הבלוג של ענבל סמט

חופרת עם רישיון

בסדר אלפביתי: אמא גאה מאוד, ארכיאולוגית, חופרת (אמיתי. באדמה), חוקרת, כותבת, מוחקת, מתרגמת, עורכת לשון (שלא מצייתת לכל כללי האקדמיה), פובליציסטית לעת מצוא, פעילה פוליטית/חברתית, קוראת, תרה תמיד אחרי הדבר הבא שיתווסף לרשימה.

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מאפריל 2016

הדרך המקורית שבה בחרו בצרפת להגן על נשים מפני דיכוי היא הדרתן מהמרחב הציבורי או, לחילופין, הפשטתן. תחי המהפכה! יחי הליברליזם!

25/08/2016

אילו שוטרים חמושים היו מסתובבים בחופי תל אביב ומאלצים נשים חרדיות מבני ברק או נשים מוסלמיות מיפו להתפשט, הייתה קמה זעקה גדולה ואדירה מצד ארגוני השמאל, ארגוני הימין, ארגוני זכויות האדם, הארגונים הדמוקרטיים, ארגוני הנשים והמרכזים לתמיכה בנפגעות אונס. היינו זוכים לגינויים מקיר לקיר באו”ם. היו מאשימים אותנו בגזענות. היו מאשימים אותנו במיזוגיניה. ארגון ה-BDS היה מחריף את צעדיו. בעיתונים – משמאל, מימין וממרכז – היו עורכים השוואות בינינו לבין לגרמניה של שנות ה-30 ומדברים על תהליכים מסוכנים. ובצדק רב. אבל בעיני ישראלים רבים, מה שאסור לשור מותר ליופיטר. טוב, ככה זה כשאתה אל הצדק.

במקרה הזה, יופיטר הוא צרפת. החוק הצרפתי האוסר על לבישת בורקה בציבור הורחב. בחמש-עשרה עיירות אשר לחופי הריביירה הצרפתית נאסרה לבישת בורקיני בחוף. בהוראת ראש עיריית ניס, עיר הקיט הצרפתית, פשטו שוטרים חמושים על חופי הזהב, אילצו אישה לבושה להסיר חלק מבגדיה וקנסו אותה. פרשנותו הייחודית של ראש העיר חושפת את הליברליזם (לכאורה) הצרפתי במערומיו. בניסיון לחשוף טפח לא לה, חושפת מערכת האכיפה של ניס גם את פניה המכוערים של החילוניות החשוכה, שונאת הזרים, הרעה, המסוכנת שאינה מבדילה בין מדכא למדוכא.

מומחים לתרבות צרפת יסבירו שהבורקה היא סממן דתי. ושצרפת החילונית אסרה על היבדלות באמצעות סממנים דתיים (בשם הפלורליזם, כנראה). אבל בצרפת לא באמת חוששים מסממנים דתיים. ראשית, אותה אישה שתועדה כלל לא לבשה בורקה או בורקיני. היא לבשה בגדים ארוכי שרוול. שנית, אם אכן היו אוכפים בצרפת חוקים האוסרים על הצגת סממנים דתיים, היינו רואים שוטרים חמושים עוצרים גברים מוסלמים ברחוב ומאלצים אותם לקצץ את זקניהם. על מדרגות הסאקר קר בפריז היינו נתקלים במחזות קורעי לב, עת היו הנזירות הבנדיקטיניות מופשטות מגלימותיהן בעודן זועקות אל ישו שיושיען.

 

אישה נאלצת להתפשט על החוף (צילום מסך מיוטיוב)

מצדדים אחרים בהטרדה המינית שאליה נחשפנו, בשם ערכי החילוניות הנאורה, טוענים שמדובר בצעד שמטרתו לגאול את הנשים המדוכאות מהגברים. כמה אצילי. המהלך הלוגי מדהים במורכבותו – כדי לעצור את הדיכוי של האישה המוסלמית, שנאלצת להתכסות בגלל הממסד הפטריארכלי הדתי השולט בחייה, אנחנו נאלץ אותה להתפשט! הבא נעצור את הדיכוי על ידי הענשת המדוכא והשפלתו. גאונות לשמה. אילו הייתה ממשלת צרפת חסה באמת על אותן נשים מדוכאות, היא הייתה פועלת נגד מדכאיהן לפחות באותו עוז שבו היא פועלת נגד נשים בבורקיני. אם הייתה פועלת כך, הייתה זאת, באמת ובתמים, אצילות ומלחמת חופש אמיצה. צעדים אפשריים הם החמרת ענישה של גברים אלימים (כי דיכוי נשים לא מתחיל ולא נגמר בלבוש), סגירת מסגדים שבהם הטפה לדיכוי נשים, הוצאה מחוץ לחוק של ספרות דתית שמעודדת את הדיכוי (יש כזאת. היא נוראית), עיכוב יציאה מצרפת לאפריקה של בנות צעירות שאבותיהן מלים אותן בכפייה, וכן הלאה. אבל לצעדים נגד הגברים התוקפניים יהיה מחיר דמים כבד. צרפת מודעות לזה. קל יותר לגרש נשים מוסלמיות מחופי הריביירה אל בתיהן, במפגני ראווה כוחניים. החוק הצרפתי לא ישחרר נשים מכבליהן, הוא ידיר אותן מהמרחב הציבורי וייאלץ אותן להסתגר בבתיהן – אותם בתים מדכאים שמהן, לכאורה, מבקשים לגאול אותן.

כל זה עוד לפני שדיברנו על הנחת היסוד על פיה כל אישה שמתלבשת בצניעות רבה היא בהכרח אישה מדוכאת. יש לא מעט קונבנציות חברתיות שתחילתן בדיכוי וסופן באימוץ סטנדרטים. זוהי דרכו של עולם. נכון, זאת לא דרך מוצלחת במיוחד, אבל כל עוד לא נוטלים מנשים את הזכות להדס על עקבים על רגליים מגולחות למשעי, ולחילופין, כל עוד חוקי הבורקה אינם מוחלים על נזירות כסויות גוף וראש, אי אפשר לקבל את הטענה שכל לבוש צנוע הוא תוצר ישיר של דיכוי. למעשה, יש להניח שדווקא אותן נשים מוסלמיות שמגיעות אל חוף הים בגפן, הן המדוכאות פחות בקרב אחיותיהן מוסלמיות.

לאלה מחברי שמגנים עכשיו על צרפת ועל מהלכיה בתואנה שזוהי הדרך להילחם בפונדמנטליזם הדתי ובחושך, שדרך השפלת נשים מוסלמיות יצליחו לשנות את פניה החברתיים של צרפת, ואולי של אירופה, אל תדמו בנפשכם שאתם מסייעים ללוחמי החופש. אתם נותנים גושפנקא לביזוי נשים ולשנאת זרים בשם ערכים חילוניים נאורים לכאורה. אם יש דרך להילחם בדת פונדמנטליסטית – היא תתחיל במלחמה עיקשת בגברים המדכאים ולא בהשפלת הנשים המדוכאות ובהדרתן.

שוטרים חמושים שדורשים מאישה לבושה להתערטל בפומבי לעולם לא יהיו לוחמי חופש. במדינות מתוקנות מתייחסים להתנהגות כזאת כאל תקיפה מינית חמורה – צעד ראשון בדרך לאונס. לא משנה איזה שמות מכובסים יתנו לזה. לא משנה בשם איזה ערכים נעלים יתרצו את המעשה.

הבהרה לאנשי מדעי המדינה ולפוליטיקאים שבינכם: כן, ידוע לי שצרפת אינה באמת ליברלית מזה שנים. היא מדינה שהולכת ומקצינה בסקולריזם שלה, שהיא דת בפני עצמה. עם זאת, בזכות אותה מהפכה מפורסמת, ובזכות מהלך מיתוגי מבריק (Liberté, égalité, fraternité) הצליחה צרפת למצב את עצמה כערש החירות.  השימוש שאני עושה במילה “ליברליזם” בפוסט הזה הוא שימוש ציני. יש הטועים לחשוב שחילוניות היא בהכרח ליברליזם. היא לא תמיד כזאת.

עוד מהבלוג של ענבל סמט

תצוגה מקדימה

להנצחה יש מחיר

בשבועות האחרונים ניסתה משפחתו של רחבעם זאבי לעצור את פרסום תחקירו של עמרי אסנהיים על מעלליו, בין היתר בטענה שהזכות לשם טוב גוברת על חופש הביטוי,...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

שַׁלַּח אֶת אֲחוֹתִי!

את חג החירות הזה מבלה אישה נוספת כבולה בעבותות חברתיים והלכתיים. בשבוע שעבר נודע כי סרבן הגט עודד גז נעלם. ללא הגט, תיוותר אשתו עגונה. היא לא תוכל להינשא שנית כדת משה וישראל ולא תוכל להביא לעולם ילדים נוספים שלא ייחשבו...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה