הבלוג של ענבל כהן חמו

בגוף הצילום – צילום, אמנות, תרבות

צלמת, יוצרת, מאמנת אישית וגם פעילה חברתית לפעמים. אשתף אתכם באירועי תרבות מעניינים שאפגוש - אפשרות להציץ לחוויות חדשות.

עדכונים:

פוסטים: 135

עוקבים: 13

החל מאוגוסט 2015

מקבץ תערוכות הקיץ של מוזיאון הרצליה מזמן הפתעות נעימות – תערוכת מיצב ורישום של מרב קמל וחליל בלבין, עבודות חדשות של עופר ללוש, עבודות וידאו מצוינות וגם תערוכת אדריכלות, הכל מלווה במדריך קולי אלטרנטיבי

20/09/2018

באיחור לא אופנתי הגעתי השבוע לראות את סבב תערוכות הקיץ של מוזיאון הרצליה, שנפתח כבר ביוני. בין חג לחג צמאתי לקצת תרבות, ומה טוב ממוזיאון הרצליה, 10 דקות מהבית (עבורי לפחות..).

כנהוג במוזיאון הרצליה, סבב התערוכות מתחלף מדי כמה חודשים – לעתים קשורות זו לזו יותר ולעתים פחות. הפעם התערוכות עצמאיות, כל אחת מהן מדברת בשפה אחרת.

ההפתעה הנעימה ביותר עבורי הייתה התערוכה “שם עצם” של מרב קמל וחליל בלבין. עד כה הכרתי את פסליהם הרכים ומלאי ההומור הפרוע, ואילו במוזיאון דווקא אין זכר לאלו, והמוקד הוא רישומים בשחור לבן והצבה ייחודית. התערוכה יוצאת מנקודות פתיחה לא שגרתית – פטירתם של שני אנשים הנושאים את השם הפרטי “חליל”, כשמו של חליל בלבין, שיצר את התערוכה עם בת זוגו לחיים ולאמנות מרב קמל. חליל הוא שם לא נפוץ בעברית – הוא נשמע לנו כשם ערבי, ומי במקומותינו רוצה להיחשב ערבי? לא נעים ולא נוח. קמל ובלבין מספרים כי אף לפני חוק הלאום התקשו לשכור דירה בתל אביב בגלל השם. גם כאשר אנו מבינים כי זהו שם עברי, זהו שם לא פשוט – החליל, כלי נגינה שמתקשר למסורת עממית, נוצר מהשורש ח.ל.ל. שהוא בעל כובד מיוחד בחברה הישראלית ובמיוחד בהקשר לכוח המניע של התערוכה. מנקודת מוצא זו התחילו השניים לרשום רישומי פחם עדינים, מעין איורים לספר שילדים לא יקראו. חלילים פאליים, ריקודים טקסיים, עולמות פנטסטיים ומקבריים על ניירות גדולים ואחידים. הרישומים תלויים בחדר קטן, שבו חלון גדול הפונה אל חלל גדול יותר, שצבוע רובו בצהוב. הכניסה לחלל הגדול והצפייה ברישומים דרך החלון הופכת את הרישומים לצהובים, ומרחיקה אותם מאיתנו – כמו מציפה אותם באקווריום בו אנו צופים בהם, כמו בדגים במצפה התת מימי, רק שאקווריום זה מימיו צהובים. בחלל הגדול אנו רואים צילום של אביו של בלבין, תלוי הפוך, ושומעים הקלטה של אביו של חליל אלוהב אותו מדבר על השם שנתן לבנו. התערוכה נעה בין המילים ואופנים בהם ניתן לקרוא אותן, והסמלים שהם יוצרות – החללים שהתניעו את התערוכה, חלילים שהופכים לצינורות של נוזלים וחללים שנפערים בגוף – גם החליל גופו מנוקב נקבים נקבים. שזירה עדינה של משמעויות ורבדים.

מתוך "שם עצם"/מרב קמל וחליל בלבין

מתוך “שם עצם”/מרב קמל וחליל בלבין

מבט מתוך החלל הגדול של התערוכה "שם עצם" אל החלל הקטן. צילום: ענבל כהן חמו

מבט מתוך החלל הגדול של התערוכה “שם עצם” אל החלל הקטן. צילום: ענבל כהן חמו

בכניסה למוזיאון נמצאת תערוכתו של עופר ללוש “ראש ויד”, אשר כוללת פסלים, עבודות על נייר וציורי שמן ופחם על בד. גם תערוכה זו מונעת מאירוע טרגי – התאבדותו של האסיסטנט של ללוש.  דמות האיש מופיעה אצל ללוש שוב ושוב, מניפה את ידיה מלפנים. הראש חושב והיד מבצעת, אך אצל ללוש היא גם מנסה למנוע, מוחה, נכנעת. והלב? הוא נעדר מהתערוכה, אך רוחו שורה עליה, פגיע ורגיש.

פסל מתוך התערוכה של עופר ללוש. צילום: ענבל כהן חמו

פסל מתוך התערוכה של עופר ללוש. צילום: ענבל כהן חמו

ראש של עופר ללוש. צילום: ענבל כהן חמו

ראש של עופר ללוש. צילום: ענבל כהן חמו

לא פשוט להציג אוסף וידאו, כפי שבחרו בתערוכה “לנשום” במוזיאון הרצליה, וכפי שאפשר לראות בתערוכה המצוינת “הוליווד ומיתוסים אחרים” במוזיאון תל אביב. הצפייה דורשת השתהות וסבלנות, משנה את קצב הצפייה שלנו, ומחייבת ישיבה שקטה בחלל חשוך. פעמים רבות פשוט נרפרף על הווידאו ונמשיך הלאה, אל המוצג הבא. התערוכה מאפשרת צפייה במבחר מתוך אוסף הווידאו של משפחת לֶמֶטְרֶה, יצירות של אמני וידאו מארצות מרוחקות – בין איראן ואלבניה לצרפת וקוריאה. היצירות עוסקות באירועים היסטוריים ובמפגש עם קולוניאליזם, האמנים במסע אישי בתוך זהותם. בין העבודות יש כאלה שסוחפות פנימה ויש שהשאירו אותי מרוחקת, מרפרפת. הטובה ביניהם מוצגת בכניסה לתערוכה – “איי הודו עתירי האהבה” של קלמאן קוז’יטור. בווידאו בן 6 הדקות אנו רואים חבורת אנשים נעה בקצב. לי לקח רגע להבין שמדובר בריקוד שנקרא “קראמפ”. זהו ריקוד אפרו-אמריקאי שנולד בעקבות המהומות לאחר רצח רודני קינג בידי שוטרים, ומכיל בתוכו זעם וכאב. המוזיקה ברקע לקוחה מעולם אחר – אופרה למחול בשם “איי הודו עתירי האהבה” של ז’אן-פיליפ ראמו, המתארת סיפורי אהבה קולוניאליסטים ומציגה את אירופה כמביאה אהבה לקולוניות. הפער בין רוח המוזיקה ועוצמת הריקוד מהפנט.

ניתן לראות את הסרט כאן, אבל מומלץ לראותו על מסך גדול – העצמה נעלמת במסך הקטן.

embedded by Embedded Video

עוד ראויה לציון בעיני הוידאו “489 שנה” של הקוריאני האיון קוון, אשר יצר הדמיה יפיפייה של האזור המפורז בין קוריאה הצפונית לדרומית, אזור טבע פראי וממוקש, ומוציא את הצופים למסע הזייתי בתוכו. תוכלו לראות כאן את הקטע הפותח את היצירה:

embedded by Embedded Video

באולם הגדול של המוזיאון מוצגת תערוכה מסוג אחר – תערוכה הסוקרת את פעלם האדריכלי של ארטור גולדרייך ותמר דה שליט. השניים, זוג בחיים וביצירה עסקו באדריכלות ובעיצוב פנים, בהוראה, בעיצוב טקסטיל ועוד. התערוכה מוצגת בתוך מגירות ארכיוניות. התצוגה עצמה יפה וכל מגירה היא סיפור קטן, אך קשה מאוד לצלול לעושר שיש בה. לא נוח לפענח במבט מלמעלה את המוצגים במגירות, והטקסט המרתק שיכול היה לשפוך אור על המוצגים אמנם מצוי בקופסאות אך הוא ארוך וקשה לעיין בו לעומקו תוך כדי צפייה. להציג אדריכלות ובוודאי להציג ארכיון הם אתגר לא פשוט שתערוכה זו מחמיצה. מעטים האנשים (שאינם אדריכלים) שיכולים להתרשם מיופיו וחדשנותו של תכנון על ידי צפייה בתוכניות ושרטוטים. אולי סרט וידאו, המחשות אור קוליות ותלת ממדיות היו יכולים לתת ממד אחר.

חלל התערוכה "גולדרייך ודה שליט: מקום". צילום: ינאי יחיאל

חלל התערוכה “גולדרייך ודה שליט: מקום”. צילום: ינאי יחיאל

חלק מהתערוכה הוא מדריך קולי אלטרנטיבי שיצרו עפרי כנעני ומאי זרחי, אשר לא הספקתי להתנסות בו, וכדאי להצטייד בו כאשר נכנסים. מדי שבת בשעה 12:00 נערך במוזיאון סיור מודרך בן כשעה על ידי צוות ההדרכה של המוזיאון אשר נותן רקע נוסף ליצירות.

תערוכות חדשות במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

מרב קמל וחליל בלבין: שם עצם

אוצרת: איה לוריא

לנשום: עבודות מאוסף הווידיאו של משפחת לֶמֶטְרֶה

אוצרת: מרי שק

גולדרייך ודה שליט: מקום

אוצרים: אדר’ ד”ר צבי אלחייני, אדר’ טליה דוידי

עופר ללוש: ראש ויד

אוצרת: איה לוריא

עפרי כנעני ומאי זרחי: אם, אז… אחרת

נעילה: 17 בנובמבר 2018

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית

עוד מהבלוג של ענבל כהן חמו

תצוגה מקדימה

אנימטורים צעירים מייצגים את ישראל

פסטיבל balkanima בסרביה מאגד סרטי אנימציה מאזור הבלקן ומאירופה, ומציג אוסף סרטים איכותי במיוחד, חלקם עתירי תקציב. השנה הוזמנו מספר סטודנטים מבצלאל להציג את סרטיהם בפסטיבל. הסטודנטים הישראלים התקבלו בחום, השתתפו במפגשי שיח...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

גוונים במחול - תחרות שהיא הפנינג בסוזן דלל

גוונים במחול הוא פרויקט תחרותי הנותן במה ליוצרים בראשית דרכם, בהפקת מרכז סוזן דלל. השנה יועלו במסגרת הפרויקט 10 יצירות חדשות שנוצרו לטובת הפרויקט, בניהולם האומנותי של שרון פרידמן, שלומית פונדמנסקי ואודליה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פינפוינט – נשיות וגוף בתערוכה זוגית

שפי בלייר מציגה סדרת צילומים נקייה ומוקפדת, של עבודות שיצרה בפימו. העבודות נראות כהמשך לעבודות קודמות שלה שעסקו באיברי גוף פנימיים. גם כאן כמו בעבודות קודמות שלה אנו נמצאים במרחב לא מוכר, בו קשה לזהות את הדבר המצולם....

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה