חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.
עדכונים:
פוסטים: 199
החל מיולי 2010
18/08/2014
שלשום חזרנו מסרט ישראלי מצחיק ומהנה שנקרא “זינוק בעליה”.
במהלך הסרט בכיתי, צחקתי, התרגשתי , וגם לאחריו, כשדיברנו באוטו על הסרט, ועל החיים בכלל, צחקתי ובכיתי, ובכלל…
ואז אמרתי למגדלור, משפט שבכלל לא התכוונתי להגיד:”תגיד, אתה חושב שבשנה האחרונה אני מתנהגת מוזר? קצת רגישה יותר מדי? אולי אפילו, נקרא לזה הורמונלית?”
הוא הסתכל עלי במבט הרופא שלו ואמר לי”"את רוצה לספר לי משהו?” ואני? כל מה שנפלט זה :“בייבי מזל טוב, אנחנו בהריון! אני מבינה שיש לי עסק בבטן”.
ואז הבנתי, שיט, כל התופעות של השנה האחרונה היו תופעות לוואי של פתיחת עסק. עסק שנולד בטעות, אבל טעות מבורכת. טעות של צמיחה. וכשגלגלתי את התקופה האחרונה בחיי, הבנתי שתופעות הלוואי של העסק, מרגישות ממש כמו תופעות הלוואי של הריון.
1. אופוריה מטורפת של האופציה לקום מתי שרק בא לי. (נתעלם רגע מהעובדה שיש פה ילדות שמתעוררות בשש בבוקר)
2. דיפרסיה לא נורמלית כשנופל האסימון שעל כל שעה בבוקר שישנת, יש שעה בלילה של עבודה, יותר נכון שעה וחצי, כי נו, לילה, הכל יותר ל-א-ט.
3. האושר של פגישות בבתי קפה עם לקוחות, חברות שיש להן זמן בבוקר, קולגות.
4. ההבנה הקשה והמרה שעל כל חודש של עצמאות טיפס עליך קילו בישבן. מסתבר שכל פגישה עדיף להתחיל ולסיים בכוס מים או בדיאט קולה, ולא בקפה הפוך וחתיכת שמרים שוקולד. (יאמיייייי שמרים שוקולד….. מממ. מי אמר אמאעובדת בדיאטה כבר שלושה שבועות ולא קיבל??? אייקון מרייר על המקלדת).
5. יש יש יש!! לקוחה חדשה, יאללה בוא נצא לחגוג, קולולולול
6. שיט, שיט , שיט, אני קבעתי לעצמי את הדד ליין הזה?? מה השתגעתי?? רגע, אם אני אבקש דחייה זה לא יראה מקצועי , נכון? אי אפשר ללכת לבוס לבקש הנחה? משהו? קטן? מי מנהל פה את העסק הזה בכלל בתנאים הלא נורמלים האלה.
7. צ’ינג צ’ינג - עוד לקוחה מרוצה.
8. צ’ינג צ’ינג – עוד כסף לרשויות
9. שיו, אין, אין על הרעיון הגדול שאני מפתחת עכשיו. יש, כולם יאהבו את זה, אין, אין עלי. ענקית. טוב, אני אעלה מחר על הכתב את הרעיון שלי. אני גדולה.
10. מה?????????????????? אני ל-א מאמינה!!! איך ה-היא פרסמה את הרעיון הזה? הוא דומה לשלי ממש, עוד לפני שהספקתי לכתוב אותו על הנייר אפילו. מה? לא , לא , זה לא באמת קורה לי. שיט. טוב, הולכת לפתוח את המדור לחיפוש עבודה. אוף.
11. אמל’ה, מחר ההרצאה הראשונה שלי, טוב, עוד בדיקה נוספת של המצגת, עוד בדיקה של התוכן, עוד בדיקה שיש לי את כל העזרים שאני צריכה. מוכנה.
12. מה? תכננתי לישון לפחות 7 שעות לפני ההרצאה מחר, איך זה הגיוני שיש לי 3 שעות שינה עד הבוקר? איך זה קרה? מי פה המבוגר האחראי? הלוווווו
13. הו, מזל שיש פייסבוק, אני רק אפרסם רגע את הלינק לפוסט שלי, איזה כיף שיש עצמאות והפיסבוק לא סגור לגלישה במקום העבודה.
14. אוי בייבי, לא, אני לא באה לישון, אה, כן, ניצלתי מאוד טוב את הזמן שלי היום בעבודה, כן, לא, לא גלשתי בפיסבוק לריק, טוב נו, קצת. כן, קצת.
15. אני כבר מחכה לתמונות שצילמו אותי בכנס האחרון, מתה לראות איך אני נראית על הבמה . כן, היתה אחלה אחלה הרצאה.
16. “הלו, כן, אז אני מחפשת סטייליסטית, מאמנת כושר, מאפרת, רואה חשבון, יועצת מיתוג, יועצת עסקית, ביביסיטרית, כן, להיום. תודה, לא לא דחוף, אני פשוט, אמממ איך נאמר את זה, לא כמו שאני רוצה להראות בתור עצמאית, אני קצת, ממממ, נראית ככה, איך לאמר, עובדת מהבית כזה.”
17. “מגניב נכון? יופי. אז אני אשלח לך הצעת מחיר על כל מה שדיברנו, כפי שדיברנו, כבר יישלח לך מייל” יוהווווו!!!!
18. “צו 8/חגים/חופש/שפל כלכלי/חסה באורלנדו, הא…. בעסה. כן אני מבינה שכל השוק עכשיו בתרדמת, כן, אני מבינה שאין תקציב, כן, נו, בסדר, אז רק הרצאה לעובדים? אה לא, אין להם ראש עכשיו, הבנתי. כן, בטח, כן, יום כיף לעובדים בשפיים זה יותר חשוב כרגע מהתמקצעות, לאיוורור הנפש, כן אני מבינה, בסדר, אולי שנה הבאה. בהצלחה”. סעאמקמקמקמקמקמ ערס.
אז כן, בשנה האחרונה היתי בהריון עם עסק חמוד, מקסים, שאני ממש אוהבת, שנקרא יונית צוק הבלוגריסטית. בשנה האחרונה הבנתי מה אני רוצה ממנו, ומה הוא רוצה ממני, מה אני יכולה לתת לו, ומה הוא יכול לתת לי. במהלך התקופה הזאת הרציתי על עולם הבלוגים, הפינטרסט, שיווק באמצעות תוכן, ליוויתי בלוגריות מתחילות ומתקדמות בכל נושא התוכן, הבלוג, השיווק וההפצה של הבלוג, ליוויתי מספר בלוגריות בנוגע למיקוד נושא הכתיבה בבלוג ואילו היו רגעים מדהימים, אני עובדת עם מותגים על כתיבה ברשת, שיווק במאצעות בלוגים ופינטרסט, והכי כיף – אני מלמדת את הנושא סטודנטים במכללות, בתי ספר ואוניברסיטאות.
ולכן? מה אני יכולה לתת?
אני חושבת שבתקופה הזאת של הריון העסק, למדתי כל כל הרבה דברים, ואני לא מסוגלת לשמור את כל הידע הזה רק לעצמי. אני חייבת לחלוק. אז צפו לפוסטים בהם אני משתפת מתוך הנסיון הקצר שלי, את הדברים הנכונים שעשיתי, ובעיקר את הדברים הלא נכונים, בכדי שתוכלו לדעת, להכיר, ולהבין, שאם גם אתן עושות טעויות, זה כנראה דרכה הבלתי נלאית של העצמאית החדשה.
מכיוון והנסיון שלי רק מתהווה, יש המון דברים שאני צריכה ללמוד ולכן בפוסטים הקרובים אני אראיין נשים שסובבות אותי ועוזורת לי למקד את עצמי בתור עסק, בתחומים שונים ומגוונים. יהיה מעניין. בעיקר פוסטים שמלווים את הקפה של הערב, אחרי שהילדים ישנים וזה הזמן לפתוח במשמרת ג של העצמאיות.
ובינתיים, בימים אלה אני עובדת על פרויקט מאוד גדול בעסק שלי, וזה מאוד מאתגר, האמת, אני יכולה כבר לפרסם אותו, אבל יש לי מן אהההההההההההההההההה כזה בלב, של שמחה התרגשות והמון פחד שמונע ממני לפרסם, כי זה משהו גדול. באמת. אולי מחר או מחרתיים אני אתגבר ואקפוץ למים.
ועם זאת לקחתי מסר לעתיד, שאותי מאוד מחזק בתקופה האחרונה.
» אין עצוב מזה: מיומנה של אם שכולה
» זן ואומנות ניגוב הטוסיק – איך ללמד ילדים לנגב?
» הפעוטה שראתה ושמעה את אמא שלה בפעם הראשונה בגיל שנתיים
» 3 טריקים עם מסקרה מהמאפר של ביונסה
» רק דברים טובים: שפתון אדום חלומי
» וידאו: איך לעצב את הגבות בבית?
» 5 דברים שיעשו לכם זיקוקים במיטה
» 5 דברים שכל אישה צריכה לדעת על גברים
תגובות