הבלוג של ענבל

ענבלית עם תכלית

הכתיבה קרובה אלי במיוחד, ולכן בחרתי בסלונה כבית למילים שלי. תודה!

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מדצמבר 2013

האושר כבר כאן!

26/12/2013

“שמוטי”-ארנב האנגורה שמוט האוזניים שלי חיכה כבר ממש ליד הדלת אחרי שקפץ קפיצות קטנות ומרובות מהמטבח לכיוון הדלת,

כאילו הצביע לי על הפתח ואמר: “הגיע הזמן שלך לצאת גבירתי” העפתי מבט מעבר לספה לכיוון הדלת והשבתי לשמוטי “Seriously”???

“איך כבר הספקת להגיע לדלת אחרי שלפני שנייה עוד כירסמת בהנאה את הכרוב בפינת המטבח”.

מממ…קפיצות קטנות הוא עשה ואני חשבתי שהתזוזות הקטנות שלי לא מקדמות אותי לשום מקום הוא חצה מרחקים בהשוואה לארנב קטן, שאני לא אוכל גם?

שמוטי גרם לי להבין שהספה והכרבולית המקום הנוח והבדידות שיצרתי לי בתוך הבועה הקטנה משרתים אותי בימים קרים קרים אבל לא היום, ביום שטוף שמש בהיר ומזמין.

גם בחורף הזה כשכולנו רק רוצים להתעטף ולהיעטף, אם נתחיל להסיר את השכבות אחת אחרי השניה ולגלות מחוזות חדשים, לגלות עולמות אחרים, לגלות את עצמינו מחדש נזוז – ולו במעט.

בחלל שנוצר ובריק בתחושות שצפות ובהתמודדויות אנחנו מעזים להציף אל התודעה את הבדידות והעצב, הדאגה והחרדה להבין שהם שם, אבל הם לא מי שאנחנו.

וזהו… עוד שכבה נושרת לה, כבר נהיה יותר קל, הנשימה סדורה יותר, האויר נקי יותר ומתפשט לו חיוך גדול.

האוזניים של שמוטי שלי אולי שמוטות אבל הוא גרם לי להבין שמה שסמוי מן העין הוא דווקא נקודות החוזק שלנו- אנחנו יכולים לגלות אותן עם השלת השכבות ולעוף גבוה למחוזות חדשים.

שמוטי שומע אולי יותר טוב מכל אחד אחר ואני… זינקתי מהספה אל עבר הדלת והחלטתי שזה לא יהיה סתם עוד יום!

אם תדעי מי את לא תדעי את עצמך…

עוד מהבלוג של ענבל

תצוגה מקדימה

עצמה עצמית

בוקר, קימה לחץ וחרדה מתיישבים להם בבטן, מהירות להספיק את היום החדש לטרוף אותו ועם זאת להאיר לזרוח להיות חיובית להוות עצמה! הוא נותן לי עוד דחיפה ואני מבעירה מנועים, חוטפת משהו לאכול ורצה לאוטובוס פעם עם הנהג האדיב...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

אהבת אמת

אהבה משוגעת, אהבה פתלתלה, מצפן אישי או שמה ייעוד הנשמה? איך נדע כשזו היא כשתכנס לחיינו, איך נחוש ונזהה, איך לא נלך שולל ונבזבז זמן על מה שלא מרפה? ניכנס פנימה, נתמודד...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

השתקפות

  מתחילה לעוף באויר... מכירה את ההרגשה? אחרי תקופה שהכל נדמה כי לא זז, ואת ניסית להזיז הרים בוקר אחד שחשבת שהוא ככל הבקרים, אצילות וקלילות מתיישבים להם בקצות האצבעות,...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה