גברים – תנו דרור לבולבולים שלכם

אונס זו אלימות שחודרת לנבכי הגוף, דרך האזורים הכי אינטימיים לאישה. זו אלימות שחומסת ורומסת את הנפש ומותירה צלקות בכל נים מנימיה. ואין לה מרפא. ואז בא בית המשפט ומשחרר את הפוגען עם עבודות שירות


אני יושבת וצופה ברוני ריבר הגיבורה מדברת על מה שפשוט אי אפשר לתפוס. אונס.
היא מתארת במילים את הרגעים שבהם גבר לקח את גופה לרשותו, עשה בה כרצונו, חדר אליה, הכאיב לה, התעלם מכל סימני המצוקה שלה ובקשותיה לחדול.
היא מתארת את הפחד ברגעים שהבינה שהוא עלול לחזור. היא מתארת את התחושה ששפיותה חומקת ממנה. היא מתארת מה שכל אישה שחוותה גבר שכפה עצמו עליה יודעת טוב מאוד שיישאר לה בראש לתמיד.

אני תוהה עד כמה אפשר להסביר לגבר כמה הסיטואציה הזו מאיימת והזויה. אני לא חושבת שבחברה שלנו היום גברים בכלל מסוגלים לתאר לעצמם את התחושה.
כשמישהו לידך נדקר מקוץ, או נחתך מנייר במשרד אתה מיד מסוגל לזהות את סוג הכאב שהזולת חווה. זה משהו שאתה מכיר בבשרך. כאב קטן, חודר ומעצבן.
אונס לא. אי אפשר להבין את עוצמת הכאב, ההשפלה, תחושת אובדן העצמי, אובדן הערך. אני לא חושבת שגבר מסוגל בכלל להבין את מה שאני כותבת כאן, ובוודאי לא את מילותיה של רוני.

תקשיבו טוב גברים – זה כאילו שמישהו בא אליכם מאחור באמצע סמטה חשוכה ודופק לכם כאלה מכות עד שאתם מדממים מהפה, נופלים מהרגליים, לא מצליחים להרים יד כדי להחזיר. משותקים. שרועים מקופלים על הרצפה, מושפלים, לא מבינים מאיפה זה בא לכם, מקווים שאף אחד שאתם מכירים לא יעבור שם, רק אתם והמחשבות -איך נתתם לזה לקרות. מי האפס הזה שהצליח להוריד אתכם ככה לרצפה.

אונס הוא פשע אלימות. הוא לא מיני. הוא לא טעות בפרשנות. הוא לא משחק מקדים שהלך רחוק מדי. אפילו שיש שם גבר, אישה, עירום וזיון, אפילו אם נדמה שזה איזשהו סוג של סקס, זה לא. אונס הוא פשע אלימות. שגורמת לאדם הפוגען לחשוב שמותר לו לעשות באישה כרצונו. זה לא שהוא לא מבין את הסימנים – הוא מתעלם מהם. זו אלימות שחודרת לנבכי הגוף, דרך האזורים הכי אינטימיים לאישה. זו אלימות שחומסת ורומסת את הנפש ומותירה צלקות בכל נים מנימיה. זו אלימות מצלקת שאין לה מרפא. זו אלימות שמוחקת את כל מה שהיה לפניה ואונסת אישה לחיות את החיים עד יומה האחרון עם הרגע הזה שבו הגוף והנפש שלה נמחצו תחתיה.

ואז בא בית המשפט וקובע שלא נעשה שימוש באלימות קיצונית מדי, לא נעשה שימוש מסיבי בכוח. כאילו שעצם האונס עצמו איננו אלימות דיה.
בית המשפט בישראל לא מכיר באונס כפשע אלימות חמור שהדין עליו חמור דיו כדי להרתיע מפני הפעם הבאה שגבר ייקח לידיו אישה ויעשה בה כרצונו.

קדימה גברים, קומו וצאו אל הרחובות, ותנו דרור לבולבולים שלכם! קחו נשים צעירות לביתכם, השקו אותן סם מרדים ועשו בהן כרצונכם.

לנו הרי לוקח זמן להבין שאם עשיתם בנו מעשים בלי שביקשנו, בלי שרצינו ובלי שהסכמנו מדובר באונס ושזו לא אשמתנו. ובית המשפט ישחרר אתכם באפס עונש.

נו, למה אתם מחכים?!

או שאולי פעם אחת תקום סופסוף מחאה של גברים גיבורים, שאומרים שנשבר להם הזין שהמחיר על פגיעה באישה גיבורה כמו רוני ריבר הוא כל כך נמוך שזה מרתיח להם את הדם לחשוב שזו יכלה להיות הבת, האחות, החברה או האמא שלהם?

נו, מה אתם שותקים? מה?!