עצמאית בשטח – בצעדים קטנטנים

ענבל ברק היא אמא של מור ושל פז, אבל היום היא גם אמא של עסק מצליח בשם ספרטף, ואמא רוחנית של הרבה מאוד אמהות של ילדים אחרים, שלהם עזרה בליווי התפתחותי ובסדנאות המקסימות שהיא פיתחה ומעבירה.

גילוי נאות1: את ענבל הכרתי בתיכון, כשעוד היתה ענבל מור, היא היתה הבלונדינית כחולת העיניים השקטה והחכמה. לא הטייפ קאסט.

גילוי נאות 2: למרות היכרותנו מנעורינו, מעולם לא היינו חברות או בקשר בעבר. למדתי על ההסבה שענבל עשתה דרך הפייסבוק כשעלה אצלי הצורך בליווי לנלי, בתי הרביעית, שמרוב גמישות התקשתה לזחול וללכת. חברה הפנתה אותי אליה, ואני מאוד שמחה להציג אותה כ׳עצמאית בשטח׳ הראשונה שלי, בליווי המלצה חמה וגאוות יחידה.

את חייה המקצועיים ענבל ברק התחילה כאדריכלית.
היא סיימה בהצטיינות את לימודיה בפקולטה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב,
אבל היא מספרת שממש מתחילת הדרך, עוד מהשנה השלישית (מתוך 5) ללימודים כבר הרגישה שהיא לא נמצאת ב״מקום הנכון״. לכן בסיום הלימודים במקום לנסות להתקבל למשרד אדריכלים ולעבור את הסטאז׳, פנתה לעבודה בחברה קבלנית, שם התפתחה כאדריכלית מוערכת מאוד, צברה ניסיון וזכתה לקרדיט רב. אך גם בעבודה הצלחתה לוותה כל הזמן בלבטים ורגשות מעורבים בקשר לעיסוקה ולהגשמתה את עצמה ואת חלומותיה.

אז איך הפכת לעצמאית בעצם?

״במהלך השנתיים הראשונות לעבודה ילדתי את ביתי הבכורה, מור. מאילוצים טכניים, כלכליים וכדומה, חזרתי לעבודה לאחר 4 חודשים. באותו שלב הרגשתי ש״הגעתי לנחלה״ יש לי משפחה, בית, עבודה טובה, תנאים, משרד יפה. כאילו כל מה שאפשר לרצות. אבל לאחר כמה חודשים שבהם שילבתי בין העבודה לאמהות התחלתי להרגיש לא טוב. פיזית. עבדתי קשה מאוד כדי להוכיח את עצמי, כדי שההערכה לא תרד, כדי להצליח, אבל הרגשתי כל הזמן לא טוב.״

לאחר תקופה די ממושכת ענבל התפנתה לגשת לרופאה, ואז אובחנה אצלה מחלת הנשיקה. בהוראת הרופאה רותקה למיטה לתקופת מנוחה ממושכת, תקופה שהיא מגדירה כ׳מתנה׳.

״זכיתי בזמן שבו הייתי אמורה רק לנוח, לשכב ולחשוב מחשבות. וכל הזמן כיוונתי את עצמי לחשובמה עושה לי טוב, מה רציתי לעשות כשהייתי ילדה, ממה הכי נהניתי, למה הייתי מחוברת. ניסיתי לחזור למקום התמים, הפשוט, להתנתק מהטייטל, מההיבטים הטכניים, מהיוקרה, ולחזור למה שאני באמת אוהבת. וגיליתי שהתשוקה שלי היא להדרכה, ללמד, לגוף.
נזכרתי גם שבתקופת הלימודים שודרה הפינה של שי זילברבוש בתכנית הבוקר של רבקה מיכאלי, שבה הציג תרגילים בשיטת צעד ראשון עם תינוקות.כל פעם שנתקלתי בפינה הזו היא פשוט גרמה לי לעצור את הלימודים ולהתמגנט למסך לכל אורכה.
כשהתחלתי להחלים נסעתי יום אחד למכללת ״צעד ראשון״, שאלתי שאלות ולקחתי פרוספקטים וכשחזרתי הביתה מצאתי את איתי (בעלי), הגשתי לו את הברושורים ואמרתי לו שזה מה שאני רוצה לעשות. הוא פשוט אמר ׳אז תעשי׳. ״

ואיך הגיבה הסביבה הקרובה? בכל זאת היית הבת האדריכלית שלהם, גאווה לא קטנה

״אני ממש זוכרת את הרגע שישבתי בסלון של ההורים שלי כשבאתי לספר להם.
אמא שלי קיבלה את זה בצורה טובה, עם קצת דאגה לעתיד. אבא שלי לא אמר, אבל אני יודעת שהיה לו קשה. הסברתי להם שהדבר היחיד שאני אוהבת בלהיות אדריכלית זה להגיד שאני אדריכלית.
בסביבה הרחבה יותר – מי שהכיר אותי ישר אמר שזה בדיוק בשבילי, ומי שלא חשב שזו פאזה שאני עוברת ויעבור לי.
הבוס הישיר שלי למשל, אמר מיד שהוא ידע שאעזוב כשאחזור מחופשת המחלה, בעוד שהבוס הגדול יותר ניסה לגרום לי לסגת באמירות מסוג ׳את לא תתפרנסי, לא תצליחי׳ וכדומה.
אבל לא נשברתי מזה. כדי להתמקד בלימודים עזבתי הכל, ויתרתי על האגו, הלכתי לעבוד בשירות לקוחות מתוך נכונות להקריב הכל, כולל צימצומים בבית, אבל עם כל הקושי זו הייתה תקופה מופלאה.״
גם את לימודיה במכללת צעד ראשון סיימה ענבל בהצטיינות, ומיד בסיומם גויסה לצוות המכללה, שם הדריכה וליוותה קבוצות.
לאחר הלימודים עסקה במקביל בכל דבר שנוגע לתחוםמהעבודה במכללה, דרך חוגים בגנים ועד פעילויות בקניונים לילדים.

״רציתי להגיע לכל מקום. שכולם יכירו אותי, להיחשף בפני כמה שיותר הורים ולבנות את השם שלי. החזון שלי היה לפתוח מרכז לליווי התפתחותי ופעילות איכותית לתינוקות והורים בכפר סבא. כי היו מקומות, אבל לא היה אף מקום שנתן מענה ממש איכותי ומקצועי לצורך של הורים ותינוקות.״
לאחר תקופה קצרה ענבל פנתה לרונית, בעלת מועדון הכושר ׳ספרטא׳ הותיק בכפר סבא, והציגה לה פתרון לפלח השוק היחיד שאליו המועדון עדיין לא פנה – גילאי 0 עד 3 שנים.
תחת החסות של המועדון פתחה ענבל את ׳ספרטף׳, שהוא היום המקום המוביל באזור במקצועיותו, בחדשנות, בגישה ובשיטה לליווי התפתחותי לתינוקות וילדים בגילאים הרכים.

איך את משלבת אמהות ועבודה כעצמאית?

״זו התמודדות יומיומית, במיוחד בעולם הטכנולוגי שלנו.. אני כל היום מקבלת סמסים והודעות ונשארת זמינה ללקוחות שלי, אבל בפועל אני עובדת רק פעמיים בשבוע אחר הצהריים, ולמעשה רוב העבודה בבקרים.
הבקרים שלי היום הרבה יותר גמישים ופנויים, יש לי זמן להתארגנות ולארוחת בוקר עם הילדים, להביא אותם לגן ולביה״ס.
אני משתדלת לפנות להם את הזמן ולהתנתק מעבודה אחה״צ, אני עוד עובדת על עצמי בעניין הזה של להיות לגמרי איתם, אך בכל זאת יש פעמים שבהם צריכה לגשת לחדר לשיחת טלפון והם מבינים את זה. ובכלל, עכשיו שהם גדולים יותר ומבינים הם גם מאוד מתגאים במה שאמא עושה, מעבירה גם פעילות בגן וכו׳ ״.

מהם הקשיים שלך בעצמאות?

״הכי קשה לי עם השיווק והפרסום. זה מקום מאוד רחוק ממני מבחינת האישיות שלי. אני משפרת ומשכללת את המקצועיות כל הזמן, אבל מאוד קשה לי להעיד על עצמי

מהם רגעי האושר?

כל הצלחה, קטנה כגדולה, של ילד שהתקדם, סרטונים של ילדים שעושים מה שעוד לא עשו, הודעות כתובות מאמהות שמעידות שבעקבות מה שלמדו ממני ישנו טוב יותר, תמונות של ילדים שפתאום זוחלים, תינוקות שמצליחים להרים את הראש. העובדה שאמרתי משפט ושיפרתי לאיזושהי אמא את כל היום. אלה סיפוקים אדירים שאני מקבלת על בסיס יומיומי. ומעל הכל – כל לילה אני חושבת לעצמי: תיזכרי איפה היית לפני חמש שנים״

תכניות לעתיד:

״את החלום של הקמת ותפעול המרכז שלי הגשמתי. הצעד הבא יהיה להפוך לסוג של אוטוריטה בתחום של התפתחות תינוקות ופעוטות. להמשיך עם הרצאות וסדנאות, לקבל יותר הכרה, להפוך את המרכז לגדול יותר, אפילו להכשיר צוותי הדרכה וליווי שיעזרו לי להרחיב את הפעילות. בהקשר הזה אני באמת מגיעה עכשיו ליותר תכניות, ומקומות שמאפשרים חשיפה. למשל ביום רביעי הקרוב אתארח ב״מאמאלנד״ של עדן הראל בערוץ 24״.

הטיפ שלי לאמהות ששוקלות להפוך לעצמאיות:

" קודם כל דרוש אומץ. אבל אני תמיד אומרת ׳אם אין אני לי מי לי׳ – רק את יודעת מה טוב עבורך. את צריכה רגע לעצור, לקלף שכבות, לסמוך על עצמך, ולהחליט רק על סמך מה שטוב לך. בסוף זה השיקול המכריע״.