הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

לפני 2 לילות לא הצלחתי להירדם, התהפכתי לצד ימין, חזרתי לצד שמאל, אפילו הנשק הסודי שלי (לישון על הבטן כשיד אחת לכיוון הראש, והיד הנגדית לכיוון כפות הרגליים) לא צלח את המשימה, קמתי, הדלקתי את מנורת הלילה, קראתי 2 דפים בספר שלי, ואז הבנתי מה מציק לי – וזה לא היה “איך אני מלמדת אותה עכשיו להכין לי קפה”, אלא, תמר, פור גוד סייק, מאכילה את גורדון.

19/10/2010

לפני כמה ימים שלחתי לחברי ולמשפחתי סרטון ובו תמר,
זאטוטה בת שנה וארבעה חודשים,
הולכת לכלוב טיסה של גורדון (הכלב),
לוקחת לו את כלי האוכל, פונה בבטחה ובהתלהבות לארגז האוכל שלו,
בנונשלנטיות תינוקית מעבירה פתית פתית של יוקונובה לכלי,
רצינית כאילו מדובר במינימום צנטרפוגת אטום,
מתעלמת במודע מהערותיה של אמא (תמר יש לגורדון מספיק אוכל בצלחת)
ומרעשי הרקע של הסבתא המדברת בפלפון
לוקחת את כלי האוכל ונותנת לגורדון לאכול,
בסוף הסרטון, היא גם אומרת לו בעעעעעעע (בתאבון, כפי שאנחנו מברכים אותו)

כמובן שקיבלתי אינספור מחמאות, על הגאונה, על המדהימה,
על החמודה שסוף סוף יש לה תפקיד בבית – להאכיל את גורדון.

לפני 2 לילות לא הצלחתי להירדם,
התהפכתי לצד ימין,
חזרתי לצד שמאל,
אפילו הנשק הסודי שלי (לישון על הבטן כשיד אחת לכיוון הראש, והיד הנגדית לכיוון כפות הרגליים)
לא צלח את המשימה,

קמתי, הדלקתי את מנורת הלילה, קראתי 2 דפים בספר שלי, ואז הבנתי מה מציק לי –
וזה לא היה “איך אני מלמדת אותה עכשיו להכין לי קפה”, אלא,
תמר, פור גוד סייק, מאכילה את גורדון.

אני לא לימדתי אותה איך לעשות זאת,
אבא לא לימד אותה איך לעשות זאת,
היא לא ביקשה, לא שאלה, לא תכננה

היא ספגה.

מסתבר שיש לי בוב ספוג בבית .
אתם מבינים את גודל הבעיה?

זאת אחריות עצומה לגדל ספוג.

ואולי בעצם זאת מראה?

“מראה , מראה שמשחקת על הרצפה,
תגידי לי מי האמא הכי יפה? אופה? בוטה? דפוקה? טובה?”

ספוג ומראה הם דברים מאוד מעניינים ,
שלא לומר קשים להתמודד איתם.

לכי תחנכי את הילדה שלך, לאכול בריא,
כשאת בעצמך מנשנשת 3 פתי בר בעמידה מול השיש,תוך כדי הכנת הקפה של הבוקר.
והיא צופה בך ממרום כסא האוכל של איקאה, עליו היא יושבת.

לכי תחנכי את הילדה שלך, לדבר יפה,
כשאת מקללת כל אידיוט שמנסה לחתוך אותך (אתה לא רואה שיש פה אוטו עם תינוקת, נבלה?).
והיא מוחאת כפיים במושב האחורי לשמע הצעקות.

לכי תחנכי את הילדה שלך, לדבר עם אמא על כל דבר,
כשאת מדברת עם החברות שלך בדיבורית בדרך לגן ומהגן,
והיא מאחורה בוהה בעורפך בשקט.

לכי תחנכי את הילדה, לטייל באוויר הפתוח,
כשאת סוחבת אותה איתך לקניון, לקנות פאקינג אנדרואיד מחברת הסללר העושקת,
והיא תקועה כבר 3 שעות בג’ימבורי של שילב ממול החנות.

נכון,
יש הרבה דברים שאני גם בסדר,

אבל אני מבינה, שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ממנה

“מראה , מראה שמשחקת על הרצפה,
תגידי לי מי האמא הכי יפה? אופה? בוטה? דפוקה? טובה?”

 

 

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה