הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

ההורים של בעלי נחתו לחופשה בארץ,
כרגיל, הם היו עם הנכדות,
אנחנו היינו הרקע, לצד צלחת חומוס וקולה דיאט.
וזה בסדר, וככה זה צריך להיות.
בשביל זה הם סבא וסבתא שבאים מרחוק רחוק רחוק
בערך פעם בשנה.

שנה שעברה הרגשתי פספוס,
כי הם באו לכבוד ימי ההולדת של הנכדות
שחלו בדיוק לפני מבחן שלב א של מר בחור שלי,
כך שהוא די פספס אותם ובגדול.
השנה החלטתי לפצות את כל הצדדים,
על ידי נופש משפחתי של הסבא והסבתא,
כל הנכדות וכל ההורים של הנכדות
סה”כ 2 מבוגרים בסביבות גיל ה60++
4 צעירים ++ בסביבות הגילאים 30+ 40-
ו – 4 נסיכות מדהימות בכיתה ו, ב וגיל שנתיים.

תמהיל כזה של גילאים אומר: ” להרגיע”
לקחת נופש שכולל פעילות אחת מרכזית ביום
(בעדיפות קרובה לאזור המגורים + מעניינת לילדים)
לקחת את הזמן (זה לא צבא ולא חיבים לצאת ב07:00)
יש לקחת בחשבון סיאסטה, והכנת ארוחת ערב

מכיוון והתעוררתי מאוחר,
התאריכים היחידים שהיו פנויים היו רק אחרי פסח.
מבחינתנו זה היה יתרון, מעט מאוד מטיילים בכל האטרקציות
וכביש פנוי.
וימי חופש, נו במילא אני כבר במינוס…


אז מה היה לנו?
צימר -
בחרנו לנפוש באורחן הקיבוצי של קיבוץ מזרע.
היה מעולה.
הקיבוץ יפיפה ופורח,
הנוף משגע,
ארוחת הבוקר משביע,
החדרים צנועים ונוחים לצרכים שלנו.
היינו 4 חדרים אחד ליד השני במבנה רכבת,
וברחבה לפני החדרים ישבנו, אכלנו, עשינו על האש
צופינו בבנות משחקות יחדיו ומתנדנדות .
בקיבוץ ישנו טיב טעם שסיפק לנו את כל מה ששכנחו להביא מהבית,
(מי אמר חשק פתאומי של הריון בשעה 19:00 לחצי פיתה עם נוטלה)
בחדרים יש מקרר, קומקום חשמלי, כיריים (בהזמנה מראש), קפה ותה ומיקרו.

בנוסף יש בקיבוץ גן שעשועים מאוד גדול שסיפק לנו תעסוקה לא רעה בכלל
לצהרים של יום ההגעה.
היתרון הגדול של לנסוע עם כ-ו-ל-ם הוא
שיש המון עיניים לשמור על תמר,
אבל החיסרון הא שכל אחד חושב שהשני שם עליה עין,
וכך היו לנו 2 דקות של חרדה כשלא מצאנו את תמר ליד ג’יזל, אפרה,
מורה, לרה, אבריל, סבא מריו וסבתא נורה, וגם לא לידי.
חיפשנו וחיפשנו, וגילינו
שהיא פשוט היתה מהופנטת על ידי המגלשה הג-ד-ו-ל-ה,
טיפסה לבד בסולם,
והופס התגלשה לה תוך כדי קריאות של עצמה “בראבו תמרי”

יתרון נוסף בקיבוץ הוא החיות.
פגשנו את חומי הכלב, שחורי הכלב, עוד שחורי הכלב ואת הכפיל של גורדון,
כמובן שגם הלכנו לראות פרות מקרוב קרוב
וראינו איך חולבים אותן.
באותו ערב ויתרנו על האסדו והתמקדנו בעופות

פעילות 1 – מוזיאון המרציפן
ביום השני קמנו בבוקר
לאחר לילה שבו תמר הזכירה לנו מהם לילות חצי לבנים
(היא לא התחשבה באבא שלה שהיה בתורנות לילה קודם)
ומצד שני אני נזכרתי היטב בסיבה ששלחתי אותה לחדרה כשהיא היתה בת 11 ימים.
נסענו לכפר תבור למוזיאון המרציפן.
במוזיאון ראינו סרט מרתק אודות המרציפן, מקורותיו ואופן הכנתו,
טעמנו מרציפן,
יצרנו יצירות במרציפן,
וראינו תערוכת יצירות.
היה מאוד כיף, וכולם נהנו.
(נראה לי שאפילו המבוגרים יותר נהנו,)
תמר מבחינתה נהנתה ברגע שהבינה כי את הבצק הזה אפשר לאכול.

אטרקציה מספר 2 – דבורת התבור
האמת שפה התלבטנו אם להשאר בכפר תבור ולהכנס למוזיאון ההתישבות
שנשמע מרתק, או להמשיך לפעילות השניה.
החלטנו שאטרקציה שלישית באותו יום תהפוך לעומס על הילדות, וקצת עלינו.
קבענו בטיול סוף חל”ד 2 לחזור לעמק יזראעל ולהכנס למוזיאון.
דבורת התבור הינו מקום שבו מקבלים הסברים על חיי הדבורים ועל זחלי המשי.
נמצא בשדמות דבורה (שדמות = שדה ברבים), לא רחוק מכפר תבור.
יגאל הדבוראי היה מאוד מאוד מאוד נחמד וחייכן, וענה לנו על כל השאלות.
לאחר ההסברים, היתה פעילות יצירתית לגדולות,
ואילו הפעוטה הסתפקה בהאכלת הגדיים שהצליחו לצאת מהכלוב לבדם.
מזל שתמרי התאמנה בבית על גורדון.

הפעילות היתה כה מעניינת ולא שמנו לב כלל כי עברנו את שעת האוכל בשעתיים.
ובשעה 16:00 נסענו למסעדה ערבית בתחנת דלק ליד שדמות דבורה,
כפי שהמליץ לנו יגאל.
היה טעים ומשביע.
כשחזרנו לצימר,
פשוט נהנינו ממרחבי הדשא הפתוחים,
ממזג האויר הנח
ומאווירת המשפחתיות
היה פשוט ורגוע.

ביום השלישי נסענו לכנסיה בהר תבור,
אבל הגענו בדיוק לפני הסיאסטה שלהם והיא היתה סגורה.
כדאי באמת לוודא שעות פעילות לפני שמגיעים למקומות קדושים (בעיקר).
אבל נהנינו מאוד מהנוף, במיוחד לאור מזג האויר החורפי שנפל עלינו.

לאחר מכן המשכנו תל מגידו,
אבל הגשם המשיך והמשיך להפתיע ולרדת,
אז עצרנו ביער ועשינו פיקניק של סנדוויצ’ים באוטו,
והחלטנו שזה הרגע לחזור,
אולי עוד נספיק לסיאסטה בבית.

אז בעצם התכניות של היום השלישי לא יצאו לפועל בשל מזג האוויר,
ואולי המסקנה היא למצא גם אטרקציות עם גג למקרה וירד גשם.
ואולי המסקנה היא פשוט לזרום בנופש משפחתי,


כי זה עבד.
ועבד טוב.
חזרנו הביתה מרוצים עם טעם של עוד.

עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה