פעם רביעית גלידה

כשתפסה אותי הפאניקה בהריון הרביעי ניסיתי לשנן לעצמי בדיחות סלאש סיפורי סבתא הנחשבים לאמיתות: הרביעי מגדל את עצמו, כל ילד מביא איתו את הכסף שלו, ככל שיש יותר ילדים יש דווקא יותר זמן לעצמך, יעזרו לך ועוד ועוד. עד כמה זה עבד? טוב…

בובה של בובה

כשתפסה אותי הפאניקה בהריון הרביעי ניסיתי לשנן לעצמי בדיחות סלאש סיפורי סבתא הנחשבים לאמיתות: הרביעי מגדל את עצמו, כל ילד מביא איתו את הכסף שלו, ככל שיש יותר ילדים יש דווקא יותר זמן לעצמך, יעזרו לך ועוד ועוד.

אם אתן קוראות שורות אלו תקשיבו לי טוב: אזהרת אגדה אורבנית!
אף ילד לא מגדל את עצמו, עוד לא פגשתי תינוק שמביא איתו כסף בחיתול, וזמן לעצמך יש מהשעה חצות וצפונה, וגם זה בתנאי שעוזרים לך.

אבלחוויית ההורות גם הולכת ומשתבחת.

הרביעית שלי היא לא פחות מעונג צרוף. כמו שהיו אחיותיה לפניה ועוד. כנראה שהנינוחות בהורות חוזרת דווקא מעצימה את ההנאה ולא להיפך.

כבר כמעט שנתיים שאני מתפעלת מכל נשימה, מבע או מילה חדשה שלה.
אולי הבעיה אצלי, אבל אני לא מצליחה לתת לה לגדל את עצמה. יחד עם זאת – אותנו היא דווקא מחנכת יופייופי.

בובה של בובה
בובה של בובה

הנה עשרה דברים שחשבתי, וגיליתי שכדאי שאחשוב שוב:

1. שהפעם אניק גג חצי שנה – אלא אם כן היא ממש תבקש יפה ותמשוך עוד 8 חודשים.

2. שהיא בטח תיגמל מחיתולים כבר בגיל שנה וחצי – היא לא. היא אמנם מדברת על ׳פיפי בשירותים׳ אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד

3. שבפעם הרביעית הרבה יותר קל לחנך – חוץ מאשר כשהיא מעפעפת בריסים הארוכים שמחפים על עיניים תכולות כים.

4. שילד רביעי כמעט לא צריך שום דבר חדש כי כבר יש הכל בבית – לא תופס בפעמים שהיא נועלת לבד את הסנדלים וקוראת ׳יאללה, הוכים לסופר׳.

5. שהפעם משימות גן יוטלו על אבא – פחות מתאים, אלא אם אני רוצה תמונת שבועות עם גרבי כדורגלן מתוחות עד הברך במקום שמלה לבנה.

6. שאין יותר גרוע מלנקות אחרי קוסקוס בארוחת צהריים – יש! קינואה. ואף מילה נוספת בעניין.

7. שרגשות אשם שמורים לאמהות טריות בלבד – או וותיקות עם משפר אפייה, כי כל ציפורן שנגזרה קצת קרוב מדי לאצבע, כל איחור בחזרה מפגישה וכל מחשבה על נסיעה לחופשה בלעדיה מוציאות לי את האוויר מהשמרים.

8. שבכי כבר לא יעבוד עלי – יעבוד. עובד. בעיקר זה בלי הדמעות, ובמיוחד זה עם הדמעה האחת התלויה בזווית העין.

9. שהפעם המיטה שלנו מחוץ לתחום – אז כאן ״כמעט טוב מאוד״, כי היא אמנם ישנה במיטה שלה, אבל אנחנו מטיילים על הקו׳ לבדיקת הנשימה ווידוא הידוק השמיכה

וכמה שמביטים בה יותר...
וכמה שמביטים בה יותר…

כשקיבלנו את החיתולים של פמפרס להתנסות חשבתי לעצמי שמה שמנחה אותי היום בבחירת חיתולים הוא איזה מותג מנהיג מבצע טוב יותר ברשתות ומה יותר טוב מחבילת התנסות?

אז ניגשתי אל הנסיכה לעת החלפה ונתקלתי בעמדה נחרצת : ״זה לא שלי אבבית״ רוצה לומר – על מי את עובדת?!
שתי דקות של שיווק ומיתוג מחדש, שהציגו לה את היצורים הסופרחמודים שמעטרים את החיתולים, החלפה אחת לבובה (שהיא בבחינת ׳מה שטוב בשבילה בטח טוב גם בשבילי׳), ניסיון אחד יצירתי מצידה של ׳בא לי לשים ראש על החיתול׳ שבו גילתה שהוא רך ונעים לה, שיר הטוסיק היבש והשמח (שאולתר והומצא במקום כדי להרוויח זמן לפני שהיא בורחת עם הטוסיק בחוץ) והנה – זה כבר שלה מהבית.

ומה מספר 10 ברשימת מה שלמדתי ממספר 4?
שלא משנה כמה ילדות יש לי , כולן שלי מהבית, ואני מחליטה עליהן ומתעקשת לעשות הכל כדי שיהיה להן הכי טוב שאפשר ולדאוג להן תמיד מטוסיק ועד ראש, לפחות עד לגיל שבו זה עשוי להיחשב כעילה לפניה לרשויות.
גם אם זה לא בדיוק כמו שחשבתי, ככה זה, 4 פעמים אמא, וסופרת