יצאתי לחפש את עצמי

פעם הייתי תופרת לבנות תחפושות בעצמי. הן דווקא התלהבו מזה מאוד כשהיו קטנות, אבל פחות ופחות ככל שגדלו, כי אמנם יש לי אחלה רעיונות, אבל בינינו, אני לא המחט הכי חדה בקופסא…

האמת שאני די אוהבת את פורים. אבל לצד רוח החג, שהיא דווקא סבבה, יש את הבאסה שאני אף פעם לא מוצאת בדיוק את השילוב האידאלי של מקורימשעשע, לא מגוחך ועם נגיעה של סקסי.

פעם הייתי תופרת תחפושות בעצמי. הבנות דווקא מאוד התלהבו מזה כשהיו קטנותאבל פחות ופחות ככל שגדלו, כי אמנם יש לי אחלה רעיונות, אבל בינינו, אני לא המחט הכי חדה בקופסא, וכשהמאמץ תם התחפושת לעצמי מורכבת בדרך כלל משאריות…

אז אם הייתי צריכה להחליט לאיזו אישה ממש בא לי להתחפש, כנראה שהייתי הולכת על אחת שיודעת לתפור.
איך? פשוט. קונה שמלה מהממת ואומרת שתפרתי לבד כמובן.

sewing

שיחה (חצי דמיונית) שהיתה לי עם מוכר תחפושות

אני
:
  ׳שלום, יש תחפושות למבוגרים?׳

המוכר
:
  ׳בטח כפרה, בואי, יש לי בול מה שאת מחפשת, מכרתי כבר עשר כאלה היום.׳

אני
:
  ׳אבל עוד לא אמרתי לך מה אני מחפשת, וחוצמזה למה נראה לך שתתאים לי תחפושת בסיטונות?!׳

המוכר
(מגיש לי חגורת הצלה כתומה):
׳אל תיעלבי, חיים שלי, פשוט אני קולט עלייך בול שזה מתאים׳.

אני
(בעצבים):
  ׳מאיפה החלטת שזה מה שמתאים לי? מה, אמא שלי דיברה איתך? קיטרה שאני עובדת יותר מדי, מבקשת יותר מדי בייביסיטר? אני נראית לך טובעת?!׳

המוכר
(באדישות):
חס וחלילה, מותק. לא מתאים אז לא מתאים, בואי תגידי מה את מחפשת׳.

אני
:
  ׳לא יודעתבא לי השנה משהו קצת אחר, אולי תחפושת עם אמירה, אבל גם קצת משעשעת. אתה מבין?׳

המוכר
:
׳יש לי מירי רגב׳.

אני
(בהסתייגות):
׳לא! זה מקסימום משעשע, וההיא בכל אופן עדיף שתשחרר כמה שפחות אמירותמה עם משהו, ככה, שמשדר שליטה או כוח? כן! כוח זה טוב׳.

המוכר
(בטוח שנפטר ממני בדקה):
׳נו כפרה, אז בואי נעשה אותך שוטרתשליטה וכוח ביחד׳.

אני
:
׳לאמה שוטרת? גם ככה אני כל היום משטרת את הבנות ׳תפסיקו לצעוק, די מכות, את לכאן, ההיא לשם׳. מה דעתך שננסה משהו אינטליגנטי? אולי איזו אישה עם תואר, כזו שסבתא שלה מהזה גאה בה? ״

המוכר
:
׳ נו, עורך-דינית, תגידי עורך-דינית׳.

אני
:
׳לא, לא… עורכת דין חופרת כל היום בדיונים וויכוחים ומשא ומתן, בזה יש לי כבר דוקטורט, לא תואר.
אני יודעת! יש אולי תחפושת של אישה שמבסוטית מהגוף שלה? אתה יודע, נתונים קצת יותר מרשימים׳

המוכר (נדלק): ׳וואלה, יש לי בדיוק בשבילך את הציצי והתחת מגומי, אלה את שמה אותם עלייך יוצאת מפה אורית פוקס בצבע׳.

אני
(בחלחלה):
׳אדוני, לא הבהרתי שאני אמא לילדות?! נראה לך שזה מה שאני רוצה להעביר להן?! ׳

המוכר
(נבהל):
׳חס וחלילה גיברת, רק חשבתי את יודעת, בגלל מה שאת אמרת׳

אני
:
׳ אולי משהו סקסי? אתה יודע, אמא אמא, אבל עוד לא לגמרי לבוידעם׳

המוכר
(בזהירות יתרה):
׳מה שתגידי חיים שלי, רק שבעלך לא יתבאס עלייך לצאת ככה בחוץ׳.

אני
(מיואשת):
׳ עזוב, בוא נלך על פשוט. תחפושת סטנדרטית, נשית, אולי עם קצת טוויסט, לא נמציא את הגלגל השנה׳.

המוכר
:
׳ ליצן?׳

אני
:
׳נראה לך? כל השנה אני מבדרת את הילדות, אז גם בפורים?!׳

המוכר
:
׳גולדה מאיר?׳

אני
:
׳לא!׳

המוכר: ׳מיכל הקטנה?׳

אני
:
׳לאאא!!!!׳

המוכר
:
׳מלאך?׳

אני
:
׳איפה, לבן נורא מתלכלך׳.

המוכר
:
׳ את יודעת מה? כפרה עלייך, יש לי משהו בול בשבילך׳.

אני
(בפליאה):
׳משוט?! משוט?! מה, כאילו רב חובל? אתה גאון! כאילו שאני גם עושה עכשיו רישיון שייט וגם משיטה את הספינה של חיי וזה? יואו, איך קלטת עליי?׳

המוכר
(בטון מתנצל):
׳לא, מה, מאמי… מי אמר רב חובל? לא רב חובל, חיים שלי, קחי משוט וחגורת הצלה, אני רק חשבתי נבחרת שייט׳.

אני
(???):
??????

המוכר
:
׳אמרתי לך, כפרה, מכרתי כבר עשר כאלה היום, למה שבאות פה אמהות מאתמול בלי הפסקה, ואני ישר קולט כולכם באותה סירה. אז יאללה, ׳תקדמו! שיגעתם את ראבי!׳

אני
(בלב):
׳ לא, אין לתאר אותך! ותודה לך פורים שלא תבוא פעמיים בשבוע. השנה אתחפש לאישה שטוב לה בדיוק כמו שהיא!״

girl