הבלוג של ענבל כהן חמו

בגוף הצילום – צילום, אמנות, תרבות

צלמת, יוצרת, מאמנת אישית וגם פעילה חברתית לפעמים. אשתף אתכם באירועי תרבות מעניינים שאפגוש - אפשרות להציץ לחוויות חדשות.

עדכונים:

פוסטים: 131

עוקבים: 13

החל מאוגוסט 2015

סבב תערוכות חדש במוזיאון הרצליה משלב עולמות – עולם הטכנולוגיה העתידני של מירי סגל ו-4 תערוכות ציור צבעוניות וחושניות

27/02/2018

התערוכה המתוכחמת והיפה של מירי סגל במוזיאון הרצליה, מציעה הרבה מבטים וקריאות. אותי סקרנה במיוחד הטכנלוגיה הפוגשת את הגוף ומאלצת אותו למקם את עצמו מול האובייקטים השונים. גוף הצופה הופך להיות  חלק ממערך התצוגה – כמעט לכל עבודה יש הבט של נקודות מבט או מיקום ביחס אליה.

בכניסה לתערוכה מוצב שלט נאון שעליו חצי אלבטרוס. רק מנקודה מסויימת ניתן לראות את האלבטרוס השלם שחציו השתקפות של מנורה נסתרת.

מירי סגל: מיריאז'. צילום: ענבל כהן חמו

מירי סגל: מיריאז’. צילום: ענבל כהן חמו

מולו נמצא דיוקן מתחלף אשר מיוצר בהדפס לנטיקולרי – הדפס תלת ממדי אשר מראה תמונה שונה מכל צד. יש ללכת מצד לצד כדי לראות מזווית אחת את הדימוי המפורסם של הנערה האפגנית, ומזווית אחרת את דיוקנו המדומיין של סאטושי נקאמוטו, ממציא הביטקוין, כפי שהופיע בפורומים שונים. הדיוקן של נאקמוטו אינו דיוקן אמתי. בתחקיר שערכה סגל התברר כי הדיוקן הוא למעשה דיוקן של גבר ממוצע. הדיוקן מהווה צומת של ניגודים – בין  אחד האנשים המשפיעים על עולמנו כיום, מול נערה, ש-10 שנים אחר כך כשנמצאה בשנית, התברר שהעולם השאיר אותה מאחור, ובקושי רב היה ניתן לזהות אותה באשה המבוגרת וקשת היום שהפכה להיות. בין הכלכלה של העולם המפותח ובין העולם השלישי. בין מטבע ללא בסיס ערך ממשי, ונערה שחייה התבררו כשוליים מאוד.

מירי סגל: מבטים אנונימיים מצטלבים, 2014

מירי סגל: מבטים אנונימיים מצטלבים, 2014

ב”כיכר השעות היפות” מתבקש הצופה לשים אוזניות ולעלות על כיסא שניצב במרכז האולם. ברגע שהצופה מתיישב הכיסא מתחיל להסתובב, תוך הקרנת וידאו שנשארת מולו כל הזמן. ההקרנה חולפת בין ילד שיושב על כיסא בכיכר בין תל אביב ליפו, לבין מחסום קלנדיה. הדרך היחידה לא לקבל בחילה מהסיבוב התמידי היא להתרכז בצפייה. הסיבוב מרתק את הצופה לכיסא, לצפייה במציאות המקומית המרוסקת, בהקרנה שנעה בין עולמות מנוגדים ומוצגת בעולם הזוויתי של הקירות במוזיאון. סחרחורת שאי אפשר לצאת ממנה, בכל המובנים.

מירי סגל: כיכר השעות היפות, 2005 - צילום מתוך המיצב: ענבל כהן חמו

מירי סגל: כיכר השעות היפות, 2005 – צילום מתוך המיצב: ענבל כהן חמו

אחד הניסיונות המעניינים של סגל בתערוכה הוא להציג תיאטרון, מחזה אבסורד שכתבה המתבסס על “אחמד-פילוסוף” מחזה מאת הפילוסוף הצרפתי אלן באדיו. עבודת הוידאו שעל המסך משלבת הפקת תיאטרון אותה ביימה סגל, קטעי וידאו וגם את הקהל שבאותו רגע צופה בעבודה. בעזרת מצלמת אינפרא אדום, הקהל מצולם ומשולב בתוך המחזה ויוצר אפקט מסקרן ומטריד. המחזה בן 50 דקות, בעל רגעים מעניניים רבים, אך עבורי היה קצת ארוך מדי.

מירי סגל, סטיל מתוך "רוחות רעות: תרגילים בפילוסופיה קונטיננטלית

מירי סגל, סטיל מתוך “רוחות רעות: תרגילים בפילוסופיה קונטיננטלית

בין העבודות המוצגות נמצאת העבודה האיקונית “Don’t be evil של סגל. נדמה שראינו אותה כבר בכל מקום, והפתיע אותי לגלות כי זו עבודה מקורית של סגל שצוטטה עד לזרא. העבודה המורכבת ממשפט הנמצא בקוד האתי של גוגל, ועשויה מאותיות בפונט של גוגל ובצבעי גוגל, ממשיכה להכות בצופה בציניות ובאירוניות שלה כלפי גוגל, שכבר מזמן לא נתפסת בתור מי שמקיימת  את המוטו שלה.

מירי סגל: Don't be evil. צילום: ענבל כהן חמו

מירי סגל: Don’t be evil. צילום: ענבל כהן חמו

כל עבודה של סגל מביאה הבט אחר במפגש בין האדם, הגוף והטכנולוגיה. האחרונה שאזכיר היא הרולטה האינסופית, בה כדור הרולטה מסתובב ללא מעצור, שיצרה סגל יחד עם גדעון גכטמן (לאחר מותו).

מירי סגל: 2013 ,Neverfall. צילום: ענבל כהן חמו

מירי סגל: 2013 ,Neverfall. צילום: ענבל כהן חמו

עוד בסבב התערוכות הנוכחי 4 תערוכות ציור שכולן נוגעות בפנטזיה בשפות שונות.

ב”דירה בתחתוניםשי אזולאי מציג ציורים בין עולם הדמיון למציאות – עולם של מעלה ושל מטה.

שי אזולאי: דירה בתחתונים. קיר הכניסה במוזיאון הרצליה. צילום: ענבל כהן חמו

שי אזולאי: דירה בתחתונים. קיר הכניסה במוזיאון הרצליה. צילום: ענבל כהן חמו

חולות ראשל”צ” פורש מבחר מציוריה של עדה עובדיה: יצריים, מלאי תשוקה ואימה

עדה עובדיה, יום יום רצחני

עדה עובדיה, יום יום רצחני

יהודה פורבוכראי בתערוכה “ג’ונם (חיים שלי)” מצייר חייזרים – יצורים שחשים זרים בכל מקום, לצד נופים פסטורליים שהוא נותן להם טוויסט עכשווי.

יהודה פורבוכראי לצד אחד מציוריו בתערוכה. צילום: ענבל כהן חמו

יהודה פורבוכראי לצד אחד מציוריו בתערוכה. צילום: ענבל כהן חמו

ציוריו של גבריאל כהן הן תגלית מרעננת. אמן אאוטסיידר שהתגלה במקרה, ציוריו מלאי דמיון ומביאים עולמות רחוקים.

טריפטיך של גבריאל כהן
טריפטיך של גבריאל כהן

מוזיאון הרצליה

מירי סגל: מיריאז’

אוצרת: איה לוריא

שי אזולאי: דירה בתחתונים

אוצרת: טלי בן-נון

יהודה פורבוכראי: ג’ונם (חיים שלי)

אוצר: אורי דרומר

עדה עובדיה: חולות ראשל”צ

אוצרת: איה לוריא

גבריאל כהן: מסביב לעולם ב-92 ימים

אוצרת: איה לוריא

עוד מהבלוג של ענבל כהן חמו

תצוגה מקדימה

אנימטורים צעירים מייצגים את ישראל

פסטיבל balkanima בסרביה מאגד סרטי אנימציה מאזור הבלקן ומאירופה, ומציג אוסף סרטים איכותי במיוחד, חלקם עתירי תקציב. השנה הוזמנו מספר סטודנטים מבצלאל להציג את סרטיהם בפסטיבל. הסטודנטים הישראלים התקבלו בחום, השתתפו במפגשי שיח...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

גוונים במחול - תחרות שהיא הפנינג בסוזן דלל

גוונים במחול הוא פרויקט תחרותי הנותן במה ליוצרים בראשית דרכם, בהפקת מרכז סוזן דלל. השנה יועלו במסגרת הפרויקט 10 יצירות חדשות שנוצרו לטובת הפרויקט, בניהולם האומנותי של שרון פרידמן, שלומית פונדמנסקי ואודליה...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

פינפוינט – נשיות וגוף בתערוכה זוגית

שפי בלייר מציגה סדרת צילומים נקייה ומוקפדת, של עבודות שיצרה בפימו. העבודות נראות כהמשך לעבודות קודמות שלה שעסקו באיברי גוף פנימיים. גם כאן כמו בעבודות קודמות שלה אנו נמצאים במרחב לא מוכר, בו קשה לזהות את הדבר המצולם....

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה