הבלוג של ענבל סמט

חופרת עם רישיון

בסדר אלפביתי: אמא גאה מאוד, ארכיאולוגית, חופרת (אמיתי. באדמה), חוקרת, כותבת, מוחקת, מתרגמת, עורכת לשון (שלא מצייתת לכל כללי האקדמיה), פובליציסטית לעת מצוא, פעילה פוליטית/חברתית, קוראת, תרה תמיד אחרי הדבר הבא שיתווסף לרשימה.

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מאפריל 2016

במסגרת עסקת טיעון קיבל אופק בוכריס “אחריות מלאה” על בעילה אסורה, ללא התנצלות וללא עונש ראוי. “רוח המפקד” פסקה מלנשב. המונח “אחריות פיקודית” התרוקן מתוכן.

02/12/2016

אופק בוכריס זכה בעסקת טיעון שבמסגרתה פרסם מכתב שבו הוא “מקבל אחריות מלאה” על בעילה אסורה. בוכריס לא יקבל עונש מאסר. הוא ישתחרר מצה”ל בדרגת אלוף משנה. הרשת הוצפה גל נוסטלגי. חברי פייסבוק מגוללים סיפורים מימי הצבא על איבודי חוגר, הירדמויות בשמירה ושיער פזור שזיכו אותם בשעות ביציאה, תורנויות מטבח וסגירת שבתות בבסיס.

אופק בוכריס (צילום: דובר צה"ל)

אופק בוכריס (צילום: דובר צה”ל)

לי אין סיפורים על עונשים בצבא. סיימתי את התיכון קצת לפני גיל שבע-עשרה ולא ממש התחשק לי לחכות שנה פלוס עד לגיוס, אז התנדבתי למשך שנתיים בשירות לאומי. הורי נשמו לרווחה. אמי, אישה מבריקה לכל הדעות, התברכה גם ביופי עוצר נשימה. היא זכרה היטב את ראיון הקבלה שנערך לה לתפקיד פקידותי נחשק בלשכתו של רב סרן פלוני. היא ישבה על ספסל מחוץ ללשכתו של הרב סרן עם שתי חיילות נוספות, בשר טרי היישר מבסיס הטירונות וחיכתה. המפקד הגיע, סקר את הסחורה מכף רגל ועד ראש, הצביע על אמי מבלי שהחליף עם החיילות מילה ואמר: “את זאת.”

אבי שירת בחיל האוויר שעל בסיס הדגל שלו, תל נוף, אמר עזר וייצמן שאם היו שמים עליו גג הוא היה בית הזונות הגדול ביותר במזרח התיכון.

 בעקבות  ניסיונם האישי במערכת חששו ההורים העבריים אך הסקפטיים שלי שאם אתגייס גורלי לא בהכרח יופקד בידיהם של האנשים הראויים.

בכל אופן, אין לי סיפורים מהצבא, אבל יש לי דווקא סיפור מתנועת הנוער שבה הייתי חברה במשך דקה וחצי, כשעדיין שקלתי בחיוב קונפורמיזם חברתי. הייתי תלמידה בכיתה ז’ ואני וחברי היינו אמורים לצאת למסע של כמה ימים עם התנועה. הגענו לנקודת האיסוף בשש וחצי בבוקר, כי האוטובוסים היו אמורים לצאת לדרך בשעה שבע בדיוק(!). בשעה עשר חלפה אמי על פני נקודת האיסוף וראתה שכולנו עדיין שם. היא שאלה את המדריכה למה לא יצאנו, והמדריכה השיבה שחסרים שני הורים מלווים. אמא שלי שאלה מה יקרה אם לא יצליחו להשיג הורים מלווים והמדריכה אמרה, “אל תדאגי. אם לא יהיו הורים מלווים, זה על אחריותי.” “על אחריותך?” שאלה אמי. “מה זה אומר ‘על אחריותך? איך בדיוק האחריות הזאת תעזור אם יקרה משהו לבת שלי?” היא לקחה אותי משם לקול מחאותיי הרפות והבטיחה לי שיום אחד אבין שעשתה את מה שהייתה חייבת לעשות כאם אחראית. והבנתי. מזמן הבנתי. כאמא לשתי בנות לא הייתי נוהגת אחרת.

אז אין לי סיפורים על ריתוקים שחטפתי בצבא, אבל יש לי סיפור על אנשים שאין להם מושג מה המשמעות של לקיחת אחריות ואינם מבינים שלקיחת אחריות היא עניין מעשי מאוד: זה מתחיל בכך שמראש משתדלים לנהוג באופן ראוי שאינו מסכן את זולתך וסביבתך ואינו פוגע בהם. זה ממשיך בכך שאם בכל זאת פישלת – אתה מתנצל, מפצה את מי שפגעת בו ונושא במלוא האחריות בעונש המגיע לך. “לקיחת אחריות מלאה” המודפסת בלאקוניות, בפונט אריאל שחור על גבי עמוד צח, רגע לפני שאתה יוצא לחופשת השחרור עם פנסיה יפה, היא עניין חסר משמעות. מס שפתיים מופחת. יריקה בפנים. נאד ברוח. אופק בוכריס הודה בבעילה אסורה בצעד משפטי מחושב שמטרתו הימנעות מישיבה אפשרית בכלא. בין הודאה לבין לקיחת אחריות אין דבר וחצי דבר. המכתב היבשושי שהפריח אל חלל האוויר – מכתב שאפילו אינו ממוען למושא פגיעתו – הוא הוכחה עצובה לכך שגם אם היה בוכריס איש מקצוע מעולה, וגם אם ידע לדאוג לגורלם הפיזי של חייליו בשטח, משהו אבד לו בדרך. הוא שכח ש”אחריות פיקודית”, אבן יסוד בדוקטרינה של צה”ל מיום הקמתו, אינה יכולה להתקיים ללא אחריות מוסרית. ואחריות מוסרית היא לא משהו שאתה “מקבל” במסגרת עסקת טיעון. אחריות מוסרית היא משהו שאתה לוקח.

עוד מהבלוג של ענבל סמט

תצוגה מקדימה

להנצחה יש מחיר

בשבועות האחרונים ניסתה משפחתו של רחבעם זאבי לעצור את פרסום תחקירו של עמרי אסנהיים על מעלליו, בין היתר בטענה שהזכות לשם טוב גוברת על חופש הביטוי,...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

שַׁלַּח אֶת אֲחוֹתִי!

את חג החירות הזה מבלה אישה נוספת כבולה בעבותות חברתיים והלכתיים. בשבוע שעבר נודע כי סרבן הגט עודד גז נעלם. ללא הגט, תיוותר אשתו עגונה. היא לא תוכל להינשא שנית כדת משה וישראל ולא תוכל להביא לעולם ילדים נוספים שלא ייחשבו...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה