רילוקיישן בסטיילי

מדגדג לכם לעזוב את הארץ? עשה ואל תעשה

צילום: בעלול

אמא'ללללה אנחנו עוברים לניו-יורק.

דבר ראשון נלחצתי, פולניה זוכרים? קודם כל חשבתי על הבנות שלי, צריך לרשום לבית ספר חדש, ללמד שפה חדשה, לארוז, לנצח את הבירוקרטיה, לעזוב את החברות, המשפחה, עבודה, האירועים שנפספס, הדירה שלנו, למכור רכבים, מה עושים קודם? ישר נתפס לי הגב. על כאבי הגב, תקראו בפוסט הקודם פריצת דיסק בסטיילי.

נשמתי עמוק והתחלתי לפרוט משימה משימה – הכל יעבור. איזה מזל שיש בי מהאופי הישראלי שיודע שהכל יהיה בסדר. בכללי אני מתה על הארץ שלנו, אין מקום אחר בו ארצה לחיות אבל לפעמים המצב בארץ נו, אתם כבר יודעים, זה נוגע בכולם יוקר המחייה, הפוליטיקה, השחיתות לפעמים בא לי קצת לברוח מפה. ויאללה הולכים על זה. 4 שנים בניו -יורק לט דה פאן ביגין.

צילום: בעלול
צילום: בעלול

דר' גוגל. יאללה מתחילים. פותחת מחשב ומתחילה לחקור. קודם לגבי בתי הספר, זה האישיו שהיה לי הכי חשוב, לסדר את הבנות. אני יהיה בסדר זוכרים. האופציות הן בתי ספר ציבוריים, פרטיים, יהודים, אמריקאים. כל הבתי ספר נראים ברמה מאוד גבוהה לעומת הארץ והבחירה שלי תהיה לפי הערכים בבית הספר ותוכנית הלימודים. בנוסף הקשבתי לבנות שלי ולפחדים שלהן. למשל עמית בת ה-11, לא אוהבת את הרעיון שבבית הספר היהודי חובה ללבוש חצאיות והיא גם אוהבת לשחק כדורגל עם הבנים ובבית ספר היהודי שבדקנו (RAMAZ) יש הפרדה, מחיצה בשיעורי ההתעמלות בין הבנים והבנות. בנוסף מתפללים פעמיים ביום, מנחה ושחרית, אוכלים כשר בהפרדה של בשרי וחלבי. אצלנו בבית זה שונה, אין מצב שנחייה בסתירה. אז למרות שכנראה הנחיתה בבית הספר היהודי היתה יכולה להיות רכה יותר בגלל השפה העברית ולמרות שמשמרים שם את המסורת והחגים שזה סבבה לגמרי, החלטנו לרשום לבית ספר אמריקאי. אם כבר נוסעים לחויה אז שיהיה בהארד קור. את העברית נשמר בבית, יהיה בסדר. ורק שלא אלך שם לאיבוד.

צילום: בעלול
צילום: בעלול

לקראת הנסיעה, החלפנו את המיטות של הבנות, טעות נומבר 1, המטרה היתה שהגדלים ישארו מתאימים למצעים בארץ, בארה"ב המידות של המזרונים שונה. בנוסף קיבלנו טיפים מישראלים שגרים שם שהאיכות בייצור בארץ טובה יותר. אז למה שעינו טעות? כי כל שינוי נוסף הוא פשוט מיותר. לעמית קנינו מיטה וחצי במקום מיטת היחיד, אותה העבירה לאחותה אופיר אחרי 7 מדורי גהנום, והמיטה שהגיעה היתה נמוכה ממה שעמית ראתה בתצוגה במקביל המיטה שלנו הגיעה גדולה מהמזרן שלנו ועכשיו אנחנו גם מחליפים מזרן. פאן. ייצרנו לעצמנו עוד קריסס. אבל לפחות יותר קל לצעוק על שירות לקוחות בעברית. נו, שוינט חצי נחמה. בקיצור, בגדול ממליצה לחסוך באקסטרה שינויים נוספים לפני המעבר.

אריזות. הכי רצוי זה לקחת חברת אריזה שמגיעה הביתה בבוקר האריזה ובכמה שעות הופ, הבית בתוך מכולה. בכל מקרה, צריך קצת להתארגן מראש. יש את הפריטים שנרצה לקחת לטיסה אז אותם כדאי לשים במזוודה ולאחסן במקום נפרד. אני נשארת בדירה כחודש עם הבנות עד שהמכולה תגיע לניו-יורק אז מארגנת לנו בארון אחד את כל הדברים שאני רוצה להשאיר לתקופה זו ואת הארון או המקרר (המקרר נשאר כי החשמל שלו לא מתאים לארה"ב) אסמן שלא יפתחו בעת האריזה. גם את הדרכונים אגב שמתי במקרר כדי שלא בטעות יארזו או יאבדו. ארגנתי קלסר רפואי ומרשמים מהרופא לכל חולירע שעלולה להפתיע. בדקתי חיסונים לכולם ולאופיר הקטנה שעולה לכיתה א' ביקשתי בטיפת חלב את כל החיסונים גם של כיתה א' בארץ. קודם כל כי אני סומכת על הרפואה בארץ, דבר שני מעדיפה שאם יש תופעות לוואי זה יתפוס אותי בארץ כשאני יודעת למי לפנות, מנסה למזער לחצים מיותרים בניכר.

ועכשיו נותר לעבוד על מסיבות הפרידה, באווירה של סה"כ בואו זה פרידה בקצרה מי לא יבוא לבקר אותנו ממש בקרוב בניו-יורק?

צילום: גלית סבג
צילום: גלית סבג

מעוניינים לשמוע עוד חוויות?

הרשמו פה למעלה בפינה הימנית, לבלוג שלי ואני מבטיחה לעדכן ולעבור איתכם את מסע הרילוקיישן שלי.