2016 כבר את מגיעה ואני רוצה להיות ולראות כל כך הרבה

עוד פסיעה אחת ו…אנחנו כבר ב 2016 , ויש כל כך הרבה שהשפיעו עליי(מעשים ואנשים) ואני כבר אוטוטו רוצה להיות מושפעת מאנשים ומעשים שיגיעו אז . יוצאת למסע הזה עם תקווה לשנה שבה הושפעתי והופתעתי ממני, הושפעתי מאחרים והבנתי שיש כאלה שלא הכרתי וגם מהם הושפעתי. וולקם 2016

just believe in yourselfלא חשבתי שזה יקרה ככה – לא חשבתי שאפגוש אנשים טובים מאד שאיתם אפשר לצעוד. נכון, חלק מאד גדול מכם אני לא מכירה אישית – אבל אתם לי רוח גבית. אנשים שאני לא מכירה וכאלה שאני מכירה דרך האותיות ותמונות הפכו למשפחה שלי.
תסתכל לי דרך העיניים
זה אולי נשמע לא הגיוני, זה לא ממש צפוי כי אומרים שקשרים וירטואלים בדרך כלל נשארים ברמה הזו ולא חוצים את הזכוכית הקרה והמנוכרת שקוראים לה מסך ואתם הצלחתם לחצות את אחד הדברים שהם הכי בלתי הגיונים בעליל. הצלחתם לעבור את המסך ולחבק ולאהוב, ולעודד ולתמוך, לנגב את הדמעות כשצריך, להזכיר לי שזה אפשרי….וזה יכולה לעשות בדרך -המשפחה והחברים הקרובים ואתם הפכתם לכאלה, הפכתם להיות המשפחה שלי.
חלק קטן אני מכירה, חלק אני מכירה רק דרך מילים ומחוות. חלק אני מכירה דרך הפתעות. אנשים שהכרתי דרך המסך הפכו להיות אנשים ממש, ידעו שאני בגיהנום אמיתי והושיטו יד או יותר נכון ידיים. חיבקו, אהבו, ליטפו, מחו דמעה בעת הצורך, עודדו, נתנו רוח גבית והרבה פעמים הזכירו שאפשר ויש כח וצריך להאמין…
כן, זה אולי קשה להבין איך אנשים שלא הכרתי בחיים הפכו להיות חברים שאפשר לחבק ממש, שדאגו שהמקרר יהיה מלא, שאני אלמד לבשל, שתהייה לי סיבה לקום בבוקר. כן, גם פתאום פגשתי מישהי במתחם הטיפולים בבית חולים בזמן הכימו' וסלונה אהובות ואהובים שלי….כשהתחלתי לכתוב בסלונה לפני 4 -5 שנים לא חשבתי שאפגוש ב 2015 את המשפחה שלי…משפחת סלונה.
shutterstock_296404556
זה לא שביקשתי או אמרתי. הדבר היחידי שהודתי בו הוא חוסר מזעזע של ידע בבישול.  כן, הבית שלי הוא סוג של "בית פתוח" – פשוט באים. הייתי מתעוררת מהשינה וגוררת רגליים למטבח להרתיח מים לקפה ולהוציא חלב ומצאתי במקרר קופסאות של אוכל , פשוט ככה, בשקט – השכנה שלי, תמי גורן הייתה מביאה אוכל בשקט, בצנעה , בלי לומר ובלי להעיר. זו משפחת סלונה שפגשתי ב 2015
אנשים שפגשתי על ציר הזמן של 2015 פגשו אותי ממש רחוקים מימים של שגרה, ימים שבהם חיים מיום ליום, ימים שבהם מבינים מה באמת חשוב (לי), ימים כואבים נפשית ופיזית – שנה שבה פגשתי אנשים יפים, ככה פשוט. אנשים טובים שפוגשים באמצע הדרך (אם איתרע המזל) – שקראו שרע לי במיוחד, קשה לי – כאלה שמלווים אותי לאורך הדרך הזו.
אנשים שבאו לבקר בהפתעה או סתם ככה. אני אוהבת  מאד את אלה שהיו  ולא פחות את אלה ששמרו על קשר והפגינו אכפתיות אמיתית והושיטו יד ותמכו ונתנו רוח גבית. אלה האנשים שלי , זו המשפחה שתמשיך ותהייה  שלי ל 2016 .
למדתי מכם אנשים יקרים שלי מה זו משפחה באמת, מה זו תמיכה גם בטוב וגם ברע, למדתי על קשרים, על חברויות , למדתי אהבה אחרת – אהבה שלא תלוייה בדבר.
לפעמים אנחנו כותבים ולא ממש חושבים על המשמעות וההשפעה שיש לדברים על מי שקורא, ואיך אומרים ? "הלאה…הלאה….דפדף".  גם בתוך משפחה יש לפעמים סערות קטנות וחילוקי דעות ובמיוחד כשהמשפחה כ"כ גדולה – למדתי ואני רוצה ללמוד וללמד שאפשר גם אחרת, שאפשר ללכת הלאה ולסגור דברים אחרת.
למדתי מהרופאה שלי – האונקולוגית שמותר להסכים שלא להסכים, שלא צריך לקבל כל דבר כמובן מאליו, למדתי שאנחנו יודעים יותר טוב מכל אחד אחר מה טוב בשבילנו ומה אנחנו צריכים ולא להתבייש לעמוד ולבקש את מה שאנחנו מאמינים שאנחנו צריכים אותו.
למדתי ששום דבר לא מובן מאליו. למדתי שלמרות הקיטורים ולמרות כל הקשיים וכל העיסוקים כשרוצים משהו -מוצאים את הזמן, למדתי שקמים בבוקר ועומדים על הרגליים צריך לומר תודה רבה. נכון, אולי זו טראומה פרטית שלי, אבל אני יודעת שיש כמה אנשים במשפחה הזו שצריכים לפעמים שיושיטו להם יד וצריך עד כמה שאפשר לנסות לעשות את זה.
למדתי שצריך ללמוד לבקש כשצריך. אני חושבת שזה אחד השיעורים שאני צריכה ללמוד שוב. זה לא פשוט להיות פשוט – זה לא פשע לומר קשה לי – אני צריכה שתעזור/י לי, שתהייה לידי, שתבואי איתי. אני יודעת שאני עדיין גרועה בזה – זה אחד השיעורים שאני צריכה ללמוד בשביל לעשות לי את החיים קלים יותר.
חברים יקרים בסלונה – אין אדם או קבוצת אנשים מוגדרת או בעלת שם מסויים שאני רוצה ללמוד ממנה בלבד, למדתי בשנה הזו שאני רוצה להיות מושפעת וללמוד כל – כך הרבה דברים, לעשות המון, למדתי שיש כל-כך הרבה אנשים טובים שרוצים להעניק – רק צריך להראות או לבקש.
למדתי שמשפחת סלונה היא משפחה שנותנת בעצמה ומעצמה ומותר גם לבקש.
צילום : shutterstock