קלאפוטי אה-לה קלאפטע

ביום השנה לסבא הישרא-פולני שלי החלטתי להתחבר לשורשים הצרפתיים שלי ולהביא אותה במתכון אקסטרה אורדינר קל וללקק את השפתיים והאצבעות ומה שנשאר בתבנית. ולא, אין סכנה שאהפוך לבלוגרית אוכל.

אני בחורה קצת תלושה, אני. לא מחוברת לשורשים, ככה לפחות הייתי שנים.
דווקא עבודת השורשים של הגדולה שלי וחגיגות ה 80 הממשמשות ובאות של סבתא שלי הביאו אותי לחשוב.

היום זהו יום השנה לסבא שלי. סבא איתמר. 21 שנה, חישבתי.
הוא נפטר כשהייתי צעירה מדי, השאיר לי בקושי כמה זיכרונות אמיתיים וזיכרון אחד ארוך וכואב של מחלה איומה.

הוא מהצד שקושר את שורשיי ל׳תלבש סוודר׳ ו׳מה יגידו השכנים׳ , אבל בעצמו הוא צבר שבעט לנימוסין הפולניים בתחת והפך לאיש של החיים הטובים, שלא מתנצל על כך ואומר בדיוק מה שהוא חושב מתי שהוא חושב את זה.
מה למשל?

לאחרונה, בנבירה בארכיון, סבתא שלי מצאה את סרט הבת מצווה שלי ובו סבא נשאל במה יברך אותי, וכך ענה׳שתישאר ילדה נהדרת, אבל לא יזיק שתהיה קצת פחות קלאפטע׳.

אני זוכרת שאהבתי אותו. גם למרות זאת. גם בגלל. גם כי הוא היה הכי לא ״פולני״ ובזכות זה איפשר לי להקליש את הקשר שלי לשורשי האומה הסובלת בשקט.

כבר 11 שנים שאני מסרבת לבקר בקיברו ביום הזה או בכל יום אחר. זה מנוגד לכל מה שייצג בחייו אין שום חיים טובים במקום הזה, בדקתי במשך 10 שנים ברציפות ובסוף השתכנעתי שאין מצב שהוא נשאר שם דקה.
ואולי סתם כי קלאפטע הייתי, קלאפטע נשארתי

באיזשהו יום אחר בשנה הוא יום השנה לסבא האחר שלי.
׳פפה מרסל׳ בצרפתית. ככה לימדו אותי.
אני לא יודעת עליו הרבה, אבל יודעת שהוא אף פעם לא חשב שאני קלאפטע, אולי כי לא הספקנו להכיר. הוא נפטר כשהייתי כל כך קטנה שאין לי שום זיכרון ממנו, מלבד תמונה אחת שבה הוא מחזיק אותי על ידיו ושהפכה בשבילי לדמותו.

אני יודעת שהוא עשה לי את אבא שלי, שהוא אחראי לעיניים הכחולות של הדוד שהיה לי וכנראה גם לעיניים הכחולות של הבנות שלי, לשם המשפחה המצטלצל שלי, הוא החיבור לרפובליקה קרםדהלהקרם שממנה הוא בא והביא איתו את המשפחה הצרפתית שלי לארץ, (ואיתם גם את זכאותי לדרכון הצרפתי ששנים היתה גאוותי עליו, מי שיישמע) אחרי שחלקים ניכרים מהשושלת נמחקו על האדמה ההיא וזיכו את אבא שלי במינימום 5 שמות פרטיים, כדי שלא נשכח ולא נסלח. הוא מקור המבטא המתנגן בשיחות משפחתיות מילדותי, שהוא מקור החולשה שלי למילים כמו ״קלאפוטי״.

ללא כותרת 2
פפה מרסל וסבא איתמר

אז אחרי סופ״ש דובדבנים ברמת הגולן, שבה סבא שלי הקים קיבוץ בעל כורחו, לכבוד הסבים שלי החלטתי להתחבר לשורשים ולשתף במתכון צרפתי כמו שהאצילות מחייבת –  ולעשות שדרוג מתכונים וחיזוק בהקלות קליקלות– כמו שהצבריות מחייבת ואם למישהו מחבל לימוזין זה גורם לאי נחת – שיחפש אותי בסיבוב, הרי בכל מקרה הם היו מוצאים סיבה להתלונן, האנטישמיים-האלה-יימח-שמם
אבל אני די בטוחה שהסבים שלי דווקא היו יוצאים מבסוטים אש!
לחיי דובדבנים והחיים הטובים.

קלאפוטי אהלה קלאפטע

זמן הכנה 30 דקות גג
וכמו שכתבתי – קלי קלות

תמונה 2-1
קלאפוטי – מתגלגל על הלשון מלטף את החיך

רכיבים
1/2 ק״ג דובדבנים כהים כולל חרצנים
2 כפות סוכר
כף אלכוהול (ברנדי, ליקר דובדבנים, יין מרסלה מה שבא )

3 ביצים + 2 חלמונים
1 כוס חלב
1/2 כוס שמנת מתוקה להקצפה
1/3 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל איכותית
טיפטיפונת מלח

1/3 כוס קמח + כף שטוחה

20 גרם חמאה מומסת

להכנה:
1. לנתק את הדובדבנים מהעוקצים – להשאיר חרצנים
2. לשטוף ולמעוך אותם קלות בכלי רחב
3. לפזר מעליהם 2 כפות סוכר, האלכוהול שבחרתם ומעט מים רותחים
4. להשרות בין 15-30 דקות
5.בקערה להקציף קלות עד הבהרה את כל מרכיבי הבלילה מלבד הקמח והחמאה
6. להוסיף את הקמח בנפה ( גם מסננת פושטית תספיק) ולערבב מעט עד שהקמח נטמע
7.להוסיף בזרזיף את החמאה המומסת בערבוב לבלילה
8. לסנן את נוזל הדובדבנים לתוך הבלילה בערבובון אחרון

9. לפזר את הדובדבנים בתבנית דאווין מרוחה היטב בחמאה
10. לצקת מעליהם את הבלילה ולאפות כ40 דקות בתנור שחומם ל180 מעלות, עד שמזהיב ומתייצב. כדאי לשים מתחת תבנית עם מים

11. להוציא מהתנור, להניח להתקרר מעט לפזר מעט אבקת סוכר מעל.

12. לא לשכוח להגיד לאורחים שהשארתם את החרצנים בדובדבנים!

Bon appétit !

תמונה 4
לפזר סוכר על הדובדבנים ולהשרות. להקציף ידנית את חומרי הבלילה
תמונה 1-1
לפזר את הדובדבנים בתבנית ולצקת את הבלילה
תמונה 3
נו, ככה הצרפתים אומרים שיוצא הכי טוב, כן – עם החרצנים. שרק אף אחד לא ישבור לי שן…