הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

השעה כבר 21:00, הבנות ישנות, הבית אמנם נראה כאילו סופת הוריקן עברה בו, אבל ככה הוא נראה כבר חודש… ואני? מרגישה מנצחת. כי הצלחתי לעבור את מבחן הטריות. המבחן של האמא הטרייה.

16/10/2011

היום עברתי שלב באמהות לשניים,
הייתי היום עם שתי הבנות שלי לבד,
מהבוקר עד הלילה.
לבד.

השעה כבר 21:00,
הבנות ישנות,
הבית אמנם נראה כאילו סופת הוריקן עברה בו,
אבל ככה הוא נראה כבר חודש…
ואני?
מרגישה מנצחת.
כי הצלחתי לעבור את מבחן הטריות.
המבחן של האמא הטרייה.

כשנעה היתה בת 3 ימים,
הוצאנו את הבנות לחוג מוזיקה של תמר,
אמא מדממת אחרי לידה,
אבא טרוט עיניים מהעבודה ומהלילות הלבנים,
אחות גדולה מתרגשת,
ואפרוחית שרק יצאה מהרחם.
היה רע,
בדיוק כמו שזה נשמע.
איך יכלתי לחשוב על לשוב לשגרה כל כך מהר
כשהייתי שוב אמא טרייה?

היום,
ממרחק של חודש מאותו יום הזוי וחסר התחשבות,
עשיתי את אותו מסלול,
רק ללא ריח הטריות.
הוצאתי את תמר מהגן כשנעה בידי,
הלכתי לחוג מוזיקה עם שתי בנותיי,
האפרוחית התחשבה בנו ונרדמה בעגלה,
אותה השארתי מחוץ לחדר מוזיקה עם האחראית הראשית של המקום
ונכנסתי לחדר מוזיקה עם תמר,
ששמחה על זמן יקר של אמא ללא נעה,
גם אני מחיתי דמעת התרגשות מהולה בגעגוע,
כששרנו יחד את “אניה, אניה” וחיבקתי אותה חזק חזק.
האפרוחית הוחזרה אלי כשהיא התעוררה,
2 דקות לפני תום החוג,
הוצמדה חיש לציץ,
ולא הפריעה לנו כלל וכלל,

חזרנו הביתה,
אכלנו מול הטלויזיה תפוח וכריך,
נוהל לילה שכולל מקלחת, סיפור ונשיקת לילה טוב.
והופ,
תמר ישנה,
ציצי ופינוק,
והופ,
נעה ישנה.
פלא.
עברתי את שלב הטריות.

שלחתי SMS  לאבא – הכל תחת שליטה, תביא גלידה כשאתה חוזר הביתה :)

מי היה מאמין שתוך חודש אלמד כל כך הרבה דברים על אמא טרייה לשתיים?
אז מה למדתי?
1. לתת לעצמי זמן “יולדת” אבל גם להגביל אותו.
נתתי לעצמי חודש להתאפסות המערכות.
שלושה שבועות הייתי עם הפיג’מה והקוקו של ה”יולדת” בבית במיטה.
זאת היתה תקופת ההתאקלמות.
כמובן, שתקופת התאקלמות זאת נחתכה חדות כל יום בשעה 16:00,
עם הצורך לחזור ולתפקד בתור אמא לפעוטה בת שנתיים וחצי.

2. לחשוב על דברים שעושים לי טוב, ולבצע אותם,
ואם אני לא זוכרת מה עושה לי טוב, אז לשמוע לעצות של הבעל,
כי הוא בטוח יודע מה עושה לי טוב.
וככה השבוע היה לי הספק של דברים שעושים לי טוב, שבזכותם הצלחתי לעבור את מבחן הטריות:
תספורת חדשה, ספורט על הבוקר, לפגוש חברה לקפה, לראות טלויזיה, לקנות בגד חדש.

3. לא להתבייש לסנן אנשים ולהזמין הביתה רק כשבאמת מוכנים.
החודש הראשון הוא שוק לא נורמאלי,
במיוחד אחרי שכבר זכינו לחוות את השוק הזה בילדה הראשונה, התאפסנו, נכנסנו לשגרה,
ופתאום –טראח, את שוב אמא טרייה, ולא משנה שעשית את הכל כבר בעבר,
שום דבר הוא לא באמת מה שאת מכירה.
כמו שאמרתי לחברה שלי :”בחודש האחרון הייתי מעורערת, כמו שבחיים שלי לא הייתי”.

4. להיעזר באנשים זאת לא בושה, ואנשים נהנים לעזור.
אם זה בשיחת חולין עם אמהות אחרות בגינה,
אם זה בשיחת כוס קפה עם חברה,
אם זה בכתיבה, או בבכי לבעל,
אם זה להקשיב לאחותך עם ארבעה בנים, ולהבין שאצל כולםםםםם זה ככה,
אם זה ברביצה אין סופית בבית של סבתא,
או ריקון המקרר של הדודה שלך לקופסאות טייק אווי הביתה,
ואפילו,  כמו שעשיתי היום,
ביקשתי מאשה זרה, בחוג למוזיקה,
שתשמור לי על נעה, בזמן שלקחתי את תמר לעשות פיפי.
אם הייתן אומרות לי שזה מה שאני אעשה,
הייתי מסתכלת עליכן במבט של “אני? לתת את הילדה שלי ולבקש עזרה? פחחחחחחח”
מזל, מזל שביקשתי עזרה, אחרת הייתי נכשלת במבחן הטריות.

5. להבין שאת לא תמנון, ושאחיות צריכות “להקריב” קצת למען אחותן.
אז כן, תמרי מקבלת פחות אמא כרגע,
אבל לעולם היא לא אכלה עם אמא על הספה כריך גבנ”צ.
סליחה, תיקון,
לעולם היא לא “גנבה” לאמא שלה את הכריך גבנ”צ
(היא הבינה שהנקה משמע מחסור בידיים ואין אונים, גם באוכל…)
ומצד שני, נעה, היתה צריכה לילל בעריסה שלה,
בזמן שעשיתי לתמרי מקלחת מהירה מהירה.
אבל כשהקראתי לתמרי סיפור לילה טוב,
כשנעה יונקת עלי,
זאת היתה תחושה של “אחיות”.
שלא משנה על מה  שהיא או היא תוותרנה, זה יהיה למען השניה.

6. לחשוב על העתיד,
גם אם זה עתיד קרוב כמו מחר,
לתכנן אותו, כדי שלא יקרה מצב ובו שוב אני נתקעת עם הפיג’מה במיטה.
וגם אם זה רחוק יותר,
כמו החזרה לעבודה, ללימודים, ההתארגנות של אמאעובדת לשתיים.
איפה שהוא המחשבה על העתיד עושה לי טוב,
כי היא מוכיחה לי שגם הרגעים הקשים שיש לפעמים,
הם עוברים.

אבל בעיקר למדתי, שגם אם חשבתי שאני כבר לא אמא טרייה,
ושעברתי את מבחן הטריות,
אחריו יהיה עוד מצב של טריות,
כי הן,
“הבנות” (כמו שתמר אוהבת לאמר)
כל הזמן גדלות, ומשתנות,
ומעמידות אותי במבחן של אמא טרייה.
פעם זה מבחן טריות של “תינוקת בת יומה ופעוטה בת שנתיים וארבעה חודשים”
ופעם זה אמא ל”תינוקת בת חודש ופעוטה בת שנתיים וחמישה חודשים”,
ואוטוטו זה יהיה “אמא לתינוקת בת 8 חודשים ופעוטה בת שלוש”
ובעתיד זה יהיה “אמא לפעוטה בת שלוש, וילדה בת חמש וארבעה חודשים”
שלא לחשוב בכלל על מבחני הטריות כשהן תהיינה בנות טיפשעשרה…
זה, כבר, עושה לי התקף לב.
איך אני אעמוד בעוד 15 שנים במבחן של האמא הטרייה?
ומצד שני,
זאת מחשבה די  נחמדה שגם בעוד 15 שנים אני אהיה “אמא טרייה”,
זה משאיר אותי בלימוד אינסופי וצעירה לנצח
בלי הצורך לשלם שכר לימוד יקר, או להיעזר במנתח פלסטי טוב.

טוב, נו, אני לא מבטיחה כלום לגבי המנתח הפלסטי,
נראה לי שאותו דווקא אשמור לכל מקרה שלא יהיה.

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה