאשר ישבתי לי בנחת עם חברותי, ואני מבחינה בקלות ועד מהרה שהילד עליז כמו מי ששתה לא מעט בירות. "שתית?" אני שואלת אותו. "כן אמא, רק שתי בירות " באה התשובה המהירה מאוד. "אתה קצת מסטול", אני מוסיפה, והוא אומר לי: "מה פתאום? אני פיכח לחלוטין, מצידי את יכולה לשאול אותי עכשיו שאלות בפיזיקה, תראי שאני אענה לך לעניין". "פיזיקה" השבתי לו, אינה התחום שלי, אתה תוכל לענות לי מה שתרצה, ולא אבין כלום ממילא, אבל אם אתה רוצה היסטוריה. והוא אומר לי : "נו, תשאלי". אתם מתארים לכם כמה אמא נרגשת (בלי אלכוהול) בחתונת בתה, בטח אחרי שש שעות של אירוע ולקראת עוד כמה שעות לילה של שמחה. אני שולפת במהירות את השאלה הראשונה שנקרתה במוחי: "טוב, אז תגיד לי באיזה תאריך ניתנה הצהרת בלפור" ותוך כדי מהרהרת לעצמי שכרגע, אין לי מושג אם הוא ייתן תשובה נכונה או לא. ובעוד אני מנסה לחבר את חלקי המוח שלי שישלפו את הכ"ט בנובמבר ההוא (ספוילר-זה לא הכ"ט בנובמבר, אבל מתקרב..) , הילד מתחיל לדקלם לי, ולסובבים אותי את : "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה…." ועד שלא הגיע אל סופה של ההכרזה לא עצר לרגע ולא היסס, למרות אדי האלכוהול שעלו מפיו, הנוסח ניתן במלואו.

IMG_20190624_140008_768x1024

אתם יודעים, מאשימים "אותנו", המורים להיסטוריה שאנחנו מלמדים את התלמידים רק "לדקלם", ויום אחרי הבחינה, הכל נעלם ונשכח. כאן, שנתיים אחרי הבחינה הכל יצא במלואו. כשסיפרתי את זה בהמשך למורה שלו, זאבי, כאשר הפנה אליי תלמיד חדש, והצעתי לו שאולי יעלה לבני את "ציון המגן" בדיעבד, אמר לי שהוא נרגש שהוא בטוח שהילד יוכל לתת גם את הסיבות והחשיבות של אותה הצהרה (מה שנבדק בהמשך, ללא אלכוהול, והוכח כנכון)

מאז, כאשר אני מגיעה עם תלמידים לפרק של "הצהרת בלפור", ומציעה להם ללמוד את הנוסח שלה בעל -פה, לטובת הצלחתם בבחינה, תמיד עולה השאלה: "אבל איך אני אעשה את זה?" ואז, אני עושה שני דברים. ראשית, מספרת להם את הסיפור היפה הזה, וככה גם מצחיקה אותם וגם שוברת את המועקה הרגעית. שנית, אני מציעה להם להיות מסטולים על כל הראש, כי אצלנו זה הוכח כיעיל מאוד. אם הם ממש מתעקשים, אני גם נותנת להם קצת טכניקות פרקטיות.

רוצים גם? בואו אלי לשיעור פרטי.

אז ממשלת הוד מלכותו, וגם אני רואות בעין יפה את היציאה לחופשת הקיץ, כמו גם לחופשת השחרור, ואני אעשה את מיטב מאמצי לאפשר זאת תוך הבטחה לא לפגוע גם בעדות הלא יהודיות בארץ, ובטח ובטח לא בקהילות היהודיות שמחוץ לארץ. להפך, אני בהחלט בונה על ביקורים אצלם ויחסי גומלין, כבר בתקופה הקרובה של ה"ילד" וגם שלנו!

חופש נעים!

_________________________________________________________

תמונה 1-האיש וההצהרה-תמונה מתוך "ויקיפדיה", תחת הערך "הצהרת בלפור"

תמונה 2-מתוך הערך "הצהרת בלפור" ב"ויקיפדיה" תמונת המצבה על קברו של אליעזר בן-יהודה. מניין השנים למותו הוא ו' להצהרת בלפור-ההצהרה כנקודת ציון היסטורית

תמונה 3- הכל אינטרסים! תרשים זרימה על הסיבות למתן הצהרת בלפור, ע"מ 66 ב"מיקודית" "אנקורי"  ירון אברמוביץ 2011

תמונה 4-הנוסח העברי של "הצהרת בלפור", מתוך ספר הלימוד רכס-אייל נווה נעמי ורד-הלאומיות בישראל ובעמים-ראשית הדרך עד 1920 ע"מ 204

1meyrav2
מירב מנהלל, בה נולדתי לפני כ -60 שנה , ובה אני מתגוררת היום עם משפחתי. משלבת בכתיבתי זיכרונות תובנות וסיפורים , מהווה ומהעבר האישי והפרטי, כמו גם הכללי ציבורי. מנסה לרקום בדברי, כמו בבדי צירופים מיוחדים, ושמו של הבלוג, נגזר משם מותג העיצוב שלי המוכר כ"בדים מדברים". לצד העיצוב והכתיבה עוסקת בהוראה תומכת ומתקנת דרך הכנה לבגרות במקצועות ההיסטוריה, התנ"ך והאזרחות.