יאללה ביי אח שלו. ינון מגל פורש מהכנסת

בבית היהודי לא מצאו לנכון להכריח את מגל לצאת מהרשימה ברגע שהודה, מה שאינו פחות גרוע מעצם המעשים עצמם. הגיע הזמן לתהות למה אנחנו ממנים כל כך הרבה גברים לא ראויים

צילום מסך מיוטיובצילום מסך מיוטיוב

לאחר שכתבה את דבריה שעשו להם כנפיים ועפו לכל עבר, רחלי רוטנר נאלצה להתנתק מהפייסבוק נוכח ההצפה העצומה של תגובות והודעות שקיבלה, כדי שתוכל להמשיך בסדר יומה.

היו שם תומכות ותומכים שעטפו בתגובות מעודדות, אבל חשוב יותר לדעת שהיו אלפים של מאשימים, מלעיזים ותוקפים על שהעזה לומר את האמתשינון מגל נהג בה באופן שלא הולם את תפקידו עכשיו ולא הלם את מעמדו אז.

מגל, שפרסם התנצלות בלשון מגומגמת, גם טרח להסביר שהוא ׳אוהב נשים׳. ומי מבין אוהבי הנשים לא מספר להן, ככה באקראי, שהוא מתחרמן על הציצי והתחת שלהן? הרי ידוע שאם אתה רוצה להביע אהבתך לאישה שאינה אשתך ושלא ביקשה זאת ממך, כל מה שצריך לעשות הוא לחפון אותה במילים או לשרבב לשון לפיה. זו מהותה של אהבה, כך עולה משלל הדברים שמגל שטח בפנינו השבוע.

 magal2

אבל עזבו את מגל, הוא, סופסוף, פורש מן הכנסת. אוי, חבלבואו ניתן דעתנו על בנט, האח הגדול.
הלו בנט, מה נשמע אח שלי? אולי תרצה להסביר לחברים פה מה בדיוק קרה בבית שלך היהודי, שלא בעטת את מגל הישר החוצה ברגע שהודה במיוחס לו? זה כי אתם ׳חברי אמת׳? ככה זה עובד גם אצלך בבית, שלאח מותר למשש אחות ואז להצטער וחסל, עוברים הלאה?

מפרשת הניצבים ועד הבושות שממלאות את היכל נבחרי הציבור שלנו לאחרונה ברור שמשהו טוב קורה נשים מפסיקות לשתוק. כן, כן – אתם הטוקבקיסטים קוראים לזה ״מדווחות דווקא עכשיו״, כאילו מדובר בניצול ציני של עלייתו של גבר פוגען לתודעה ולעמדת השפעה, ואנחנו קוראות לזה – ״אם היית נשאר לשבת בחור שלך אולי היינו ממשיכות לשתוק״, אבל מול היוהרה של גבר פוגען להעמיד עצמו לרשימה בכנסת וגם להצליח להתיישב על אחד מ-120 הכיסאות הנחשקים – לא שותקות יותר. ויהיו אלפי תגובות מכוערות כשיהיו.

רחלי רוטנר ראויה מבחינתי לקבל את תואר ׳עובדת החודש׳ בחברת הנשים הגדולה, על שירות טוב, נחישות, עמידה איתנה ואומץ לב. האמת שגם ינון מגל ראוי לשמץ הערכה על שהתנצל מיד ולא פנה למסע הכפשת המתלוננות, אבל אנחנו צריכים לחשוב טוב טוב מה בדיוק קורה אצלנו, שבאופן שיטתי אנחנו ממנים לעמדות מפתח אנשים שמתגלים כלא ראויים לכל הפחות, וכעבריינים של ממש במקרים הגרועים. אולי, ורק אולי, כדאי לשקול ייצוג מגדרי שווה כדי לתקן את המעוות?

לפחות פרשת מגל מאחורינו. עוד צעד קטן לאישה, צעד גדול לחברה. או כמו שאומרים ב׳בנטית׳ברוך שפטרנו, ויאללה ביי.