עצמאיות או לא להיות – פוסט המאה

את פוסט ה100 שלי בחרתי להקדיש לכל הנשים המדהימות שפגשתי השנה ולאלה שעוד אפגוש, אלי בגלל שאיתן למדתי כמה כוח יש בחיבור בין נשים, אולי בגלל שצריך עוד כח כזה.

Connecting the dots. שחף ויינר איתן


אחרי הרבה שנים של עצמאות ואמהות התרגלתי כבר לקריאות ההתפעלות ״יו
! איך את עושה את זה?!׳ מצד אחד ולתהיות המשתאות ׳למה לך כאב הראש הזה?!׳ מצד שני.
לראשונים אני עונה שלמדתי לשלב ולאזן, לאחרונים אני עונה שאין לי ממש ברירה, אני לא יודעת להיות שכירה.

בערך בדיוק לפני שנה, החלטתי להקדיש את שנת 2014 בבלוג שלי להיכרות והצגת כמה שיותר אמהות עצמאיות, כאלה ש׳עשו את זה׳ שעזבו את המקום הנוח, והפסיקו לחכות למעסיק הוגן ומבין, אלה שנדמה שהן יחידות סגולה, אבל שבפועל פשוט לקחו את הלימון בשתי ידיים והפכו אותו ללימונדה.

מודה, הספקתי פחות ממה שתכננתי, גם כי 2104 הפכה לשנה עמוסה מכל הבחינות, אבל גם כי תוך כדי תנועה הבחנתי שכל פעולה בכיוון מרחיבה את נקודת המבט שלי לגבי מהי באמת עצמאות של נשים, ועד כמה זה נוגע בי עמוק וסוחף למחוזות שלא יכולתי לצפות מראש.

אבל את הפוסט ה100 בבלוג שלי היה לי ברור שאני מקדישה לכל הנשים המדהימות שפגשתי בשנה שחלפה ולאלה שבטח אפגוש במהלך השנה הקרובה.

אני לא יודעת אם הסטטיסטיקה לצידנו, אני יודעת שהמדינה ואנחנו לגמרי לא באותו צד אבל בדבר אחד אני בטוחה – נשים עצמאיות הן כוח מניע עצום, ערכי ועוטף, אש של עשייה בוערת בהן והן מסוגלות לא רק לשפר את המיצוב של עצמן, אלא את איך שהחברה שלנו נראית.

איך לשלב אמהות ועצמאות ולהישאר בחיים
במקום לחגוג בעצמי עם עוגה ו-100 נרות, הזמנתי שש נשים שעוד לא הספקתי לראיין ושמייצגות את כל הטוב הזה שלמדתי בשנה שעברה, שהסכימו לספר איך הן משלבות אמהות ועצמאות ומה ההשראה שלהן כשקצת קשה.
קבלו אותן, הן בטוח יעשו לכן חשק להיות כמוהן, לא כשתהיו גדולות – אלא בהזדמנות הראשונה שיתאפשר. לי הן כבר עשו את היום!
_______________________________________________________________________________________

רותם ליברזון
בעלת הבלוג טיפול בבישול, כותבת בסלונה ומעבירה סדנאות בישול

" אם אין אני לי מי לי " זה משפט שהבהיר לי באופן המדויק ביותר כמה שונות הן הנשמות זו מזו וכמה חשוב לכל אחת מהן התמהיל הנכון והספציפי להבנת האושר.

היחס העדין בין הפנים והחוץ, בין משפחה לתפארת וקריירה מפוארת. בין מה שאפשרי לו ללב לסלוח ולחיות בשלום ובין תחושה של החמצה מקולקלת.

ואני נעה ונדה בשבילי החיים. לעיתים זה כך ולעיתים אחרת. ואני מביטה פנימה ללב ויודעת מהו צו השעה ואיך להתנהג. מתפתחת בחוץ ושואבת כוחות לבית פנימה, ולהפך. טוב לי.

׳היחס העדין בין הפנים והחוץ, בין משפחה לתפארת וקריירה מפוארת׳. רותם ליברזון. צילום מתוך ׳בלוגרשף׳
היחס העדין בין הפנים והחוץ. רותם ליברזון. צילום ׳בלוגרשף׳

_______________________________________________________________________________________

שחף ויינר איתן
בעלת ׳מצפנים׳ אימון, יעוץ והדרכה לאנשים למציאת כיון קריירה ב' ולעסקים לבניית תכנית עסקית אפקטיבית.

היום בשילוב אמהות וקריירה עצמאית גמישות מחשבתית זה כבר לא Nice to have, אלא must.
הגמישות מאפשרת לנו לשחרר ולא להיות בכל רגע נתון "בשליטה מוחלטת", היא מאפשרת להיות עם "ראש פתוח" ולנצל הזדמנויות אם זה לאתר את השכנה שגדלה ויכולה להיות סופר ראויה לבייביסיטר למלאכים שלנו וגם בעסק למול שיתופי פעולה ומנועי צמיחה.

מה שהכי מדבר אלי ומלווה אותי בכל יום בעסק שלי לקוח מהנאום של סטיב ג׳ובס באוני׳ סטנפורד : Connecting the dots – הנקודות מתחברות! כל מה שעשיתי ועברתי בחיי לימד אותי, נתן לי כלים ומסייע לי היום כאמא וכבעלת עסק עצמאי. הידיעה והאמונה שכל מה שאני עושה משרת אותי להמשך הדרך, נוסכות המון בטחון ותשוקה.

 Connecting the dots. שחף ויינר איתן
Connecting the dots. שחף ויינר איתן. צילום לינה מיארה

_____________________________________________________________________________________

מיכל שרגיל בן סירה
אסטרטגיה שיווקית אפקטיבית מחד, וחריפה מאידך.

One day at a time זה המוטו על פיו אני פועלת מאז שאני עצמאית. אם הייתי מסתכלת על כל השנים שחלפו מאז יצאתי לעצמאות, וקדימה על השנים שעוד לפני, כנראה שהייתי מרימה ידיים.
אז אני לוקחת את זה במנות קטנות. ומוודאת שכל יום ארגיש שקידמתי משהו ברשימת המשימות שלי. שכל יום נתתי ערך למישהו. וכל יום ממשיכה לצעוד קדימה, גם אם זה רק צעד אחד קטן.

בשנתיים הראשונות לחייו של יהלי עבדתי עדיין כמנהלת שכירה. מי שאז השפיע על הלו"ז שלי, ומכאן גם על הזמן שלי עם משפחתי, היה מקום העבודה. הייתי וורקוהולית ועבדתי כ-10-12 שעות ביום, כל יום.
מאז שאני עצמאית שעת הקימה בבוקר מותאמת להתחלת יום הלימודים, שעת הסיום נקבעת על פי השעה שמסתיים הצהרון, ובערב כשיהלי ישן, אני חוזרת לעבוד על משימות, מצגות, מסמכים ומיילים.
מבחינתי, ככה נראים החיים של אמא עצמאית.

לוקחת את זה במנות קטנות. מיכל שרגיל בן סירה
לוקחת את זה במנות קטנות. מיכל שרגיל בן סירה. צילום מיה חפר

_____________________________________________________________________________________

זהר אלימלך
׳בואי אמא׳

בואי אמא הוא מה שיצרתי מתוך החסך שלי. מהמקום ההמום והתשוש והמתגונן. החזון שלי הוא להגיע לכמה שיותר אמהות ולומר להן שהן נהדרות, שהן אמהות טובות ושמותר להן.

תובנה אחת שמלווה אותי היא שמותר לי.
מותר לי. מותר לי להצליח, מותר לי לא לדעת, מותר לי. זה גם המסר שלי לאמהות.
משפט השראה שאני משננת לעצמי הוא שהיחידה שיכולה לעצור אותי זו אני, ואני לא מתכוונת לעצור.

מותר לי להצליח, מותר לי לא לדעת, מותר לי. זהר אלימלך
מותר לי להצליח, מותר לי לא לדעת, מותר לי. זהר אלימלך

 _____________________________________________________________________________________

מרינה קיגל
עיתונאית, אשת תוכן, אמא, מאהבת.

בעצמאות תמיד יש רגעים מאתגרים.אז אם זה לא משהו טוב אני לא אחשוב על זה היום, אני אחשוב על זה מחר (כמו סקרלט מ-"חלף עם הרוח"), אבל אני חייבת לעצמי לחשוב על זה מחר וכבר לא לדחות, ואם זה משהו טוב או פרויקט חדש אני מסתערת.

הישג מרגש אותי תמיד. במקרה כזה אני אומרת לעצמי "יופי, הגעת. כל הכבוד. עכשיו יאללה, קדימה, עוד". אבל אני גם דואגת לסמן לעצמי "וי" על ההישג. לפרגן לעצמי. זה לא חייב להיות משהו חומרי. פשוט לפרגן בלב. אלה רגעים שאני הכי אוהבת את עצמי. אבל אחרי כל שיא יש שיא חדש. תמיד. ולכן צריך לדעת לשאוף אליו.

התובנה שמלווה אותי בשילוב בין אמהות לעצמאות היא ששלמות היא האויב הכי גדול. אני לא אמא מושלמת, אבל אני אמא שמגשימה את עצמה.

שלמות היא האויב הכי גדול. מרינה קיגל
שלמות היא האויב הכי גדול. מרינה קיגל

 _____________________________________________________________________________________

יונית צוק
אסטרטגיות שיווק באמצעות בלוגים

ברגעים מאתגרים אני מזכירה לעצמי להיעזר בקהילה, לא להפסיק ללמוד, לפנות לבעלי מקצוע כשצריך ולא לפחד מהפחד.

התובנה הכי גדולה שלי להצלחה בעצמאות ואימהות היא לשחרר. הבנתי שאני לא יכולה להיות גם אמא ׳מושלמת׳ וגם עצמאית מצליחה, אז פשוט שחררתי ומאז, הכל הרבה יותר נעים.

אני עובדת הרבה פעמים גם בערב, אבל כשאני בבית החלטתי שמארבע עד שמונה זה הזמן של הבנות שלי, ואני לא מתעסקת במחשב ולא בסלולר.
השנה גם החלטתי לא לרשום אותן לחוגים שונים, כי הריצות אחר הצהרים הוציאו לי את המיץ, ואני יודעת שלא יקרה כלום.

טיפ מומלץ בבוקר, אני מרשה להן לאחר לגנים. כי זה הכי הכיף שלי לראות אותן מתארגנות באיזי, מתלבשות, משחקות, אוכלות. בשביל מה יצאתי לעצמאות אם לא בשביל לשלוט בזמנים שלי?
אמא מרוצה- ילדות מרוצות!

אמא מרוצה - ילדות מרוצות. יונית צוק. צילום - הילה לוצקי
אמא מרוצה – ילדות מרוצות. יונית צוק. צילום – הילה לוצקי

 _____________________________________________________________________________________

תודה!
לכן נשים יקרות שבאתן לחגוג איתי את הפוסט ה100 ולהשתתף בחגיגת ההשראה לנשים עצמאיות ושבדרך לעצמאות, וגם לכל הנשים המקסימות שפגשתי השנה
, אלה שהשתתפו בבלוג ואלה שלא,
תודה שאתן מי שאתן וניפגש במאה הפוסטים הבאים <3.

לעצמאיות ולעצמאים שביניכם, וגם למי שאינו אבל מכיר/ אוהב/ ראה פעם עצמאי/ת מזמינה אתכם להצטרף לדף הפייסבוק ״עצמאים עושים שינוי״ולבקר ולהירשם באתר שקם במטרה לשפר את יחס המדינה לעוסקים עצמאיים.

atsmaiit

קרדיט תמונת הנושא – עיבוד לקבצים וקטוריים מתוך Shutterstock