כך הפכתי לאם השנה (לסופ״ש אחד לפחות)

או – איך הצלתי את עצמי בעזרת ג׳חנון, מופע האשליות של חזי דין, חוט ומחט ומאסטר שף.

רוב האמהות מרובות הילדים יכלו ללמד את מק׳גייוור שיעור באילתור והישרדות. אבל גם החזקות שבלביאות צריכות לפעמים איזה יום פשוט פשוט, ושמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילנו. השבת האחרונה הייתה לי יום כזה בדיוק.

כבר משישי בערב היה ברור לי שלארוחת הבוקר אני לא אכין אפילו קורנפלקס, ושמסלול הטיול הכי ארוך שאני מוכנה לקחת על עצמי הוא זה שבין חדר השינה לסלון, ורק אם אין ברירהגם חזרה.
אבל תכנון לבד ומציאות לבד, אז עשינו מה שצריך ואפשר בשביל לשרוד.

שלוש המלצות Out of character

  1. יש ערמה של ג׳חנון על הדשא
    את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר שנמוך ממנה (קולינרית) וגבוה ממנה (מכל בחינה אחרת) אי אפשר להגיע.
    בקפיצה קלה לדוכן הג׳חנון המוכן הקרוב לביתנו ארזנו ארוחה מלאה, קיפלנו את כולם במושב האחורי, גייסנו זוג דודים ושבט בני דודים ויצאנו אל הדשא של הפארק המקומי, לפרגן לעצמנו ארוחת בוקר שאף אחד לא טרח בשבילה בערב שבת, ובכל זאת כולם יצאו ממנה שבעים ומרוצים, בעיקר כי לא נותר אף כלי לשטוף או ריח של ביצים בבית.
  2. אשליה של נורמליות
    לא קל להיות הבנות שלי. אני אמא לא מתחנפת, לא מתמסרת לטרנדים, לא מאשרת הערצה של כוכבי ילדים, לא נכנעת למסחטת אוספי הפיצ׳יפקעס וה״כולם״, וגם לא למופעי הילדים שלטעמי גונבים את דעתם בתפאורה נוצצת והבטחה שלא יצטרכו להתאמץ כדי להבין את התוכן.
    אם כבר אני צריכה להגיע איתן למעמד התור הצפוף והישיבה לצד זרים בהופעה, זה יהיה כדי להקשיב ליהונתן גפן או מחווה לביטלס.
    לכן כשחברה הציעה לי כרטיסים למופע האשליות של חזי דין לקח לי רגע להסכים
    , אבל היות שכאמור הסופ״ש היה חייב להיות נטול מאמץ ומחשבה, החלטתי לקחת את עצמי עם שתי הסנדוויצ׳יות למיקסינמה (אולם קונספט מדליק של עולם המיקמק, כסאות מוגבהים שלא צריך לשבת בהם על הברכיים… שזה לבדו ׳העיף׳ את הבנות…), ויהיה מה שיהיה.

    זו אולי ההמלצה הכי לא אופיינית לי
    , אבל אני חייבת להודות שטעיתי בו, בחזי דין. אולי בגלל שלא מצאתי אף תמונה יח״צנית שעושה חסד עם הכבוד והפשטות שבהם הוא מתקשר עם ילדים.
    בעוד שציפיתי להוהא של נצנצים, מוסיקה רועשת ודרמה מוגזמת, קיבלנו בחור פשוט ונעים, שמדבר לילדים בגובה העיניים, לא מספר להורים בדיחות נמוכות מעל הראש שלהם ובכל זאת מצליח לשעשע ולהשאיר את כל הנוכחים באולם בהשתאות שלובה בחצי חיוך לאורך השעה שחלקנו איתו.
    אני חייבת להגיד שלרגע הרגשתי כמו אמא נורמלית, כזו שיכולה להגיד ״הלכתי בשביל הילדות, אבל גם אני נהניתי״, וזה לא קורה הרבה.
    מה שהכי ״עשה לי את זה״ זו כנראה העובדה שהמופע הצליח לעורר סקרנות והתלהבות אצל ילדים בני 7-13 בלי פירוטכניקה, גאדג׳טים או חיבור למסך. ריכוז נטו בבמה ובאיש שעליה, שחיבר בין היושבים באולם בעזרת להטוטים אינטליגנטיים ומנה לא מבוטלת של חן.

    מה שהכי עשה להן את זה היה שגילו שגם מוטבע על הכרטיס קוד למיקמק עם משימה ופריטי בונוס וירטואליים ושהן יוכלו להמשיך לשחק ולעשות קסמים באתר מיקמק גם בבית, החוויה כולה עלתה לדרגת חוויה קוסמית.
    ביציאה זכיתי לחיבוקים וחיוכים מאוזן לאוזן מהבנות שלי
    , וזה שווה הכל.
    בקיצור, לשבת כזו שחייבים להעביר בטוב, זו אפשרות ממש מתאימה לילדים בטווח הגילאים הזה, וגם להורים שצריכים למתוח קצת את שריר הסקפטיות.

  3. חמים ונעים
    כשחזרנו מההופעה פנינו לתכנון ששוכב במגירה כבר כמה שבועות.
    כשהתחיל החורף חיפשתי כריות חימום יפות לבנות. משלא מצאתי, הצטיידתי בכמה קילוגרמים של כוסמת, שני סוגי בד פליז נעימים, חיתולי טטרה של הקטנה, חוט ומחטים.
    התוצרת עוד לא הגיעה לקו הגמר, אבל בכמה שעות של תפירה ידנית הצלחנו להתנתק מהמסכים והאפליקציות, לשתף פעולה, לעודד את אחת את השנייה, להחמיא, להציע רעיונות לשיפור ואפילו להשתמש בדחיית סיפוקים כי זו לא עבודה לערב אחד. בסוף, מובטח, יהיו כריות חמות מעשה ידיהן להתפאר!

והמלצה אחת ממש אופיינית

כשכל זה נגמר תיקתקנו את המקלחות, ארזנו את כולן בפיג׳מות, התלבשתי, התאפרתי השארתי כולם מאחורי לצפות במאסטר שף ויצאתי לבד עם חברה טובה לחגוג את יומולדתנו על סטייק ממש משובח.

הרבה מאוד תוכן לסופ״ש אחד שחשבתי שאין לי כוח לעשות בו כלום


אם צפויה לכם שבת כזו בקרוב, הנה תאריכי המופעים הקרובים:
מיקסינמה חיפה – יום שבת, 18.1.2014, בשעה 11:00
מיקסינמה באר שבע – יום שבת, 25.1.2014, בשעה 12:00