אמא מעצבת

הדברים שאני יודעת כאמא הם דברים שאי אפשר ללמוד בשום בית-ספר לעיצוב. אלה בדיוק הדברים שהופכים אותי למעצבת טובה הרבה יותר.

חופש גדול ארוך מדי!

הסטודיו שלי נמצא בבית וזה ללא ספק אתגר מיוחד בחופש . הגבול הדק הזה בין העבודה לבין הבית, שהיה לעיתים דק מדי כשהילדים היו קטנים יותר, נראה  תפור בדיוק למידותי ככל שהם גדלים ואני גדלה מקצועית. אבל בחופש הגדול הילדים בעצם פולשים אל מקום העבודה שלי, ולעזרתי עומדות רק יכולת הריכוז המופלאה שלי ,והיכולת שסיגלתי לי במהלך שנותי כאמא להבדיל בין סתם נדנודים לכאלה שדורשים תגובה של ממש.

הסטודיו שלי
הסטודיו שלי

035

באחד מימי החופש לפני כמה שנים ,תוך כדי תנועה בלתי פוסקת , לאחר אריזה של משהו כמו אלף תיקים לבריכה/ ים/ טיול והכנת מאות אלפי ארוחות מזינות (וגם קצת פחות מזינות) , הגעתי לאבחנה הבלתי נמנעת- מעצבת פנים שהיא גם אמא זה השילוב המושלם! זה פשוט כי אנחנו יודעות איך הדברים עובדים באמת , איך מתנהל כל הדבר הזה שנקרא בית על כל הדקויות שלו, ובעיקר יודעות בדיוק כמה באלגן, כביסה ולכלוך כל העסק הזה מייצר.  אני יודעת, יש גברים שלוקחים חלק פעיל במשימות גידול הילדים ותחזוקת הבית. ויש אפילו לא מעט שבחרו להיות עקרי בית. אבל העובדה היא שברוב המקרים "המנהלות" של הבית הן הנשים, האמהות. זה מתיש, זה מטורף , זה מרגיש לפעמים על סף הבלתי אפשרי , אבל גיליתי שזה גם תחום התמחות בעיצוב פנים.

הרי עיצוב פנים הוא לא רק להפוך את הדברים ליפים יותר. אלה גם למצוא פתרונות חכמים ופונקציונליים להתנהלות היומיומית שלנו כאנשים. לכן בתכנון שלי אני תמיד מתייחסת לסדר היום של בני הבית, התפקודים של החלקים השונים בו במהלך היום והשבוע, ההרגלים של בני הבית, הצרכים שלהם. ואני מדברת על הפרטים הקטנים ביותר, האישיים, האינטימיים לעיתים . בתכנון השאיפה שלי היא ליצור מקום שישרת את מי שנמצא בו צורה נכונה ומדוייקת ,ליצור מקום שהזרימה היומיומית של החיים בו רציפה ונינוחה. במפגש שלי עם המשפחות שאני עובדת איתן , לרוב זאת האשה שמרגישה ויודעת מה הנקודות שלא עובדות בבית , מה צריך להיות אחרת , איך הבית יתנהל בצורה טובה יותר. כמעט תמיד יש את הרגע בו המבטים שלנו מצטלבים ואני רואה שם בעיניים של הלקוחה את המשפט : " תודה לאל, סוף סוף מישהי שבאמת מבינה אותי ".

למשל, בימים אלה אני מתכננת מחדש בית עבור משפחה מקסימה שמורכבת מזוג הורים ו- 4 ילדים . הבית תוכנן ע"י אדריכל לפני למעלה מעשור כשהמשפחה הייתה קטנה ובתחילת דרכה. אין ספק שהאדריכל לא לקח בחשבון את האפשרות שהמשפחה אולי תגדל עם השנים. אבל גרוע מזה , אין בבית הזה חדר שירות!!! אין אפילו פינה קטנה שמיועדת  למכונת כביסה ולמייבש, לגיהוץ ,לאחסון של כלי וחומרי ניקוי.      בסיסי נכון? הגבר החביב, הלקוח שלי, שלא לוקח שום חלק בתחזוקת הבית, הציע בנדיבות רבה שכל הפונקציות האלה ימוקמו במרתף הבית. יש לציין שהוא כולל ארבעה מפלסים. המחשבה על הלקוחה המקסימה שלי עולה ויורדת 700 פעם ביום במדרגות כשהיא נושאת ערמות כביסה הייתה בלתי נסבלת בעיניי. שיניתי מערך של קומה שלמה על מנת להכניס לשם חדר שירות מרווח ,פונקציונלי ונוח, עם גישה נוחה לכל בני הבית.

הרבה שאלות עולות  גם סביב בחירה של חומרים בעיצוב הבית. עוד לפני ההתייחסות לפן האסטתי , הבקשה של רוב הנשים שאני עובדת איתן היא לחומרים קלים לתחזוקה וניקוי וכאלה ש"לא רואים עליהם כל כתם ". זה מדהים איך אמא מיד מזהה על איזה אריח לאמבט תהיה הצטברות אבנית מטורפת ומעדיפות לרוב אריחים עם מרקם חלק ואחיד. ואני גם חייבת לציין שכל נושא החיפוי בפסיפס לא עובר אצל נשים שלא מעסיקות עוזרת צמודה , כלומר רוב הנשים.

גם בתחום הטקסטיל המצב לא פשוט. למרות המצאת המאה- מגבונים לחים, המצאה שלכל הדעות (הלא אקולוגיות) ראויה לפרס נובל לפחות, אנחנו יודעות בדיוק איזה אסונות מתרחשים בקרבת שטיחים ופרטי ריהוט מרופדים על בסיס יומיומי. כל אמא רוצה לדעת , או לפחות לקוות, שאחרי התפרצות שוקו ,פרורי במבה וארטיק דובדבן על ספת הסלון , היא תוכל במחי מגבון לארח גם אנשים מבוגרים בבית , ללא זכר לאסון הטבע שהתרחש.

לכן כאמא מעצבת אל אמא , אני פוסלת דברים שנראים אולי נפלא , אבל ממש לא עובדים בבתים עם ילדים. ברשימה השחורה: שטיחי שאגי – אלה השעירים והרכים (תנסו לנקות אותם משאריות בוץ), מטבחים שעשויים מכל חומר אחר מלבד פורמייקה – כי רק פורמייקה עומדת במרוצי אופניים ברחבי המטבח, ומקלחונים שקופים- כי אף אמא לא רוצה שהאשה הראשונה שהבן שלה רואה בעירום תהיה היא, ואני לא מתחילה בכלל לדבר על כתמי האבנית על הזכוכית.

ולנקודה הכי כואבת- אחסון – אף פעם אין מספיק ממנו , אבל אין חשוב ממנו. וזאת למרות שרוב בני הבית שלי רואים ברצפה מקום אחסון לגיטימי לרוב החפצים  שלהם ,לרבות מזון. אבל תכנון נכון של אחסון הופך את כל ההתנהלות היומיומית לנוחה ופשוטה יותר. אני מקדישה מחשבה רבה לצרכי האחסון של הלקוחות שלי ולגישה הנוחה שלהם לפריטים המאוחסנים. אין אמא שלא תסכים שמדובר בדיני נפשות ממש בנקודות קריטיות של היום . במיוחד בערב, כשכל מה שאת רוצה זה להכניס את כל הבלאגן לתוך ארון אחד גדול מאוד ופשוט ללכת לישון. איזה מזל שאני מכירה נגרים ממש טובים שיכולים לבנות ארון באיזה גודל שארצה.