הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

עוד מהיציאות המצחיקות של תמר לאחרונה. כולל מה זאת אהבה, טנטרומים של גיל שנתיים, והכל על היחס בין אחים (גם אם האח הוא לברדור)

17/08/2011

זאת הפנינה החדשה של תמר,
והיא שואלת את כל אחד את השאלה הזאת.
זה התחיל בארוחת ערב שבה היא פנתה לגורדון ושאלה אותו
(במבט נוגה)
“גורדון, אתה אוהב אותי?”
ואחרי שהיא קיבלה את הלק הכי גדול בעולם היא ליטפה אותו ואמרה
“גורדון אתה כלב טוב”.

אני התעלפתי.

מאז היא חוזרת על המשפט הזה לכל אחד.
במיוחד לאבא שלה,
וכשהיא רוצה למשוך את נוהל הלילה עד חצות
:)

אבל יש עוד פנינים שאני שומרת במחברת שלי:

אני ותמר מצחצחות שיניים ביחד,
אחרי הצחצוח היא ממשיכה לשטוף ידיים, ופנים, ורגליים
(בעצם כל חלק גוף חשוף כדי למשוך זמן מול הכיור)
ואני גילחתי את בית השחי.
תמר: “אמא, מה עושה?”
אני:”מגלחת את בית השחי שלי”
תמר: “כמו אבא?”
אני:”כן”
תמר:”למה?”
אני:” כי לאמא יש שערות”
תמר: “של גורדון?”

ועוד בענייני קוסמטיקה:
תמר מלטפת לי את היד
“אמא מה זה?”
אני:”נקודות חן”
תמר: “לאאאאאא, קוצים!!”
:O

היום תמר קמה בבוקר בחמש וחצי
(מזה זמן רב היא קמה בשעה לא הגיונית כזאת)
מגיעה אלינו למיטה,
מלטפת לי את הראש
(התעוררתי בכזאת בהלה, עוד שניה התחילו לי צירים)
ושאלה בתמימות של אפרוח זעיר:
“אמא, מה עושים?”
לא יודעת מאיפה היו לי כוחות אבל ירדתי איתה למטה להכין כדורי בשר ופסטה,
והיא, ישבה על השיש והיתה מבסוטה מהעשייה.


תמר:” אמא יש לי פיפי”
אני: “אז בואי נלך לשירותים”
תמר: “לא אמא, אני לבד, אני רוצה פרטיות”
אני:” טוב, אז אני מחכה לך”
תמר:”אמא שבי במדרגות, אוקי?”
אני: “אוקי”
תמר סוגרת את הדלת של השירותים תוך כדי צעקה – “פרטיות”.

גורדון לקח לתמר את הברבי
תמר משתטחת על הרצפה וצורחת
אני:” תמרי, גורדון הוא כלב, הוא לא מבין את ההשתטחויות על הרצפה”
תמר מסתכלת ימינה, מסתכלת שמאלה
קמה מהרצפה וצועקת :”גורדון כלב רע”

אולי זה הזמן להגיד לה
תמרי, אמא היא אמא, היא לא מבינה את ההשתטחויות על הרצפה…
אם עם גורדון זה עבד, למה שלא יעבוד איתי?

גורדון חטף לתמר פתי בר מהיד
תמר התחילה לבכות
אני: “תמרי, מה קרה? גורדון לקח לך את העוגיה?”
תמר: “לא אמא, זה לא עוגיה זה פתי בר” ומפסיקה לבכות
אני: “אה, אז מה קרה? גורדון חטף לך את הפתי בר מהיד”
תמר:(נזכרת ומתחילה שוב לבכות) “כןןןןן”
אני:”אז אל תבכי, תגידי לגורדון שזה לא יפה”
תמר:”גורדון, אתה מעצבן, לך לקוצ’ה (מלונה)”
אני: “אוי תמרי, גורדון עכשיו עצוב”
תמר: “טובה, טובה” ונותנת לו נשיקה.

איזה יופי של אחים.

וקצת מחיי ילדה של מתמחה…
תמר קמה בבוקר, הדבר הראשון שהיא שואלת
“איפה אבא,בתורנות?”

תמר שואלת אותי בלילה:
“אמא אבא בבית חולים? מתי יבוא”
אמא:” מחר את תראי את אבא”
תמר:” מחר? את אבא? דוקטור?”

ואם בבוקר הוא הולך ואומר לה להתראות אז היא ממהרת להשלים את המשפט
“אבא הלך לעבודה, בבית חולים, מחר יחזור”
האמת, שזה קצת שובר את הלב.

אבל הכי יפה:
אנחנו אוכלות ארוחת ערב,
תמר:”אמא, יש עוד קצת בצלחת”
אמא:”כן תמרי, אמא כבר לא רעבה”
תמר: “אמא, תשאירי לאבא, אני אשמור לו”
:)

אבא, אמא ותמר נוסעים באוטו
תמר: “אבא את השניה, את השניה”
אבא:”מה את השניה?”
תמר:”את היד השניה”
אבא:”מה?”
תמר:”את היד השניה גם על ההגה, הכביש מסוכן”
והמשיכה
“אמא, שימי חגורת בטיחות, זה מסוכן”

בבוקר היא רוצה שוקו או חלבי,
אבל יש לה דרישות מיוחדות
“שוקו, חם, עם ידית, מהמיקרו, ידית ירוקה!”

(צילומי סטודיו: מיה פניגשטיין לוי)

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה