הבלוג של ענבל כהן חמו

בגוף הצילום – צילום, אמנות, תרבות

צלמת, יוצרת, מאמנת אישית וגם פעילה חברתית לפעמים. אשתף אתכם באירועי תרבות מעניינים שאפגוש - אפשרות להציץ לחוויות חדשות.

עדכונים:

פוסטים: 100

עוקבים: 13

החל מאוגוסט 2015

ביצירתו החדשה ”ונצואלה” חוקר נהרין את נושא הזוגיות, ומאתגר את הזוגיות שלו עם הצופים. עבודה אנרגטית שמותירה שאלות לגבי יחסי יוצר-קהל

23/05/2017

הפסקה ארוכה הייתה מאז “עבודה אחרונה” של נהרין והקהל ממלא את האולם עד אפס מקום, מחכה בקוצר רוח ליצירתו האחרונה של נהרין. שלט גדול “לא לצלם” מקדם את פנינו, שלא נחשוב אפילו על לחטוף דימוי מהמופע.

המסך עולה, והרקדנים מקדמים את פנינו על הבמה בתנועת נענוע אטית. הנשים בשמלות שחורות קטנות והגברים בגדי מועדונים שחורים. לצלילי מזמור כנסייתי הם זזים באטיות מצד לצד, תנועה שהופכת עד מהרה לריקוד אנרגטי וכוחני. זוגות זוגות מחוללים הרקדנים המצוינים בריקוד מועדון שהופך למאבק שליטה וכוחניות. קטע יפיפה במופע הוא כאשר הרקדנים מדלגים מצד לצד, בתחילה קדימה ואז בדילוגים לאחור, בתנועה מהפנטת.

במערכה הבאה, הגברים הולכים מאחורי הנשים ככלבים ברצועה. ואז הנשים רוכבות על גבן של הגברים, המתנהלים לאטם כסוס מאולף ושבע ימים. הקצב אטי יותר אבל כוח ההבעה נשמר בתנועה המדויקת ובהתפרצויות של כוח.

במערכה השלישית – שיר ראפ אלים של נוטוריוס ביג שמבוצע בידי שני רקדנים שאליהם מצטרפת שלישית לבית השלישי. הביצוע חזק ואנרגטי, למרות שלצופה הישראלי שאינו חי את הסלנג האמריקאי ואת שפת הראפ קשה לעקוב אחרי המילים.

ראפ ב"ונצואלה". צילום: אסקף

ראפ ב”ונצואלה”. צילום: אסקף

בסצנה הבאה – שורת רקדנים עוברת עם בדים לבנים, שהופכים לצעיפים, לשוטים בדינמיות הריקוד, ולבסוף הופכים לתכריכים, לרקדן שנעטף בהם ואז קם לתחייה.

ואז נופל חושך באולם, מעין סוף. ויש חזרה לתמונה הראשונה, רק לקצב של מוזיקה אחרת, אנרגטי וקצבי. כל החלק הראשון חוזר על עצמו, כאשר רקדנים שונים כעת מבצעים כל תפקיד. החלק השני מלווה בפס קול שנראה תואם יותר לאלימות והכוח של ההופעה. גם התאורה שונה, בעיקר עמומה יותר ונותנת נופך אחר. קטע הדילוגים היפה מההתחלה פתאום נראה כאילו הוא מתבצע בהילוך מואט, כאשר תנועות הידיים צורבות את העין בפס מתמשך. הבדים הופכים לצבעוניים, דגלים של מדינה לא קיימת באדום וירוק, האם מדובר בוונצואלה, או אולי ברמז לדגל הפלסטינאי? האם הסיפור הוא על כוח ואלימות שם הרחק או פה קרוב?

ונצואלה מאת אוהד נהרין. צילום : אסקף

ונצואלה מאת אוהד נהרין. צילום : אסקף

לראות שוב הופעה שלמה זו חוויה מלמדת, המעוררת תשומת לב לפרטים.

האם זה עובד? זו שאלה שכל אחד יענה עליה אחרת. עבורי ועבור מבקרים אחרים היה מסקרן אך גם  מייגע לרגעים לראות שוב את המחול, ולדעת כבר למה לצפות בכל שלב. אחרים מצאו שלראות את המחול בביצוע שונה ולמוזיקה שונה נותן זווית ראייה חדשה. ההופעה, למרות שאינה הטובה ביותר של בת שבע שראיתי, עדיין מהטובות שניתן לראות כיום.

ונצואלה מאת אוהד נהרין

בביצוע רקדני להקת מחול בת-שבע, עונת 2016-17:

ברט איסטרלינג, בילי בארי, יעל בן-עזר, זינה (נטליה) זינצ’נקו, מתן כהן, רני לבצלטר, ארי נקמורה, יוני (יונתן) סימון, אמליה סמית’, בובי ג’ין סמית’, אורי משה עופרי, ניצן רסלר, צ’אן וונג קים, שין-יי שיאנג, מעיין שיינפלד, קייל  שוריך, אור מאיר שרייבר.

80 דקות

“ונצואלה” באתר להקת בת שבע

עוד מהבלוג של ענבל כהן חמו

תצוגה מקדימה

אנימטורים צעירים מייצגים את ישראל

פסטיבל balkanima בסרביה מאגד סרטי אנימציה מאזור הבלקן ומאירופה, ומציג אוסף סרטים איכותי במיוחד, חלקם עתירי תקציב. השנה הוזמנו מספר סטודנטים מבצלאל להציג את סרטיהם בפסטיבל. הסטודנטים הישראלים התקבלו בחום, השתתפו במפגשי שיח...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

גוונים במחול - תחרות שהיא הפנינג בסוזן דלל

גוונים במחול הוא פרויקט תחרותי הנותן במה ליוצרים בראשית דרכם, בהפקת מרכז סוזן דלל. השנה יועלו במסגרת הפרויקט 10 יצירות חדשות שנוצרו לטובת הפרויקט, בניהולם האומנותי של שרון פרידמן, שלומית פונדמנסקי ואודליה...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

פינפוינט – נשיות וגוף בתערוכה זוגית

שפי בלייר מציגה סדרת צילומים נקייה ומוקפדת, של עבודות שיצרה בפימו. העבודות נראות כהמשך לעבודות קודמות שלה שעסקו באיברי גוף פנימיים. גם כאן כמו בעבודות קודמות שלה אנו נמצאים במרחב לא מוכר, בו קשה לזהות את הדבר המצולם....

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה