אמהות וקריירה זה קשה? בעיה שלכן!

אמהות, בחרתן בקריירה? תחיו עם זה! די להתבכיין על רגשות אשם, יהיו לכם ילדים מוצלחים. אל תתבלבלו, זה רק עוד פן של אפליית נשים בכלל, ונשים עובדות בפרט

moran_nivi
רינג רינג
. רינג רינג. צלצל הטלפון אתמול בשעת ערב מאוחרת ׳מצטערת על השעה, הפנו אותי אלייך כי מחפשים למחר בבוקר בלוגרית שכותבת על אמהות וקריירה לראיון אצל אברי גלעד׳.

׳סורי׳ השבתי ׳זה בול אני, אבל יש לי תכניות שאני לא יכולה לשנות ׳. (התכניות, אגב, היו להשכיב את התינוקת שלי לצדי לאחר הנקת הלפנותבוקר, ולהמשיך לישון עד יקיצה טבעית או עד ההנקה הבאה, עדיף המאוחר מבין השניים.

ההזמנה באה בעקבות מחקר שהתפרסם לא מזמן, שמסקנותיו היו שבנותיהן של אמהות קרייריסטיות יהיו, בסבירות גבוהה יותר, בעלות קריירה ועצמאות פיננסית, בעוד בניהן יהיו נוחים יותר למה שנקרא 'לעזור בבית׳.

׳כל הדיונים האלה על אמהות וקריירה גורמים לי לפהק פיהוק גדול׳ כתבה בפייסבוק אישה שאינה אמא ושאני מעריכה ׳ תבחרו את השילוב שמתאים לכן ותפסיקו לחיות באשמה על מה שלא בחרתן׳. וואלה, אני על זה. אופס, אין אחד כזה. אין, משום שאין איזון חברתי.

מי שמכיר אותי יודע שתמיד אשמח להתייצב לצד נשים, אמהות, בחירותיהן וקומפלקסיהן. אלא שכמו רבות, גם אני אמא, בעלת קריירה, לוחמת צדק ועייפה. אני עייפה גם מהדיון הבלתי פוסק בשאלת רגשות האשם, המחיר שמשלמים הילדים, המחיר שמשלמות האמהות, כי בינינו – על כל בחירה שלא נעשה אנחנו במילא אשמות. ככה זה אמהות.

אבל להגיד לנו להניח לדיון הבלתי פוסק בקשיים של אמהות קרייריסטיות זה כמו לבקש שנרד כבר מהשטות הזו של אפליה בשכר נשים, או שנסתום כבר עם הקשקוש הזה שנשים עצמאיות משלמות ערימות של כסף לביטוח לאומי ומקבלות פירורים כדי לשרוד חופשת לידה. זה כמו להגיד לנו שצדק חברתי זה כל כך חדשות של אתמול.
אה, אלה באמת חדשות של אתמול.

אין לי בעיה עם קפיטליזם. הפנמתי כבר מזמן שנערת הקיבוצים הסוציאליסטית, שסבתא אורה שתלה בי בסתר, כבר לא תצא מסופקת ולא תזכה לראות כאן חברה רווחתית, אנושית וחומלת. אבל קפיטליזם לא חייב להיות חזירי. הוא לא חייב להיות מפלצת יורקת אש. הוא לא חייב לכלות כל מה שטוב בחברה ולרמוס אותה עד שלא יוותר דבר.

נשים בשוק העבודה זה נושא כאוב. הן משתכרות 30% פחות מגברים במשרות זהות. הן נדרשות להוכיח את עצמן פי כמה, כי על כל יום מחלה של הילד ננעצות בהן עיניים כשהן שבות לעבודה. הן מקבלות כתף קרה כשהן מבקשות להאריך חופשת לידה בכמה חודשים, כדישהילד יכיר אותן מספיק כך שיזכור אותן כשיחזרו לעבודה.

והדיונים האלה, הם לא עולים במקרה כל פעם בקיץ. חיפשתי בגוגל ׳אמהות וקריירה׳, ונראה שזה דיון שצף כאן כל קיץ מחדש. אני מנחשת שזה בגלל שבעיקר אמהות משלמות את המחיר של החופש הגדול, ונאלצות להסביר למעסיקים ששוב סבתא הבריזה ולא היה סידור לילדים. וכי למעסיקים קצת נשבר, כי אין במדינה הזו הטבות למעסיקים הוגנים.

וזה לא רק כסף, ואלה לא רק רגשות אשם. נשים לא באמת יכולות לבחור במה שטוב להן, כי הבחירה היא בין רע לממש רע. עבודה או קריירה לא נועדו רק לפרנס, אלא גם להביא למימוש הפוטנציאל האנושי ולמעורבות בחברה ובתהליכים משפיעים. ובלעדי נשים במקומות האלה, הם נראים וייראו קטסטרופה.

אבל החברה שלנו, על רשויותיה ומערכותיה, הרי לא רואה מעבר לקצה האף. אין עתיד או חזון. אין תשתית תומכת לאמהות שיצאו לעבודה, אין גנים מתאימים או הכרה ראויה במטפלות, אין זכויות סוציאליות לנשים יזמיות עצמאיות. אין שום הכרה בערך תרומתן של נשים אמהות לחברה ולכלכלה.

אז אל תגידו לנו ׳בחירה שלכן, מה אתן מתבכיינות? פיהוק, פיהוק.' דמיינו שהיינו בוחרות כולנו, כןכולנו, לא לעשות ילדים בכלל או לא להשתלב בשוק העבודה, איך אז היו נראים הדברים לדעתכם?!

צילום: עידו לביא, בצילומים לכתבה על הנשים המובילות את תנועת ׳עצמאים עושים שינוי׳