הבלוג של מורן מישל

רודפת צדק

אמא לחמש בנות מופלאות (ולא, לא קיוויתי לבן). עצמאית. בתחום התוכן והשיווק באינטרנט. מרצה ומעבירה סדנאות כתיבה ושיווק ברשתות חברתיות בעזרת תוכן, ממקימי ׳הסתדרות העצמאים׳, כותבת מאז ומתמיד, פעם חלמתי במילים על עתיד טוב יותר,... +עוד

אמא לחמש בנות מופלאות (ולא, לא קיוויתי לבן). עצמאית. בתחום התוכן והשיווק באינטרנט. מרצה ומעבירה סדנאות כתיבה ושיווק ברשתות חברתיות בעזרת תוכן, ממקימי ׳הסתדרות העצמאים׳, כותבת מאז ומתמיד, פעם חלמתי במילים על עתיד טוב יותר, עכשיו מחליפה חלומות במעשים.

עדכונים:

פוסטים: 230

החל מינואר 2011

קים, הבת שלי הבכורה, הסכימה לראיון בלעדי אחד על אחד עם אמא שלה,אני. כי אני רוצה להבין פעם אחת ולתמיד איפה נמצאת הילדה הזהובה שאהבה לשאול שאלות, ומה היא עושה בווצאפ הזה הכל היום

26/08/2014

אני לא אוהבת להודות בזה, אבל יש דברים שאם אמא שלי לא היתה יושבת לי על הראש לא הייתי עושה אף פעם. למשל את הפוסט הזה – כנראה לא הייתי כותבת. היא הזכירה לי 16 פעם, ׳שבי לכתוב, יש לנו דד ליין׳ אבל אני הייתי עסוקה בדברים אחרים שמעניינים אותי, אז רק אמרתי לה שלא תחפור, כרגיל, אפילו שידעתי שהיא צודקת :)

מורן וקים אמא ובת (צילום: אלבום משפחתי)

 מכירים את זה שלאמהות יש שאלות שאין לך מושג איך לענות עליהן?

אז אמא שלי המציאה אותן, אני די בטוחה שבסוף היא תכתוב ספר עם כל השאלות, כמו למה תמיד אני דוחה הכל לרגע האחרון? או מה זאת אומרת שאני לא יודעת איך להתחיל? האמת, אני באמת לא יודעת איך להתחיל, כאילו, ביקשו ממני לענות על השאלות שאמא שלי תמיד שואלת אותי, אבל בחיי שלא תמיד יש לי תשובות בשבילה. אז אני מבטיחה לנסות, ואם לא ממש יצליח לי – תשאלו אותי שוב כשאגדל?

שאלות שאמא שלי שואלת אותי

 למה את כבר לא כותבת יותר?

כשהייתי קטנה אהבתי לכתוב. בהתחלה כשרק למדתי זה היה כמו קסם שהצלחתי להפוך אותיות למילים ואז גם לכתוב מה שאני חושבת. אפילו כתבתי שירים וסיפורים קצרים, ממש נהניתי מזה.

היום אני חושבת שזה פשוט לא מספיק מעניין אותי. אני כבר יודעת איך כותבים אבל הדמיון שלי לא כמו של ילדה קטנה, ואת מה שיש לי להגיד אני אומרת או כותבת בהודעות קצרות בווצאפ.

למה את לא קוראת יותר?

האמת שקראתי עכשיו ספר שלם, ׳אשמת הכוכבים׳ אבל באופן כללי אני חושבת שספרים לא כתובים לגיל שלנו. הם או לקטנים יותר או למבוגרים יותר, ויש כאלה שממליצים לנו עליהם אבל הם ממש ישנים, או חדשים שמרגישים שמי שכתב אותם נורא התאמץ להבין בני נוער, אבל לא ממש יצא לו. אני כמעט לא מוצאת ספרים שיכולים לעניין אותי באמת, אבל כשקראתי את הספר הזה נהניתי מאוד.

למה את כל היום עם האייפון ביד?

נראה לי שאמא שלי לא תמיד זוכרת שאפילו שהיא צעירה יחסית יש בינינו הבדל של יותר מ20 שנה. היא תמיד מספרת לי שהם היו נפגשים בגן שעשועים ויושבים על הספסלים, או אצל חברים בבית. היום ההורים לא ממש שמחים כשמגיעה חבורה של 10 חברים, והאמת שהם די צודקים – איכשהו תמיד יוצא שאנחנו עושים המון רעש כשאנחנו ביחד.

בחוץ ההורים לא תמיד מרשים לנו לשבת, כי ׳היום זה לא מה שהיה פעם׳. אז אנחנו כן נפגשים מדי פעם ויוצאים לקניון או לחברים, אבל רוב הזמן דרך הוואטסאפ, הסנאפצ׳אט והפייסבוק אני יכולה לשמור על קשר עם המון חברים ולהרגיש כאילו כולנו ביחד, כמו במפגש.

אבל למה לתקתק הודעות כל היום במקום שיחת טלפון אחת?

אני מעדיפה לעשות כמה דברים ביחד. כשאני מדברת בטלפון אני צריכה להיות הרבה יותר מרוכזת ולא יכולה לדבר עם עוד חברים באותו הזמן, אני מרגישה שבשיחות בהודעות כתובות זה הרבה יותר זורם לי, וחוץ מזה, אני מתרגלת כתיבה ככה, לא? ;)

מה הקטע עם הסלפי ?

בגלל שאני שומרת על קשר עם הרבה חברים דרך האינסטוש או הפייס אני אוהבת שאני יכולה גם לראות אותם, ומה לעשות – ככה זה עובד לכולם.

בקטע הזה אני חייבת להגיד שנראה לי שאמא שלי למדה ממני, כי היום היא מצלמת כל דבר שזז ומתרצת שהיא ׳צריכה את זה בשביל הבלוג שלה׳ :)

את זוכרת שהבטחת לסדר את החדר?

תמיד אני אומרת לה שיש לי דברים לעשות, היא לא תמיד מבינה איזה דברים, או מה בדיוק אני עושה, אבל במיוחד עכשיו בחופש לא ממש בא לי לעשות כלום, אולי לפעמים להיות עם אחותי הקטנה או לבשל משהו שכיף לי, אבל אם למשל אני מגיעה סופסוף לסדר את החדר ופתאום מישהו שולח לי הודעה אחרי שהרבה זמן לא דיברתי איתו אני כבר לא זוכרת שהתכוונתי לסדר את החדר… ומה יותר חשוב שיהיו לי חברים ואהיה שמחה או שהגרביים יגיעו לסל כביסה? בעיני זה דווקא יכול לחכות…

אמא שלי שואלת למה הפסקתי לשאול שאלות-

׳את יודעת כמה שאלות את שאלת פעם- מתי מגיעים? זה עוד רחוק? מה אוכלים? מי המציא את אלוהים? ולמה? ועוד למה? וכמה?׳

האמת שאני לא זוכרת את זה כל כך, אולי רק מסיפורים, אבל אני מוכנה להאמין לה, האמת שאני חושבת שבגיל 13 היא פשוט לא יכולה לצפות ממני לאותה תמימות של ילדה בת שנתיים – כנראה שבאמת יש לי פחות שאלות עכשיו, אבל אולי כשאגדל ואהיה אמא שוב יהיו לי פתאום המון שאלות כמו לה.

עוד מהבלוג של מורן מישל

תצוגה מקדימה

גברים - תנו דרור לבולבולים שלכם

אני יושבת וצופה ברוני ריבר הגיבורה מדברת על מה שפשוט אי אפשר לתפוס. אונס. היא מתארת במילים את הרגעים שבהם גבר לקח את גופה לרשותו, עשה בה כרצונו, חדר אליה, הכאיב לה, התעלם...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אישה בעקבות בשורה

״אמא, זה אני״ שמעה אביבה את קולו של קובי, בנה. היא לא חיכתה להודעה, לא המתינה לחיילים במדים שינקשו על הדלת. היא ידעה שהם יגיעו וידעה שקובי שוכב שם, כשפניו בחול. היא מיהרה לאסוף את המשפחה ולצאת לבית החולים. סמ״ר קובי...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אונס על הבר ב׳אלנבי 40׳

עדכון 15.8.16 באמת מזמן לא שמענו על זוועות ממועדון אלנבי 40, אבל  כמו שטענתי  בעבר - תמיד אפשר לסמוך עליו שימשיך לנהוג כמנהגו ושלא יתרחק לזמן רב מדי מהכותרות, ואכן הלילה שוב...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה