הבלוג של יונית צוק

אמאעובדת

חיי הם כספר פתוח. תיאור העשור הרביעי לחיי. אמא, אשת רופא, עצמאית, חוקרת בלוגים, אשה, קופריטרית, מכורה לאינטרנט.

עדכונים:

פוסטים: 199

החל מיולי 2010

לפני שלוש שנים פתחתי את הבלוג אמאעובדת , נולדו לו שני אחים – הבלוגריסטית ובולטימורית בערבון מוגבל. הבלוגים, ששינו את חיי האישיים, המקצועיים, והעסקיים. ממליצה בחום. זה לא בלוג, זה אפקט פרפר אינטרנטי.

04/10/2013

במסגרת “הכה את המומחה” והכן קורות חייך לחורף” אני מסיימת מספר קורסים במקביל בתחום המדיה האינטרנטית. אחד הקורסים  עוסק בבלוגים. (איך לא?). שאלו אותנו, בין היתר מאיפה התחלנו את הבלוג, למה התחלנו אותו ולאן אנחנו מכוונים עימו.

אז התחלתי לקרא את הבלוג שלי מהתחלה עד הסוף, אחר כך עברתי לבלוגריסטית - הבלוג המקצועי שלי (שעוסק בבלוגים) ולבסוף קינחתי בבולטימורית בעירבון מוגבל – הבלוג על הרילוקיישן שלנו, שאוטוטו תגיעה לסופה. (פרצוף חצי עצוב חצי שמח).

שיווק באמצעות בלוגים, שיווק עסקים באמצעות בלוגים

והיתי בשוק. זה נורא מצחיק, כי אני תמיד אומרת לבלוגריות שאני מראינת “אם תקראי את הבלוג שלך מהתחלה ועד הסוף תגלי שעברת שינוי, תהליך, התפתחות, זיקוק של עצמך ושל הבלוג”. יש כאלה שהתהליך לוקח יותר זמן מאחרות ויש כאלה שזה מאוד מהיר. היום, אגב, זה קורה מהר כי כבר יודעים מה לצפות מהכח של הבלוגים (אבל על זה בקרוב בבלוג המקצועי).

את הבלוג שלי אמאעובדת התחלתי בגלל ההשראה שתמר הביאה לי, השראת הכתיבה. אני חושבת שרק אמא שלי והחברות הטובות קראו אותו מדי פעם.

לאחר מכן, התחילה השביתה של הרופאים, ושם כבר התחלתי למצא נתיב אחר, את נתיב ה“כח הפוליטי” של הבלוגים, והתחלתי להפיץ אותו לכל עבר. כשילדתי את נעה, ארבעה רופאים באו לבקר אותי כי הם שמעו ש”הבלוגרית של המחאה” (זאת שגם הופיעה בטלויזיה ודיברה על המחאה) סוף סוף ילדה.

בעת לימודי התואר השני, כבר הבנתי מה הוא כוח הבלוגים, ולאן הם יכולים להביא. יותר נכון, רק שיערתי. אחרי שראיינתי בלוגריות מובילות בארץ הבנתי עד כמה הכח של הבלוגים, כיוצרי קהילה, כמבני תהליכים, ככח עצמתי של שיווק, פרסום ודיבור בגובה העיניים הוא אדיר ושווה ערך אמיתי. במיוחד הוא שווה ערך כשהפלטפורמה היא כמעט ללא עלות, עם יכולת הפצה מפה לאוזן בלתי מוגבלת, לזמן שאיננו מוגדר בצורה שאנו רגילים אליו.

לשמחתי הגדולה הצלחתי להוכיח את מה שחשבתי – שיש מודל של הצלחה באמצעות בלוגים. בלוגים מביאים אותנו למקומות אחרים. גם אם אנחנו לא מתכוונות לכך. קראתי לזה “אפקט הפרפר האינטרנטי” כי כשמתחילים בלוג, לא יודעים לאן מגיעים איתו, לאיזה מקומות רחוקים אפשר להעמיק עימו, באמצעתו ובזכותו.

עבודת התזה בתואר השני,הוכיחה שקיים מודל של הצלחת בלוגים, ובו הבלוגריות עוברות עד שבעה שלבים של התפתחות כדי להפוך את הבלוג שלהם מתחביב למקצוע מכניס. לאחר פיתוח המודל, החלטתי ליישם אותו בשיתוף קבוצת בלוגריות, שכל אחת נמצאו בשלב שונה של המודל, מי בהתחלה, מי באמצע, ומי לקראת הסוף שלו (למרות שמכיוון וזה מודל שמתבסס על האינטרנט, אין סוף אמיתי, אלא הוא מודל בהתפתחות מתמדת, אולי זה סימן לדוקטורט?) את הקבוצה הקמתי  לטובת צמיחתן האישית של העסק שלהן או של הבלוגים שלהן. ואני חיבת להודות שיש צמיחה בקבוצה. גם בתור קבוצה וגם בתור בלוגים (כמובן כל אחת בקצב שלה). וההרגשה היא נפלאה. לא, סליחה, ההרגשה היא ע-צ-ו-מ-ה. כי יש פה כלי שיכול פשוט לעשות פלאים. ואם לא מנסים, לא מצליחים.

גם לי נפל האסימון, שהכתיבה בבלוג והבלוג , נתנו לי את הכיוון שלי. האישי והמקצועי. הכיוון של הבלוגים. אני חוקרת בלוגים, אני לומדת בלוגים, אני אוהבת את הפלטפורמה הזאת, היא מרתקת אותי, מסקרנת אותי ואני אוהבת אותה, בכל ליבי. אני זה בלוגים. לגמרי.

אני קצת אמאעובדת, שזה האישי שלי, האני שלי, המשפחה והמגדלור והלבטים והקשיים והבנות שלי והנסיעות, ויש שם פוסטים שמראים מראה כמעט לא מעובדת של החיים האישיים שלי. אני קצת הבולטימורית בעירבון מוגבל באתר תכף נשוב, שם אני כותבת על החוויות שלנו מהרילוקיישן באמריקה, אני נותנת מידע שרלווטי לאנשי רילוקיישן. (יצרתי כמה חברי אמת בזכות הבלוג הזה) . אני גם הבלוגריסטית – זה הבלוג המקצועי – הוא האני המקצועי שלי. יש לי ידע רב בתחום הבלוגים והמדיה החברתית,  אני כל הזמן לומדת, קוראת, כותבת, מעבדת. ואני אוהבת לחלוק את הידע והנסיון שלי בתחום.הכי אוהבת, ששולחים לי מייל להתיעצות, או כזה שאומר “וואי, ממש עזרת לי הפעם!”. בעצם כתיבת הבלוגריסטית, אני מפנה מקום בראש לידע נוסף, חדש, עדכני ומעניין.

אני חושבת שבלי אמאעובדת בסלונה, לא היתה הבלוגריסטית, ולא היתה הבולטימורית בערבון מוגבל. הבלוגים שלי הביאו אותי למקום שאותו אני אוהבת, למקום שעושה לי הרגשה של בית. חלק מהרגשת המשפחתיות נובעת מקוראי הבלוגים שלי.

כתיבת בלוגים זה חשוב, אבל קוראים זה חשוב לא פחות.  הקוראים נותנים את הדחיפה לכתוב עוד פוסט, לצלם עוד תמונה, לכתוב את מה שיש לי להגיד. כל פוסט יוצר עוד עוקבת ועוד לייק ולאט לאט נוצרה קהילה סביב הבלוגים שלי. הפידבק הזה חשוב לי. אני מעריכה כל אחת שמחליטה לתת לי מזמנה לקרוא ולהגיב. זה לא מובן מאליו. בכלל לא.

תודה.

בעוד חודש וחצי אני חוזרת ארצה, אין לי ספק שהגיע הזמן שלי לעבור לשלב השביעי במודל ההתפתחות.  החלום שלי הוא ללמד ולהעביר את הידע הלאה, להרצות על תחום הבלוגים, ולממש את הערכים שהם יוצרים לאנשים, לעסקים, למותגים, לאקדמיה ולטכנולוגיה. או במילים אחרות: להביא להכרה שלבלוגים יש כח צמיחה אדיר, צריך לדעת איך לחיות ולהבין את הבלוגים ואת הסביבה שלהם כדי למצות את היכולת הטמונה בהם.

אם אתם בעלי עסקים, או קשורים למותגים / מכללות  / ארגונים / קהילות ומעונינים להשתלב בקדמה הטכנולוגית באמצעות פלטפורמה שמעצימה אנשים, מפתחת יחסים, מטמיעה ערכים, מגדילה רווחים, אשמח אם תצרו איתי קשר במייל [email protected] או בפיסבוק של אמאעובדת או הבלוגריסטית.

גם אתם מוזמנים לפתוח בלוג בסלונה


עוד מהבלוג של יונית צוק

תצוגה מקדימה

מכתב של נערה אמיצה שדורשת שוויון

לפני חצי שנה סיימתי קורס של מנהיגות סדר חברתי חדש של ויצ"ו, ומאז משהו אצלי במודעות הנשית/ מגדרית השתנה, התעבה, התחדד. היום קראתי בפיסבוק של רבקה נוימן, מהאגף לקידום מעמד האשה בויצ"ו, סיפור מדהים של נערה בת 17.5 מתל אביב בשם...

תצוגה מקדימה

אשה עם שפם

כשהייתי בחטיבת הביניים, היתה לי מורה לביולוגיה בשם לילית. לילית ענדה עגילי ענק כי היא  טענה שהם מעניינים את התלמידים מספיק בשביל שהם לא יוכלו להסיר ממנה את העיניים. כך או כך, יום אחד המורה לילית פנתה אלי מול כל הכתה ואמרה:...

תצוגה מקדימה

בלוג אחד בשבוע: הבלוג של יעל יניב

בפוסט זה אני חורגת מהרגלי, ומצרפת גם מתכון וגם ראיון. למה? הכל בזכות יעל יניב המקסימה. הגעתי אליה, עוד כשגרנו בארץ,  באישון לילה לראיון (הראיון התחיל בסביבות 21:00 והסתיים לאחר חצות, רק בגלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה